יום שני, 30 במאי 2011
יום שלישי, 17 במאי 2011
"נשים בתנ"ך" - הזמנה לתערוכה
יום רביעי, 4 במאי 2011
השפעת התנ"ך על מילוא שור
יום שני, 2 במאי 2011
השפעת התנ"ך על הפסל יואל זיו מקיבוץ קליה
יום שישי, 1 באוקטובר 2010
ספר מחזות חדש באנגלית
LOOKING BACK: Four Plays הוא שמו של ספרה החדש של הסופרת והציירת יהודית וינשל ליברמן, שנולדה בחיפה, אך חיה מזה שנים רבות בארה"ב. הספר כולל מחזות שעוסקים באברהם אבינו במיכל בת שאול ובאמו של סיסרא. כל המחזות נכתבו לאחר יום ההולדת השמונים של הסופרת.
יום שלישי, 17 באוגוסט 2010
מגדל דוד
יום רביעי, 11 באוגוסט 2010
יום שני, 19 ביולי 2010
נחמיה

צייר: עובדיה אגסי
כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות
בשליש העליון של התמונה עובדיה אגסי מצטט (הכיתוב במאוזן) מנחמיה פרקים א-ב. הכיתוב אופף איור בהשראת הסיפור על נחמיה שבא לארמון בשושן הבירה בתוקף תפקידו כמשקה למלך, בעת שהשגל ישבה לימינו של המלך (פרק ב פסוק ו).
בציור שמתחת, לכל רוחב הבד, נראה נחמיה כשהוא יוצא מפרס לכיוון ארץ ישראל מלווה באנשי צבא (פרק ב פסוק ט).
בשליש האמצעי עובדיה אגסי מצטט (הכיתוב במאונך) מנחמיה (פרק ב פסוק יג ואילך) פסוקים שעוסקים בבניין חומת ירושלים, והאיור, בהתאם, מציג מימין פועלים (רצפים) שבונים את החומה ביום (שמש גדולה מאחוריהם) ולצדם, משמאל, השומרים בלילה (לאור הכוכבים שמעליהם) ככתוב בפרק ד, טז:
הָיוּ-לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר, וְהַיּוֹם מְלָאכָה.
בשליש התחתון הכיתוב (מפרק ב, יח ואילך - המשך של נושא בניית החומה) אופף שורת לוויים מנגנים בתופים ובחצוצרות. על הבמה המוגבהת עומד עזרא הקורא בתורה בהשראת פרק ח, ד:
וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסֹּפֵר, עַל-מִגְדַּל-עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר

צייר: עובדיה אגסי
כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות
יום רביעי, 7 ביולי 2010
השפעת התנ"ך על דוד רקיע- המשך
בהמשך לתמונות שפרסמתי אתמול להלן עוד מספר עבודות של הצייר הירושלמי דוד רקיע ששלחה לי בתו, קרין רקיע-סימנטוב (c), ביחד עם ההסבר הבא:

ירושלים בתוך "אגוז" מרחף. מתוך האגוז יוצאת ציפור שמסמלת את עם ישראל אל עבר לוחות הברית. בראש התמונה צמד אותיות "יוד"

שמואל מושח את דוד למלך
ליתוגרפיה משנת 1958 שבה הצטרף אבי כחבר ל "איגוד האמנים היהודיים של פאריז". הצטרפותו מרמזת על מגמת פיתוח השורש האקספרסיוניסטי ביצירתו לאפיק יהודי יותר.

המזוזה היא ליד שער העיר ירושלים - שומרת ומגינה עליה
יום שבת, 3 ביולי 2010
מלאך
דמות המ. מקורה מקראי והיא משפיעה על חיי היום יום של הישראלים בין אם מוצאם יהודי נוצרי או מוסלמי.


