יום חמישי, 22 ביולי 2010

הביטוי אל תירא

הביטוי "אל תירא" מופיע במקרא פעמים רבות והביטוי "אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל" מופיע בירמיה מו, כז. פסוק זה הוא, ככל הנראה, המקור לסטיקר ולשיר הידוע (בעיקר בפי המתנחלים) "אל תירא ישראל.... כי גור אריה הלוא אתה" וכן לשיר הידוע "אל תירא עבדי יעקב (כי חלמת חלום").

סטיקר "אל תירא ישראל" עם ציור של גור אריה
צילם: עודד ישראלי
(c)

יום שני, 19 ביולי 2010

נחמיה

צייר: עובדיה אגסי

כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות

בשליש העליון של התמונה עובדיה אגסי מצטט (הכיתוב במאוזן) מנחמיה פרקים א-ב. הכיתוב אופף איור בהשראת הסיפור על נחמיה שבא לארמון בשושן הבירה בתוקף תפקידו כמשקה למלך, בעת שהשגל ישבה לימינו של המלך (פרק ב פסוק ו).

בציור שמתחת, לכל רוחב הבד, נראה נחמיה כשהוא יוצא מפרס לכיוון ארץ ישראל מלווה באנשי צבא (פרק ב פסוק ט).

בשליש האמצעי עובדיה אגסי מצטט (הכיתוב במאונך) מנחמיה (פרק ב פסוק יג ואילך) פסוקים שעוסקים בבניין חומת ירושלים, והאיור, בהתאם, מציג מימין פועלים (רצפים) שבונים את החומה ביום (שמש גדולה מאחוריהם) ולצדם, משמאל, השומרים בלילה (לאור הכוכבים שמעליהם) ככתוב בפרק ד, טז:

הָיוּ-לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר, וְהַיּוֹם מְלָאכָה.

בשליש התחתון הכיתוב (מפרק ב, יח ואילך - המשך של נושא בניית החומה) אופף שורת לוויים מנגנים בתופים ובחצוצרות. על הבמה המוגבהת עומד עזרא הקורא בתורה בהשראת פרק ח, ד:

וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסֹּפֵר, עַל-מִגְדַּל-עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר


צייר: עובדיה אגסי

כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות

יום שבת, 17 ביולי 2010

ברכת יעקב למנשה ואפרים



צייר: עובדיה אגסי

כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות

בחלק התחתון של התמונה מאייר עובדיה אגסי בצדודית את יעקב (ישראל) אבינו כשהוא מברך את אפרים ומנשה. מנשה הבכור כורע לימין סבו ומסתיר את אפרים הצעיר שכורע לצדו. יעקב העיוור משכל את ידיו ומברך בימינו את אפרים.

פסוקים נבחרים תוך הסיפור המקראי אופפים את הדמויות ממותניהן ומעלה. הקריאה מתחילה מן הפינה הימנית התחתונה במאונך כלפי מעלה, ומשם במאוזן כלפי שמאל.

הפסוקים הם מבראשית מז כט-ל ומן הפסוקים הפותחים והסוגרים את בראשית מח.

יעקב יושב בישיבה מזרחית ברגליים יחפות. עיניו עצומות. זקנו הלבן מגיע עד לרצפה.

אגסי, כמנהגו, מוסיף לאיור הברקה מקורית: מנשה ואפרים לבושים בסגנון מצרי.


אותיות מתוך ברכת יעקב למנשה ואפרים בתקריב

צייר: עובדיה אגסי

כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות

פסוק על גבי הזמנה

הפסוק: "שאו שערים ראשיכם והינשאו פתחי עולם"
מקיף מגן דוד
שמקיף את המילה "קדש"
גלוית הזמנה לאירועי תרבות בבית עגנון בירושלים
בגודל 21 על 15
סרק: דובוש
(c)

יום שישי, 16 ביולי 2010

מסורת וחידוש בסמלי השבטים של עובדיה אגסי

עובדיה אגסי מעתיק בנאמנות את סמלי השבטים המקובלים באמנות היודאיקה מזה דורות רבים (ראובן = פרח הדודאים,שמעון = חומה, לוי = חושן, יהודה = גור אריה...)

