יום ראשון, 28 בפברואר 2010

כרובים

כרובים שפניהם פני תיאודור הרצל וכנפיהם סוככות על ארון הברית
חיתוך נייר מאת מדי פיירמן © ובאדיבותה
-


סמל בצלאל ועליו שני כרובים (בצדודית) שכנפיהם סוככות על לוחות הברית שבתוך ארון הברית
צילום שלי
-
מקימי בית הספר לאמנות "בצלאל" (בתחילת המאה הקודמת) שירתו את הרעיון הציוני. מבחינתם הגלות הייתה הפסקה גדולה במסורת של אמנות למען העם, שתחילתה בבצלאל בן אורי מעצב המשכן. שמו של בצלאל מופיע על הסמל, כמו גם עבודותיו הראשונות: ארון הברית והכרובים, שהן בעצם היצירות הראשונות בהיסטוריה של האמנות היהודית.

הכרובים מופיעים במקרא לראשונה כשומרי פתח גן עדן (בראשית ג,כד). לאחר מכן מופיעים שני כרובים כקישוט באוהל מועד, ובבית המקדש, שם הם סוככים בכנפיהם על ארון הברית; הכרובים מתוארים בחזונות הנביאים, ונזכרים בתהילים ובמקומות נוספים. ישנן גרסאות אמנותיות אחדות לצורתם.

סיפור הכרובים השפיע על מעצבי ארונות הקודש לדורותיהם, והשפעה זו ניכרת במוטיב האריות שמחזיקים בלוחות הברית, ובמוטיב הכנפיים שסוככים עליהם.

על חזית בית הספר "אחד העם", ברחוב אחד העם בת"א, קבועים אריחי קרמיקה תוצרת "בצלאל", מתחילת המאה הקודמת, ועליהם מתנוססים כרובים בצורת אריות מכונפים. פירוש זה נשען על חזון הנביא יחזקאל (יחזקאל א, י) ועל פסוק ממלכים א, (ז, לו).


כרובים בצורת אריות מכונפים

תמונת CC שטען Talmoryair ©

לויקיפדיה ערך "כרוב (תנ"ך)"

השפעת התנ"ך על סמל המועצה המקומית גדרה


סמל המועצה המקומית גדרה
-

ראשי התיבות ביל"ו (הראש הסמל) מייצגים את המלים "בית יעקב לכו ונלכה" (בתחתית הסמל) שמקורן בישעיהו (ב, ה). אגודת ביל"ו נוסדה בשנת 1882 וחבריה הקימו את גדרה באותה שנה. במרכז הסמל מלים מבמדבר (יג,ל).

תמונת CC שטען Kippi70 © לויקיפדיה ערך "גדרה"
תודה לדוב גוטרמן על ההפנייה

הוויכוח על זיהוי עיר הפלשתים גת

גת נמנית במקרא על חמשת ערי פלשתים: גת, אשדוד, אשקלון, עקרון ועזה. ארכיאולוגים זיהו אותה תחילה בתל גת ולכן העיר קריית גת נקראת כך (בטעות!). המקומיים מכנים את תל גת בשם "הר גוליית", ככל הנראה בגלל שגוליית היה, על פי הסיפור המקראי, בן העיר גת (שמואל-א, יז,ד). כיום מזהים החוקרים את גת עם תל צפית (תל א-צאפי) שנמצא בין בית שמש לאשדוד.

מעניין לציין שאת השם "גוליית" יש מי שמאייתים גם "גלית" וגם "גולית" -מה שמסרבל את החיפושים בגוגל.

מעניין גם ששמות כל חמשת ערי הפלשתים קיימים עד היום.

הר גוליית

תמונת CC שהועלתה לויקימדיה קומונס באדיבות פיקיוויקי

-



פסל מתכת של לוחמים פלשתים בכניסה לגן הלאומי בתל צפית

תמונת CC מאת אבישי טייכר © שהעלה אותה לויקיפדיה ערך "גת (עיר פלשתית)"

יום שבת, 27 בפברואר 2010

מערת המכפלה בחברון

השם "מערת המכפלה" הוא שם מקראי ((בראשית כג, ח-יט). על פי המסורת היהודית והמוסלמית קבורים במקום זה האבות והאימהות (מלבד רחל אמנו שקברה נמצא ליד בית לחם) וכן אדם וחווה. בנוסף נחשב המקום במסורת היהודית כפתח גן עדן.

