השפעת התנ"ך על יעקב שבתאי

מודעה "אוכלים" בפתח תאטרון החאן בירושלים

צילם: זאב ברקן

בימים אלה מוצגת בתיאטרון החאן הירושלמי ההצגה "אוכלים". המחזה נכתב בידי יעקב שבתאי בשנת 1979. המחזה עוסק בתקופת אחאב ואיזבל. בראיון בטלוויזיה אמר הבמאי מיקי גורביץ' שהמחזה נכתב שנתיים לאחר עליית הליכוד לשלטון, והוא עדיין אקטואלי כי הוא עוסק בגזל אדמות הפלשתינים שעדיין נמשך.

בתיאטרון הבימה הוצגה בשנת 2005 הקומדיה של יעקב שבתאי "כתר בראש" בכיכובו של יוסי בנאי, ובבימויו של אילן רונן. המחזה עוסק בימיו האחרונים של דוד המלך. העברית שבפי הדמויות היא עברית עכשווית ולא מקראית.

יעקב שבתאי חיבר את המילים לשיר "וימלט קין" שהולחן בידי יחזקאל בראון. הנה כמה שורות משיר זה:

ועל מצחו האות ועל ידיו הדם

ושם אביו אדם

ויאמרו לו לך

הו אלוהים, אלוהים לאן?

ואני אדם

קומדיה "פרדייז" של תיאטרון "קליפה"

קיראו סקירה של איתן בר יוסף, עכבר העיר תל אביב מיום  29 נובמבר 2010 על הקשר בין סיפור הבריאה לתאטרון בקומדיה "פרדייז" של תיאטרון "קליפה"

במאי/ת: מאשה נמירובסקי

שחקנים: עידית הרמן, דמיטרי טולפנוב, צבי פטרקובסקי, עודד צדוק, יונתן קונדה

שימוש בהקשר מקראי

שימוש בהקשר המקראי של יציאת מצרים ככותרת למחזה שעוסק בעניין אחר

צילום שלי

פרוייקט התנ"ך של רנה ירושלמי

פרויקט התנ"ך הוא הצגת תיאטרון שמבוססת על טקסטים מקראיים כגון: סיפור הבריאה, פרקי תהילים, פסקאות מדברי הנביאים (כגון ירמיהו ד'), סיפור בת יפתח, רשימת חוקים שעוסקים ביחסים שבין גבר לאישה (דברים כב), רשימת בעלי המום שאסור להם לגשת לבית המקדש (ויקרא כא).

הפרויקט הופק משנת 1996 עד שנת 2000 במסגרת אנסמבל עתים שאותו הקימה רנה ירושלמי בשנת 1989.

הפרויקט זכה בפרסים אחדים, הוצג ברחבי העולם, ונחשב לאחד מהישגיו הבולטים של התיאטרון הישראלי.

בכל אחד משמות הפרקים בולט וו ההיפוך: ויאמר. וילך. וישתחו. וירא, ובכך הופכת וו ההיפוך למייצגת של התנ"ך.

ויאמר - מתחיל בבריאת האדם, ממשיך בסיפורי האבות, ונגמר בבריאת העולם

וילך – עוסק בסיפור יציאת מצרים וכיבוש הארץ ומסתיים בציווי של אלוהים לאברהם אבינו: "לך לך".

וישתחו- עוסק בדמויות של שאול שמואל ודוד

וירא- עוסק בגלות ובשאיפה לבנות מחדש את בית המקדש

הסופר א.ב. יהושע התייחס להצגה זו בספרו "הכלה המשחררת" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001, עמוד 142).

סיפור יוסף ואחיו

יוסף ואחיו בהצגה ":נדרים" בתאטרון מיקרו בירושלים

מודעה בעניין הצגת תאטרון המבוססת על המחזה הידוע "יוסף ואחיו" מאת תומס מאן (1875-1955)

צילום שלי

המילה "נדרים" מופיעה במקרא (למשל ביונה א, טז).

התנ"ך עוסק בהרחבה בנדרים ובמצוות שכרוכות בהם.

חביב עלי מאד הביצוע של הזמר חיים משה לשיר "כל נדרי", מאת לאה לופנפלד ויאיר קלינגר, שם מופיעה השורה

האהבה היא נדר, נדר שהופר

תפילת כל נדרי שמתפללים בערב יום כיפור היא אחד מסימני היהדות המובהקים. מאחר ורוב החילוניים הולכים לבית כנסת בערב זה התפילה הזאת מוכרת להם במיוחד.

"כל נדרי " הוא גם שם של הצגה מאת יהושע סובול שהעלה אנסמבל תיאטרון הרצליה בשנת 2005.

גם המחזמר, המצליח במיוחד, "יוסף וכתונת הפסים המשגעת" מבוסס על "יוסף ואחיו" שכתב תומס מאן. המחזמר נכתב בידי אנדרו לויד וובר וטים רייס בשנת 1968, הוצג בברודווי , תורגם על ידי אהוד מנור, והוצג בארץ כמה פעמים.

ריבוי העיסוק של הספרות והתאטרון, העולמיים והמקומיים, בסיפור יוסף המקראי, מעיד על עצמתו הדרמטית של סיפור זה, ועל האקטואליות שלו בכל דור ודור.

נזכיר גם, שהקוראן מקדיש לסיפור זה סורה שלמה - הסורה השתים עשרה, ומתייחס אליו (בפסוק השלישי שם) כאל הנפלא שבסיפורים.

יעל וסיסרא

בול יעל

בול יעל הונפק על ידי רשות הדואר בשנת 2007 במסגרת "סדרת נשים בתנ"ך" בעיצובם של אורה ואליהו שורץ, ובו נראית יעל עם המקבת בידה ואילו סיסרא מוטל מת על הארץ. על השובל פסוק משופטים (ה, כד)

יעל משמש כשם פרטי (שם חיבה: יעלי)

יעל עם המקבת מופיעה בפסיפס נוצרי בכנסיית דורמיציון שעל הר ציון בירושלים

תמונת CC שהעלה לויקיפדיה אבי דרור © לערך "יעל אשת חבר הקיני"

על יעל נאמר במקרא "תבורך מנשים" (שופטים ה, כד). "תבורך מנשים" הוא גם השם שבחרה לעצמה חבורת תיאטרון אוניברסיטת תל אביב שהעלתה 12 סצנות מקראיות שעוסקות בנושאים חברתיים ופוליטיים בדגש על פמיניזם. בין הסצנות:

יעל וסיסרא

פילגש בגבעה

אמנון ותמר

אביגיל

שמואל ועלי

כבשת הרש

רות נעמי ובעז.

קינת דוד

שאול ובעלת האוב

יונה הנביא

יחזקאל

בלעם והאתון

הבמאי: פרופסור שמעון לוי

תנ"ך שואו בתיאטרון האינקובטור

מופע קברט (החל מדצמבר 2009) שכולל פנטומימה, אקרובטיקה, שירה ומחול, ועוסק בסיפורי התנ"ך (הנחש בגן עדן, קין, נוח...)

ביים: צביקה פישזון

משחקים: דני ברוסובני, יצחק לאור, יעל מפציר, דניאל קישינובסקי, ינון שאזו