סמלי השבטים

צייר: עובדיה אגסי

כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות

אך מעצב את סמלו של שבט יששכר באופן חריג:

בדרך כלל מייצג את שבט יששכר ציור של חמור בגלל הפסוק "יששכר חמור גרם" (בראשית מט, יד), אך אגסי נצמד לחלקה השני של הברכה ליששכר: "ויט שכמו לסבול" (בראשית מט, טו), ומצייר סבל שנושא שק על גבו:


סמל יששכר - סבל נושא שק על גבו

צייר: עובדיה אגסי

כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות

היצירה כולה בעלת אופי דקורטיבי: סמלו של כל שבט מופיע בתוך משושה שעשוי מקווים קטנים ועדינים. גודלם של כל המשושים אחיד. המשושה הסמל והמלים מובלטים ואילו הרקע חלק. היצירה כולה בצבע בז ומשובצות בה אבנים טובות על רקע חום.

כל סמל מלווה בחלקי פסוקים מברכת יעקב לשבטים (בראשית מט)..

אגסי מקורי גם בכך שהוא מצטט את הפסוקים בגוף היצירה באמצעות אותיות חצובות בשכבות של צבע שמן.

חריג נוסף ממסורת היודאיקה הוא הטקסט שגולש בין סמלי שמעון ולוי ומאחד אותם, כפי שהם מאוחדים בברכת יעקב: "שמעון ולוי אחים" (בראשית מט, ה).


סמלי שמעון ולוי מאוחדים באמצעות תוכן הפסוק מברכת יעקב

צייר: עובדיה אגסי

כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות

עשרת הדברות

צייר: עובדיה אגסי

כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות


בציור השמן שלפנינו עוסק הצייר עובדיה אגסי בעשרת הדברות.

דמותו של משה רבנו תופסת את רוב שטחו של הציור. הקדשת מקום כה רב לדמות אחת מלמדת על החשיבות הרבה שהיוצר והעם מייחסים לו.

הפסוקים האופפים את משה לקוחים מהפרק העוסק בעשרת הדברות (דברים ו, ד- ט) .

למטה באותיות גדולות הפסוק מדברים לג, ד:

תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב

כאשר המלה "קהילת" כתובה באופן משובש, והאות יו"ד מופיעה אחרי האות קו"ף במקום אחרי האות ה"א.

למטה בסיום מצוטט הפסוק מדברים ו, יב

בידו האחת משה אוחז את לוחות הברית כאשר המצוות מסומנות עליהם, כמקובל, באותיות א-י. על רקע העיסוק המרובה של אגסי באותיות מקבלות האותיות שעל לוחות הברית בעיני משמעות מיוחדת, כאבני היסוד שמהן מורכבת היהדות. במסורת היהודית אותיות מחליפות את הספרות בחישובי החשבון, וכידוע מעשר הספרות הראשונות ניתן להרכיב כל מספר.

בידו השנייה אוחז משה במטה ששימש אותו בנסים שונים.

רגליו של משה יחפות כאילו מאז נס הסנה ("של נעליך מעל רגליך") עוד לא נעל את נעליו.

שתי אלומות אור מעל לראשו של משה מזכירות את תרגום הוולגטה לפסוק "קרן עור פניו" (שמות לד כט). תרגום זה מתייחס למלה "קרן" כאל איבר בגוף ולא כאל קרן אור. כך גם שתי קרניים קטנות יוצאות מראש הפסל הידוע "משה" מאת מיכלאנג'לו בואונרוטי, שנוצר בסביבות 1515, ונראה שאגסי רומז אליו.

השפעת התנ"ך על הני שקולניק

מעבר ים סוף
עבודה בחרוזים מאת הני שקולניק
(c)


נוח
עבודה בחרוזים מאת הני שקולניק
(c)


הסנה הבוער
עבודה בחרוזים מאת הני שקולניק
(c)

אדם וחווה
ערומים בגן עדן
שערם שחור
עלה תאנה לחלציהם
נחש כחול
עבודה בחרוזים מאת הני שקולניק
(c)




עבדים היינו לפרעה במצריים
והפירמידות שבנינו לו היו בצורת חרוט מעוגל
עבודה בחרוזים מאת הני שקולניק
(c)


משה בתיבה
אחותו משגיחה עליו מבין קני הסוף
בשמלה אדומה ושתי צמות
עבודה בחרוזים מאת הני שקולניק
(c)

יום חמישי, 15 ביולי 2010

בלעם

בלעם

צייר: עובדיה אגסי

כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות

היצירה "בלעם" נחלקת לשני חלקים מרכזיים:

האחד בצבע לבן, במרכז, בצורת טרפז שממנו יוצא משולש, כך שחלקו העליון מזכיר מגן דוד.