הטוענים לבעלות היסטורית על ארץ ישראל מרבים להסתמך על הסיפור המקראי שמפרט כיצד אברהם אבינו רכש את המקום בכסף מעפרון החיתי.

מערת המכפלה היא מקור לחיכוך פוליטי בין יהודים למוסלמים, שמחלקים ביניהם את זמני התפילה בה. כמו בהר הבית אירוע בטחוני במערת המכפלה עלול להצית מלחמה בין ישראל לשכנותיה, ואולי מערת המכפלה אף מסוכנת יותר כי כניסת יהודים להר הבית אסורה לפי ההלכה.

מערת המכפלה

תמונת CC שהעלה eman © לויקיפדיה באנגלית ערך "Machpela"

-



קבר אברהם אבינו

תמונת CC שהעלה Xcx © לויקיפדיה ערך "מערת המכפלה"

-


קבר שרה אמנו

תמונת CC שהעלה דניאל ונטורה © לויקיפדיה ערך "שרה אמנו"

-

קבר לאה אמנו

תמונת CC שהעלה בית השלום © לויקיפדיה ערך "לאה אמנו"

יעל וסיסרא

בול יעל

בול יעל הונפק על ידי רשות הדואר בשנת 2007 במסגרת "סדרת נשים בתנ"ך" בעיצובם של אורה ואליהו שורץ, ובו נראית יעל עם המקבת בידה ואילו סיסרא מוטל מת על הארץ. על השובל פסוק משופטים (ה, כד)

יעל משמש כשם פרטי (שם חיבה: יעלי)



יעל עם המקבת מופיעה בפסיפס נוצרי בכנסיית דורמיציון שעל הר ציון בירושלים

תמונת CC שהעלה לויקיפדיה אבי דרור © לערך "יעל אשת חבר הקיני"

על יעל נאמר במקרא "תבורך מנשים" (שופטים ה, כד). "תבורך מנשים" הוא גם השם שבחרה לעצמה חבורת תיאטרון אוניברסיטת תל אביב שהעלתה 12 סצנות מקראיות שעוסקות בנושאים חברתיים ופוליטיים בדגש על פמיניזם. בין הסצנות:

יעל וסיסרא

פילגש בגבעה

אמנון ותמר

אביגיל

שמואל ועלי

כבשת הרש

רות נעמי ובעז.

קינת דוד

שאול ובעלת האוב

יונה הנביא

יחזקאל

בלעם והאתון

הבמאי: פרופסור שמעון לוי

יום חמישי, 25 בפברואר 2010

אסתר

בול אסתר משנת 2007

הבול יצא במסגרת סדרת נשים בתנ"ך, שכוללת שלושה בולים בעיצובם של אורה ואליהו שורץ, ובו נראית אסתר בחדרו של אחשוורוש. על השובל פסוק ממגילת אסתר (ד, טז)


אסתר המלכה - שם רחוב בירושלים

(יש רחובות רבים כאלה ברחבי הארץ)

צילום שלי

אסתר הוא שם פרטי נפוץ לבנות (בקיצור: אתי או אסתי).

ילדות מרבות להתחפש לאסתר בפורים, שהוא חג שמקורו במגילת אסתר.

שורה משירה של אתי אנקרי "קראת לי אסתר":

אמרת לי אסתר/ אל תביטי בי כך/ שנינו יודעים/ אז בואי נשכח

אסתר המלכה

מתוך סידרת ציורי התנ"ך מאת

אהובה קליין (c)

פסוק מקהלת בשימוש מסחרי

הכיתוב יש [במקום אין] חדש תחת השמש בפרסומת של בנק המזרחי
צילום שלי

ההתחכמות הזאת שמבוססת על קהלת (א,ט) משמשת כותרת נפוצה לכל מיני חידושים והמצאות, וכל מי שמשתמש בה בטח חושב שהוא הראשון שחשב עליה...

יום רביעי, 24 בפברואר 2010

אליהו הנביא

מערת אליהו הנביא בחיפה

צילם

I.R. ©

השם "אליהו" (בקיצור: אלי) משמש גם כשם פרטי וגם כשם משפחה.

