יום חמישי, 31 בדצמבר 2009

בן ציון קפלן מצייר את סיפורי המקרא

בן ציון קפלן, יליד 1916, מתגורר במעון הרופא נווה עמית במוצא עלית, ובחדרו תלויות עשרות מיצירותיו שעוסקות בסיפורי המקרא, וזה מה שנקרא לחיות את התנ"ך, ולהגות בתורה יום ולילה.

צילם והביא לפרסום: מאיר חרמון

כל הזכויות שמורות

סיפורי המקרא: אבשלום


סיפורי המקרא: נוח משתכר


סיפורי המקרא: עגל הזהב


סיפורי המקרא: הסנה הבוער באש

יום רביעי, 30 בדצמבר 2009

לאה

"ועיני לאה רכות"
כל הזכויות שמורות לעודד ישראלי 2009

שורה משיר: "אני אוהב אותך לאה" (צביקה פיק ואהוד מנור): "אני אוהב אותך לאה/ אוהב אותך גאה/

אם אשכח אותך, לאה/ שמי לא ישראל".

יום שלישי, 29 בדצמבר 2009

הפסנתר והמשרוקית מקורם בספר דניאל

הפסנתר מופיע בספר דניאל ג,ז (נכתב "פסנטרין") ביחד עם משרוקית ("משרוקיתא") קתרוס ושאר כלי נגינה. לא יודעים איזה כלי נגינה נקרא אז בשם זה. ביוונית "פסלתר" הוא מי שפורט בכלי מיתרים. גם השם הלועזי של תהילים ("פסלם") פירושו ביוונית נגינה בנבל, מה שמזכיר את הכשרון המוסיקאלי של דוד המלך שלו מייחסים את חיבור ספר תהילים.

תיבת נגינה בצורת פסנתר בדוכן של שיר ברקן בחוצות היוצר



משרוקית

התמונה באדיבות benklinger מפליקר

"בדמייך חיי"

הביטוי "בדמייך חיי" מקורו ביחזקאל (טז, ו). מאז השואה הוא משמש (בין היתר באמנות וביום הזיכרון לשואה) כמייצג של השואה, לצד ביטויים כמו "ששת המיליונים" ו"אות קין", ולצד סמלי שואה כמו אנה פרנק, הנער מגטו ורשה, גדרות תיל, קרונות רכבת, כתונת פסים, קעקוע מספר על הזרוע...

הביטוי"בדמייך חיי" מופיע על שובל בול יום השואה והגבורה
הבול יצא לאור בשנת 2003 בעיצובו של גדעון שגיא
-
דוד פרלוב ביים בשנת 1961 סרט בן 16 דקות שעסק בשואה ונשא את השם: "בדמייך חיי".
הביטוי "בדמייך חיי" הופיע בהבלטה בנאום התביעה של גדעון האוזנר, שפתח את.משפט אייכמן, באפריל 1961, בירושלים.
אותו ביטוי משמש גם כשמו של בנק ציבורי להתרמת דם טבורי.
בלי קשר לשואה - השיר האחרון שנעמי שמר כתבה נקרא "בדמייך חיי", והפסוק כולו (יחזקאל טז, ו) מופיע בו כפזמון חוזר.
בלי קשר לשואה - בית משירה של ברכה סרי "בדמייך חיי"
"הדם הוא הנפש/ ובך גם הרפש/ בעורקך דם ואש/ כל עוד כוח/ בך יש!"
נתן רפפורט (1911-1983) בנה על חורבות גטו ורשה בשנת 1947 אנדרטה לשואה מברונזה בשם "בדמייך חיי"
והעתק שלה הוצב בכיכר המרכזית של יד ושם.
-
המופע הווירטואוזי "אבנים" נוצר בהשראת פסלו של נתן רפפורט "בדמייך חיי"
המופע הבא בישראל
ב17 יולי 2011 בצוותא
התמונה באדיבות 
YINON TZAFRIR -ARTISTIC DIRECTOR
ORTO - DA  THEATER   GROUP 
 972-37525161 + , 972-524329997 +  
orto-da@orto-da.com
וכל הזכויות שמורות לו 