השני בהיקף בצבע חום.

בחלק הלבן כתובים פסוקים מנאום בלעם.

בחלק החום כתובים פסוקים שמהווים רקע לנאום זה.

החלק הלבן נראה שקוע בעוד החלק החום נראה מוגבה.

על גבי הטרפז הלבן מובלטים 12 משולשים מחוספסים שמסמלים את שבטי ישראל הפרושים למרגלות ההר אשר ממנו נושא בלעם את נאומו. המשולשים ממחישים גם את המלה "אוהל" שבפסוק "מה טובו אוהליך".

אגסי מצטט מנאום זה כמה פסוקים:

בראש הרקע הלבן באותיות גדולות הוא מצטט את הפסוק "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" (במדבר כד,ה)

מתחת באותיות קטנות יותר הוא מצטט את שני הפסוקים הבאים (ו-ז) ומיד בהמשכם את פסוק ט.

מיד מתחת לכל אלה מזבח (אחד משבעת המזבחות הנזכרים בפרק כג פסוק א)

סביב הטרפז הלבן ערוכים פסוקים:

למעלה במדבר כא, כג- כד – סיחון לא הרשה לבני ישראל לעבור בגבולו, יצא להלחם מולם, ונוצח.

מיד בהמשך לאותו קטע – במדבר כא, לג-לה – המלחמה עם עוג מלך הבשן.

מיד בהמשך לאותו קטע – במדבר כב- פסוק א (בני ישראל חונים בערבות מואב) ובמדבר כב פסוק ד-ה (בלק קורא לבלעם)

משמאל באלכסון במדבר כב פסוק ה ואילך - המשך של סיפור בלק הקורא לבלעם.

מימין באלכסון במדבר כב פסוק י ואילך (דברי בלעם לה')

רקע ועיקר:

רוב היצירות של אגסי שמתייחסות לתנ"ך כוללות פסוקים שמשמשים כרקע לאיור של סיפור מקראי. עיצוב פסוקים אלה, החצובים בשכבות עבות של צבע שמן, ייחודי לאגסי, ומשמש כמוטיב, כאלמנט שחוזר ביצירות רבות.

ביצירה זו מופיע שימוש נוסף במוטיב הרקע:

הפרדה בין פסוקים המשמשים כרקע לבין פסוקים המשמשים כעיקר.

עובדיה הנביא

עובדיה אגסי נקרא על שמו של עובדיה הנביא, ולכן אך טבעי הוא שמתוך עשרות היצירות שבהן התייחס לתנ"ך הקדיש אחת לנביא שעל שמו הוא נקרא.

היצירה משמשת כאיור שממחיש באופן ויזואלי את הנאמר באחד הפסוקים שבספר עובדיה.

המחשה זו מהווה פירוש מקורי של הצייר לאותו פסוק.

ביצירה מצוטטים שמונה פסוקים מתוך עשרים ואחד הפסוקים שבספר עובדיה:

  1. למעלה מימין: פסוק-ח
  2. מתחתיו במאונך: פסוק ט
  3. מתחתיו: פסוק יב
  4. משמאל למעלה: פסוק טו
  5. משמאל באלכסון: פסוק ג
  6. מתחתיו במאונך: פסוק יז
  7. למטה: פסוק יח
  8. ובהמשכו: פסוק כא

הפסוקים מקיפים שלוש דמויות אפופות אש שלרגליהן גבעולי קש.

הדמויות ממחישות את הנאמר בפסוק יח:

וְהָיָה בֵית-יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, וְדָלְקוּ בָהֶם, וַאֲכָלוּם

אחת הדמויות מייצגת את בית יעקב, השניה את בית יוסף, והשלישית את בית עשו

הצבעים הבולטים ביצירה הם צבעי האש: צהוב (במרכז) ואדום (מסביב)

עובדיה הנביא

צייר: עובדיה אגסי

כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות

יום רביעי, 14 ביולי 2010

חזון יחזקאל

העיר בבל המקראית נוסדה בשטח שהוא כיום בתחומי עיראק, כ-110 קילומטר מדרום לבגדאד. על שמה נקראת אימפריה גדולה ששלטה באזור שבין הפרת והחידקל. באזור זה נולד עןבדיה אגסי, וממנו שב לציון בהיותו כבן שלושים, כמו אותם גולי בבל ששבו לציון בעקבות הצהרת כורש בשנת 538 לפנה"ס.