בשנת 1996 רשות הדואר הנפיקה בול בסדרת מוסיקאים יהודים - 1995-1996 בעיצובם של נעמי ומאיר אשל ועליו הכיתוב "'פליקס מנדלסון - 'אליהו", וכן תחריט של דיוקן אליהו הנביא מאת גוסטב דורה (1832 - 1883) שהוא אחד מהידועים שבמציירי התנ"ך בכל הזמנים. האורטוריה "אליהו" מאת המלחין פליקס מנדלסון נוצרה בשנת 1846 והיא מתייחסת לסיפורי המקרא שסובבים סביב דמותו של הנביא אליהו, כפי שהיא מוצגת בספר מלכים. האורטוריה בוצעה בארץ בשנת 1960 בידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית והמקהלה הקאמרית תל אביב בניצוחו של איתן לוסטיג, וכן בשנת 2005 בפסטיבל ישראל, בתיאטרון ירושלים, בביצוע מקהלת "מונטוורדי" מהמבורג.

בשנת 1943 הנפיקה הקק"ל בול במסגרת סדרה בשם " גולה1" ועליו ציור של אליהו הנביא, מועתק מהגדה של פסח ממנטואה.

בבית הנשיא יש ויטראז של ראובן רובין ועליו ציורי דמויותיהם של יעקב אבינו, דוד המלך ואליהו הנביא.

שיר עממי:

אליהו הנביא/ אליהו התשבי/ אליהו הגלעדי...

שורה משירם של יורם טהרלב ויאיר רוזנבלום "על כפיו יביא" (בביצוע הנפלא של רבקה זוהר):

"והוא חולם כי... יניח למקדש את אבן הפינה/ על כפיו אותה יביא/ אליהו הנביא".

שורה משירם של חיים חפר ושמוליק קראוס "איפה הם כל אבותינו": "אליהו נביאינו/ לנו השלום יביא".

סלנג: "בוקר טוב אליהו" - זלזול - זה כבר ידוע ממזמן.

אוהל שמועד ונופל

("אוהל מועד משנת 2007")

מאת דרורה וייצמן ©


דרורה וייצמן, ביצירתה "אוהל מועד משנת 2007", מציגה כריכת מחברת ציונות ישנה ועליה שרבוטים בעט בצבע כחול. לדבריה, על המחברת במקור הייתה מודפסת המלה ער"ן, ונדמה היה לה שהמדינה הציונית זקוקה לעזרה נפשית. לגביה הביטוי "אוהל מועד" משמעותו אוהל שנופל. בתערוכה הציגה דרורה את כריכת המחברת יחד עם כריכה של ספר ציונות, שתיהן בלי תוכן.

הערות שלי:

א. בסלנג אנו נוהגים לאחל "מועדים לשמחה" למי שנופל.

ב. המלה "מועד" משמעותה גם חג וגם מפגש, ההתלכדות של שתי המשמעויות (חג ומפגש) רומזת לביטול הניגוד שבין המקום (אוהל) והזמן (חג) באוהל מועד, אותו מבנה ששימש כמשכן שקדם לבית המקדש.

ג. הצורה המשולשת של האוהל רומזת על איחוד הניגודים שעל הבסיס (ימין ושמאל, מעלה מטה) בקדקוד המשולש.

ד. "אוהל מועד" הוא גם שם של אולם אירועים ברחוב וייצמן 60,בית החייל ,תל אביב (וגם שם של בית כנסת ברחוב שד"ל 5 בתל אביב).

אברהם אבינו

גוי שנתגייר מקבל את השם אברהם או בן אברהם וזאת מכיוון שאברהם אבינו נחשב לאבי הגרים

שורה מן השיר: "אברהם ושרה" מאת איציק מאנגר ומישה סגל בתרגומו של בנימין טנא:

אבריימל, מתי יהיה לנו בן? הן אנו זוג בא בימים

אברהם נפרד מלוט

צייר:בן ציון קפלן

צילם: מאיר חרמון ©


אברהם ושרה

צייר: אנטולי שלסט ©


אברהם במנורת הכנסת

פרט מתוך פסל של בנו אלקן משנת 1956

תמונת CC שהעלתה תמר הירדני © לויקיפדיה ערך "מנורת הכנסת"


בול אברהם משנת 1977 עם פסוק מבראשית (כב יז) על השובל

ועם ציור של אפרים משה ליליין

באדיבות גדעון

יום שלישי, 23 בפברואר 2010

פסל המנורה מאת בתיה לישנסקי

פסל המנורה מאת בתיה לישנסקי משנת 1937
ניצב בבית ההסתדרות בתל אביב
תמונת CC שהעלה דוד שי לויקיפדיה

מנורה בסמל משמר הכנסת

מנורה בסמל משמר הכנסת
פרט מתוך תמונת CC שהעלה אבי דרור (C) לויקיפדיה ערך "משמר הכנסת"

