יום שני, 25 בינואר 2010

מספרים מקורם במקרא

המילה "מספר" מקורה במקרא, והיא מופיעה בו פעמים רבות.

כבר בפרק הראשון ב"בראשית" מופיעים המספרים הסודרים [היום ה] ראשון... [היום ה] שני... והם נחקקים בתודעתו של כל מי שהתחנך במערכת החינוך הישראלית, כך שכאשר הוא מתבונן יום אחד במספרים, ושואל את עצמו מה מקורם - סביר שייזכר בהקשר המקראי.

המספר אחד, מזכיר (לי לפחות) את "שמע ישראל...ה' אחד";

שניים- את הפסוק "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו" (עמוס ג,ג);

שלושה את הפסוק "על שלושה פשעי דמשק ועל ארבעה"... (עמוס א, ג) ;

שבע – את היום השביעי, שבת;

שנים עשר- את שבטי ישראל;

אלף ורבבה את הפסוק "הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו"...(שמואל –א, יח,ז)...

המילה "אפס" אמנם מופיעה בתנ"ך, אבל לא במשמעות של מספר אלא במשמעות של "אין". ההיסטוריונים של המדע יודעים לספר שהמושג המספרי של האפס מקורו בהודו של המאה השישית.

גם המילה "אחוז" מופיעה (להפתעתנו) במקרא בספר במדבר (לא, ל): " וממחצית בני ישראל תיקח אחד אחוז מן החמישים"; אמנם כיום המשמעות השתנתה, ולגבינו אחוז הוא אחד ממאה - ולא אחד מחמישים.


"היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו"
כל הזכויות שמורות לצייר:בן ציון קפלן
צילם: מאיר חרמון

-

לא ידוע איזו צורה הייתה לספרות בתקופת התנ"ך, אך ברור שהספירה העברית באותיות במקום בספרות היא בתר מקראית.

אותיות במקום מספרים
כל הזכויות שמורות לחיים שטייר 2010

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה