יום שלישי, 5 בינואר 2010

שער

היום מדברים על "שער" בעיקר במשחקי כדורגל, אך לעתים מדברים גם על שער של גינה, או על שער של ספר.

מקורה של המילה "שער" במקרא והיא נזכרת לראשונה בבראשית יט, א.

גם המובן השני של המלה "שער" - מידה, שיעור - שבו אנו משתמשים תכופות בנוגע למטבעות זרים (כגון הביטוי "שער הדולר"), מקורו בביטוי "מאה שערים" שמופיע בבראשית (כו, יב) בקשר ליצחק אבינו.

השכונה של עולי תימן בדרום העיר רחובות, שעריים, נקראת על שם שעריים המקראית (שנזכרת בשמואל-א, יז,נב, ביהושע טו,לו, ובדברי-הימים-א, ד,לא).

כיום הביטוי המקראי "שערי העיר" משמש ב"בניין שערי העיר", שהוא מרכז אירועים ברחוב יפו 216 בירושלים.

שער האשפות בחומה התורכית של ירושלים העתיקה נקרא על שם שער האשפות שנזכר בנחמיה (ג, יד)

התמונה באדיבות Berthold Werner מויקיפדיה



הפסוק "זה השער לה' צדיקים יבואו בו" (תהילים קיח, כ) מופיע לעתים קרובות בכניסה לבתי כנסת

התמונה באדיבות זקו


שער הגיא נקרא על שם שער בחומת ירושלים (דברי-הימים- ב, כו,ט)

התמונה באדיבות תמר הירדני מויקיפדיה

אין תגובות:

פרסום תגובה