גן עדן

בקבוק מי עדן
השם "עדן" נועד ככל הנראה להדגיש את הטעם המשובח של המים
צילום שלי

ציפור שיר שנקראת "ציפור גן עדן"

כי הנוצות שלה "הכי יפות בעולם"

תמונת CC באדיבות Rex © מויקיפדיה ערך "עדניים"



פרח שנקרא "ציפור גן עדן"

כי הצבעים שלו "הכי יפים בעולם"

תמונת CC באדיבות פירוטקין © מויקיפדיה

-

המושג "גן עדן" במשמעות מקום (עולם הבא) שבו נחים הצדיקים הוא מושג בתר מקראי, כמו גם המושג "גיהינום" במשמעות של מקום ענישה לרשעים. מכאן ניתן להבין שמי שחי בתקופת התנ"ך לא ציפה לגמול שלאחר המוות על מעשיו.

עסקים:

באזור רמלה יש בית הקברות לחיות מחמד בשם "גן עדן לחיות"

בשמם של עסקי גננות רבים משולבות המלים "גן עדן" או "עדן".

כך גם לגבי שמות של אולמות אירועים.

בירושלים היה בית קולנוע בשם "עדן", ויש שם מלון וותיק בשם "עדן"

עדן משמש כשם פרטי גם לבן וגם לבת.


סלנג:

"טעם גן עדן" – הכי טעים שבעולם

"גן עדן לילדים" – מקום שילדים נהנים מאד לשהות בו

"גן העדן האבוד" – כינוי לתקופה נהדרת שחלפה לה

"גן עדן של שוטים"- אשליה

" הכי קרוב לגן עדן" - חוויה מקסימה

"גן עדן טרופי" – מקום אקזוטי


רומן:

"אם יש גן עדן" מאת רון לשם הוצאת זמורה ביתן , 2005- עוסק בחיילים ששירתו במוצב הבופור.


שורה משירם של אהוד מנור ושמעון בוסקילה "הייתי בגן עדן":

הייתי בגן עדן / ועכשיו הלב פצוע / וזה סיפור כל כך ישן / וידוע.

יום שני, 22 בפברואר 2010

בבל

על נהרות בבל ויטראז' בבית הכנסת הגדול ברחוב קינג ג'ורג' בירושלים
צילום שלי


דף מן התלמוד הבבלי

תמונת CC באדיבות Slav4 © מויקיפדיה ערך "דפוס סלאוויטא"

-

השם "בבל" הוא שם מקראי של עיר מדינה (כיום עיראק) שהפכה לאימפריה.

המילה "בבל" מופיעה במקרא פעמים רבות. עיקר פרסומה בא לה מן הצירופים "מגדל בבל" ו"גלות בבל".

גולי בבל פיתחו את התלמוד הבבלי שעל שמו נקראת כיום שכונת בבלי בתל אביב.

מוזיאון "מרכז מורשת יהדות בבל" בשדרות מרדכי בן-פורת 83 באור יהודה, עוסק בתולדות יהודי עיראק.

ברחבי הארץ פזורים בתי כנסת רבים שמיועדים ליוצאי עיראק, שקוראים לעצמם "עולי בבל".


בול על נהרות בבל

באדיבות גדעון

בול רשות הדואר אמנות הציור (1977) עם ציור בשם "על נהרות בבל" של א.מ. ליליין ועל השובל פסוק מתהילים (קלז, א).

פסוקי תהילים (קלז, א) הולחנו על ידי מלחינים אחדים (שרון אבילחק, גדי אלבז ואיתי קלדרון, גבריאל חסון)

שורה משיר "התשובה" מאת יובל בנאי ושלומי ברכה, בביצוע להקת משינה:

בכיתי כבר על נהרות בבל/ הייתי עבד במכרות הברזל

שורה משירה של נעמי שמר "על נהרות בבל" בביצוע הגשש החיוור שעוסק בתופעת היורדים ומפרש את תהילים קלז פירוש עכשווי:

איפה כל הבחורים/ על נהרות בבל יושבים הם/ ... הם בהמבורג או פריס... וביחד כך שרים... בזוכרנו, בזוכרנו/ בזוכרנו את ציון


טבלת "אם אשכחך" בבית הרב מימון ברוממה שבירושלים,

ועליה ציור שמאייר בעצם פסוק אחר – "על נהרות בבל"

תמונת CC שהעלה תמר הירדני © לויקיפדיה ערך רוממה