בבל קרובה ללבו של עובדיה אגסי, והיא מופיעה גם בציור "על נהרות בבל" שאותו תיארתי כאן בבלוג בכתבה קודמת.

למרות שבמחצית העליונה של היצירה מצויירת המרכבה שמתוארת בספר יחזקאל בפרק א הפסוקים שמתחתיה אינם עוסקים בה כלל. הם כתובים ברצף, אך הם לקוחים מפרקים שונים. חלקם העליון עוסק בתוכחה ואילו חלקם התחתון עוסק בנחמה.

תוכחה:

יחזקאל פרק ג טז – הנביא יחזקאל מקבל מהאל הוראות להזהיר את העם

ו, י – כדי שידעו שה' הוא האלוהים

ז, כו – נבואה על אבדן החזון ואבדן התורה

נחמה:

יא, יז – "וקבצתי אתכם..."

טז, ו-ח "בדמייך חיי..."

בתוך הפסוקים תחובים דימויים כגון חצר בית המקדש שחזה יחזקאל ועליו המלה "ירושלם", כדים, מגש, קרני שור, פני חיה, עמודי מקדשים, פסלי אנשים שעומדים בפרופיל, אחד מהם נושא ידיו לשמיים. למטה בצד שמאל מצויר איש עומד שידיו משולבות על חזהו.

חזון יחזקאל
צייר: עובדיה אגסי

כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות




צילום קטע ממאמרו של ד"ר יגאל בן נון
"חזיונות עובדיה - קטלוג תערוכה של עובדיה אגסי" (מרס 1987)

"על נהרות בבל"

ביצירה "על נהרות בבל" מאייר עובדיה אגסי את הפרק הקצר (בן תשעה פסוקים) תהילים קלז.

האיור כולל שלושה מרכיבים שכל אחד מהם מלמד על התעניינות האמן בתחום נפרד:

א. ציטוט ארבעה פסוקים (מתוך התשעה) במלואם – התעניינות במקורות יהודיים

ב. ציור נהרות בבל – התעניינות בחוויות ילדותו בעיראק

ג. אריה מכונף – התעניינות במיתולוגיה ובארכיאולוגיה מקראית

א1. מימין אותיות הפסוק (תהילים קלז, ה) שמתחיל במלים "אם אשכחך ירושלים"

אגסי כותב את האותיות בלי התחשבות בסיום השורה המקורי בתנ"ך

הוא כותב, למשל:

תדבק ל

שוני לח

כי אם ל

א אזכר

כי...

א2. במרכז היצירה אותיות הפסוק (תהילים קלז, א) המתחיל במלים "על נהרות בבל"

א3 . משמאל במאונך הפסוקים (תהילים קלז, ח-ט) המתחילים במלים "בת בבל השדודה" ומסתיימים במלים הקשות:

אַשְׁרֵי, שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת-עֹלָלַיִךְ-- אֶל-הַסָּלַע, שבגללן, ככל הנראה, מאפיין את היצירה כולה הצבע האדום, צבע הדם.

ב. לטענת ד"ר יגאל בן נון במאמרו "חזיונות עובדיה - קטלוג תערוכה של עובדיה אגסי" (מרס 1987)

הקווים שבין קטעי הטקסט "מסמלים את הפרת והחידקל, ששינו את כיוון זרימתם לצפון-דרום במקום מערב-מזרח".

ראוי לזכור שאגסי עלה ארצה מבבל (עירק) כשהיה כבר כבן שלושים, ומראה הפרת והחידקל היה מוכר לו מחוויה אישית.

ג. בעל החיים המכונף

שימו לב לדמיון (למשל בזנב) בין בעל החיים המכונף של אגסי לבין הלמסו שנתגלה בארמון סרגון בעירק

"על נהרות בבל"

צייר:

עובדיה אגסי

כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות




בעל החיים המכונף מן המאה ה-8 לפנה"ס
שנתגלה בארמון סרגון בעיראק
ומוצג במוזיאון הלובר בפריס

תמונת CC שהעלתה לויקיפדיה Marie-Lan Nguyen © ערך כרוב (תנ"ך)

באותו ערך בויקיפדיה גם נכתב כי אריות או שוורים מכונפים שימשו כעיטור על קירות ודלתות... כשומרים בשני צדי הכניסה למקדשים במסופוטמיה.

פסוקים לקידום עסקי

והדרת פני זקן (ויקרא יט, לב)... בתשלום!
פסוק לקידום חברת סיעוד
צילום שלי
-



חלק פסוק מדברים כח,ו לקידום עסקי
צילם: עודד ישראלי 2010
(c)

פסוק לקידום עסקי הסעות נשים לקברות צדיקים
אהבת עולם אהבתיך ( ירמיהו לא,ב )
צילום שלי
-

שמחו את ירושלים (ישעיה סו)
ציור על גדר של אתר בנייה ליד בית אגד בירושלים
צילום שלי


עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים (תהילים קכב)
ציור על גדר של אתר בנייה ליד בית אגד בירושלים
צילום שלי

יום שלישי, 13 ביולי 2010

השפעת התנ"ך על יהושע אקפו

תיבת נוח מבפנים

צייר: יהושע אקפו (ג'סי) (ז"ל) 1937 - 2001

© כל הזכויות שמורות למגי אקפו-פרז (בתו של האמן)



עבדים היינו לפרעה במצרים

צייר: יהושע אקפו (ג'סי) (ז"ל) 1937 - 2001

© כל הזכויות שמורות למגי אקפו-פרז (בתו של האמן)



סולם יעקב

צייר: יהושע אקפו (ג'סי) (ז"ל) 1937 - 2001

© כל הזכויות שמורות למגי אקפו-פרז (בתו של האמן)

יום שני, 12 ביולי 2010

מקור השם אל על

מקור השם אל על:
"ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו יחד לא ירומם" [הושע יא, ז]
את השם הציע שמואל שצ'ופק וקיבל את ההצעה דוד רמז, שר התחבורה הראשון
אל על הוא גם שמו של אחד מנחלי רמת הגולן

צילם: זקו 2010
(c)

יום שבת, 10 ביולי 2010

בריאת העולם מאת זאק יתרו


בריאת העולם מאת זאק יתרו
(c)
2010
-
פירוש מקורי: ששת ימי השבוע - שבכל אחד מהם יש אור וחושך, יום ולילה, אור וצל - מקיפים את השבת, שיש בה רק אור
צילום שלי
השם המקורי של היצירה: "מקדש בזמן"

אדם וחווה מאת עובדיה אגסי

סיפור גן עדן

ציור שמן מאת עובדיה אגסי

כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות

-

עץ הדעת מעוצב מצבע רקע לבן ומחלקי פסוקים נבחרים מפרשת הגרוש מגן עדן, למשל:

בראשית ב, ה ("ואדם אין לעבוד את האדמה"...)

בראשית ג, כב-כד ("ויגרש את האדם"...)

אגסי מבטא בעיצוב זה את תפיסתו שעולם הידע בנוי ממלים שמורכבות מאותיות, שמורכבות מקווים. תפיסה זו מעניקה את הבכורה לציור, שבו יש לקווים מקום מרכזי, בהבדל מהידע שמושתת על הטקסט או על המספרים.

מקורי היא גם הפירוש של אגסי שהנחש החזיק את פרי עץ הדעת בפיו הפעור. פירוש זה ממלא אחד מן החללים שמותיר הסיפור המקראי, שכדרכו מגלה מעט ומסתיר הרבה.

בני הזוג האנושי הראשון מוצגים עירומים, בהתאמה לסיפור המקראי, אך לאגסי יש כמה חידושים לחדש לצופה:

בני הזוג מוצגים בחיבוק

אדם מופיע חבוי מאחורי חווה, בהתאמה לדומיננטיות של חווה בסיפור הפיתוי

אדם צבוע בצבעים כהים ואילו חווה בבהירים, והשימוש באמצעי חזותי זה מחזק את ההבדלים שבין המינים

לעיניה של חווה צמוד משהו שנראה לי כמו משקפי שמש, מה שמוסיף לציור ממד עכשווי, ורומז לכך שסיפור אדם וחווה אינו סיפור שקרה פעם, בתחילת ההיסטוריה, לאיזה זוג שקשור אל כל אחד מאיתנו באיזה קשר אינטלקטואלי רופף, אלא שמדובר בכל אחד מאתנו, בלי הבדל בין המינים.

חווה הייתה ג'ינג'ית!

עץ הדעת עשוי ממלים
פרט שגזרתי מתוך "סיפור גן עדן"
ציור שמן מאת עובדיה אגסי