פסל מ. בכנסיית שדה הרועים ליד בית לחם
תמונת
CC
שהעלה לפליקר
hoyasmeg ©

מלאכים בציור קיר במנזר דיר רפאת, ישראל
תמונת
CC
שהעלה לפליקר
מוזיקה:
שלח לי מ. מאת יובל בנאי וחברי להקת "משינה"
שלח לי מ. / שייקח, שייקח אותי ללב/שאוהב ומחכה לי/ורוצה בי כל הזמן
דמעות של מלאכים מאת דן מינסטר ויוני רכטר:
דמעות של מלאכים...זולגות באופק... ומחפשות... מה הן מבקשות?
שמחות קטנות מאת עמיר בניון ומיכה שטרית
יהללו, יהללוך מלאכים/ ולא תאבד דרכך בזוהר ובחשכה
שם פרטי: מלאכי
שם מקום: קריית מלאכי
ציור:
צביה יהב, "הנה אנוכי שולח מ. לפניך לשומרך בדרך". הציור השתתף בתערוכת התנ"ך של האגודה הישראלית למיניאטורות בשנת 1998
משוררים עבריים שדמות של מ. מופיעה בשיריהם:
יום חמישי, 24 ביוני 2010
כמה ציטוטים ממאמר על התנ"ך מאת יורם קניוק
פורסם ב YNET ביום 24.11.07 תחת הכותרת "והכל נברא במילים"
- אני קורא בתנ"ך יותר מחמישים שנה ועדיין מתרגש.
- התנ"ך גדול מכדי שאוכל לומר עליו משהו חשוב. ישנם טובים וחכמים ובוודאי ידענים גדולים ממני כדי לדבר עליו. אני גם זוכר היטב את הסיפור על הצייר אבל פן, שפתח תערוכת ציורי תנ"ך במוזיאון וראש העיר דאז רוקח אמר שאבל פן "הנציח" את התנ"ך בציוריו - כאילו עד שבא אבל פן, התנ"ך לא היה מונצח.
- עבור הדור שלי התנ"ך היה הספר החשוב, המעצב והמעניין ביותר שקראנו.
- הוא היה הקושאן שלנו על הארץ, ועד היום אינני מתבייש בזה. הלוא התנ"ך היה הסיבה מדוע הורינו או סבינו באו לכאן, ולא הלכו לשום מקום אחר.
- לדתיים - ובצדק - הייתה בעיה עם התנ"ך. סיפורי דויד ונשותיו, אברהם המביא בפני שלושת המלאכים "חמאה וחלב ובן בקר".
- לנו התנ"ך הוא גדולתו של משה כפי שתיאר זאת פרופ' ישראל קנוהל, שהגה את הרעיון שהאל העברי אינו רק מונותאיסטי, שהרי אחנתון חשב על כך קודם. לכן כמו בפסוק של משה "מי כמוך באלים אדוניי", אכן ישנם אלים רבים, אך השם הוא גדול, כי הוא נמצא מחוץ לטבע. הוא בורא. הוא אינו נברא.
- היינה אמר פעם שאף יהודי לא היה מאמין שאלוהים היה מוליד בן מאישה יהודייה.
- גם אם לא מצאו תצלום של דבורה הנביאה בחפירות הארכיאולוגיות, אין הרבה שירות כאלו [כמו שירת דבורה].
- לדתיים רבים קשה להאמין שמשה היה מצרי ושחופני ופנחס, בני עלי הכהן, היו מצרים. אבל נראה שמשה הוביל שבט אחד מאוחד, קטן (המונח "אלף" יכול להיות גם משפחה). שבט של נודדים ממצרים שאחרי כן נקראו לוויים, שיכול היה לצאת ממצרים לא שישים ריבוא אלא שש מאות משפחות ולנוד במדבר ולהשתלט על הישראלים האחרים. מין אליטה רוחנית. כאשר באו לארץ ישראל פגשו שבטים עבריים, שאחד מהם, מארם נהריים, הביא את סיפורי האבות.
- האל העברי ברא את העולם במילים. ברית המילה היא העיקרון החשוב ביותר במיתוס העברי.
- כשהמצרים בנו היכלות, העברים בנו היכלות של מילים.
- יש השואלים אם משה כתב את התורה. בתנ"ך אין אזכור לרעיון זה. משה הרי קרא לעצמו איש צנוע ואיש צנוע לא יכתוב על עצמו שהוא צנוע.
- במאמר זה כי אני מבקש להתרכז בפרוזה. בסיפר. סיפור קצר או ארוך שאין בו הסברים. אין בו פסיכולוגיה. אין בו "אמר בלבו". אין בו תיאורי נוף. פעמיים-שלוש נאמר על מישהו שהוא יפה-תואר, אך אין כמעט תיאורים. יש בסיפורים התרחשות מתח ופעולה מרדנית, שחוקיה מסתוריים וצורתם כה פשוטה וישירה ואין בהם הכרזה על מה שהמחבר חשב. הסיפורים כותבים את עצמם.
- רוב גיבורי התנ"ך הם גם לוזרים. לפעמים מנצחים אבל גם אז משלמים ביוקר.
יום רביעי, 23 ביוני 2010
הגר
אמנים שדמותה של הגר מופיעה ביצירתם:
יום שבת, 5 ביוני 2010
יוצרים בעלי שם מקראי מתעניינים במקורו באמצעות יצירתם

טבעי שיוצרים בעלי שם מקראי יתעניינו בדמות שהעניקה להם את שמם. וכך:
יום שלישי, 1 ביוני 2010
מצגת וידאו על ספר איוב בתמונות


| תוכן המצגת |
| א. איוב כשק חבטות |
| ב. פסל ברעננה מאת רפאל חמיצר 1925 |
| ג. איוב - ציור |
| ג. פסל של בנו אלקן משנת 1956 |
ד. משפחת איוב |
ה. גביש כשם משפחה |
ה. וּבֵית עַכָּבִישׁ, מִבְטַחוֹ (איוב ח יד) |
| ו. מי שילח פרא חופשי- בול (1971) |
| ז. חסידי תורת כף היד מרבים לצטט את (איוב לז, ז) |
| ח. פסוק על מצבה |
ט. כֶחָלָב, תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִנָּה, תַּקְפִּיאֵנִי (איוב י, י) |
י. וייקח לו חרש להתגרד בו (איוב ב, ח) |
כ. חשמל נהריים בול 1991 |
| ל. זכוכית |
| מ. מקור המילה מוח (איוב כא, כד) |
| נ. מקור המילה ערוץ |
| ס. מקור המילה ראי |
| ע. מקור המילה תותח |
| פ. מקור המילה שואה |
| צ. רבין - עושה שלום במרומיו |
| ק. סמל עיריית אור עקיבא עם פסוק שמתמצת את עלילת איוב |