עץ החיים

עץ החיים מופיע בתנ"ך בפרשת גן עדן (בראשית ב, ט) ובכמה מקומות בספר משלי שמציגים אותו כמעין גלגל הצלה



תבליט מתכת- למעלה כתוב: מוסדות תולדות אהרן; למטה - פסוק ממשלי (ג, יח)

כל הזכויות שמורות לגרג'י שמואל 2009

-

בקבלה מוצגות עשר הספירות כעץ החיים. ראוי לציין ש"עץ החיים" (1573) הוא שם של ספר יסוד בתורת הקבלה (של האר"י מצפת) שחיבר הרב חיים ויטאל. בעקבות תרשימי תורת הקבלה צורת עץ החיים משמשת כמוטיב נפוץ בחפצי יודאיקה.



עץ החיים של תורת הקבלה- עשר הספירות

התמונה היא באדיבות ד"ר אשר אדר וכל הזכויות עליה שמורות לו

-

באמנות העולמית והמקומית הוקדשו לאורך הדורות יצירות רבות לנושא עץ החיים.

ביצירה של אורלי שפיר העץ מסמל את העם היהודי, שממשיך לצמוח למרות שבכל דור ודור קמים עליו לכלותו.


התמונה היא באדיבות אורלי שפיר וכל הזכויות עליה שמורות לה

-

ביצירה של רלי וסר עץ החיים מסמל את האיזון בין כל צמד של ניגודים , איזון שיוצר את אחדותם


התמונה היא באדיבות רלי וסר וכל הזכויות עליה שמורות לה

-

יש בירושלים חברה שנקראת בשם "חברה קדישא - עץ החיים".

יש בירושלים שכונה בשם "עץ חיים" (ליד גשר המיתרים) שהוקמה בשנת 1928.

יש בשוק מחנה יהודה בירושלים רחוב בשם "עץ חיים".

יש בקצרין חברה בשם זה שעוסקת במוצרי קוסמטיקה וטיפוח.

יום שני, 28 בדצמבר 2009

שמות חיבה מקראיים

לתנ"ך יש השפעה רבה על מתן שמות פרטיים, וזו מתרחבת כאשר לוקחים בחשבון את שמות החיבה. למשל,

אברהם- אבי, אברום, אברמ'לה

אהרן- רוני

אליהו - אלי

אריאל- אריק

גד- גדי

דניאל- דני

יונתן- יוני

יוסף- יוסי

יעל- יולי

יצחק- איציק, צחי

משה- צ'יקו, מושיק, מויש'לה

נוח- נחיק

ציפורה- ציפי

רבקה - רבק'לה

רחל- רוח'לה

שמואל- שמוליק

שרה- שורה'לה

שרוליק- ישראל


בולי שרוליק ישראל
התמונה באדיבות ניצה וולפנזון

לשון מקרא ולשון ימינו

מאחד המאמרים באתר האינטרנט של מכון מופ"ת (שלא מצאתי את שם מחברו) ליקטתי את ההברקות הבאות:

מפני שיבה תקום" (ויקרא יט, לב) שלט שצילמתי זה עתה באוטובוס של אגד



מפני שיבה תקום" (ויקרא יט, לב) שלט שצילמתי זה עתה באוטובוס של אגד


מטונימיה:

כשמציינים חלק במקום לציין את השלם; כמו "מפני שיבה תקום" (ויקרא יט, לב) - ציון תכונה (שיבה)במקום לציין את בעליה (הזקן).

אטימולוגיה עממית:
"מסכה" בלשון המקרא היא פסל, אך היא קיבלה משמעות של "תחפושת" בהשפעת המילה הדומה לה בצליל("מסק") בצרפתית.

במקרא המילה "שלט" משמעה מגן (למשל, שה"ש ד, ד). מגן בגרמנית ובאנגלית זו המילה "שילד" שהקרבה שלה בצליל למילה המקראית "שלט" השפיעה על מחדשי השפה העברית להקנות לה משמעות של שלט רחוב או שלט על חנות.

שלט רחוב

עבודה שלי בפוטושופ

-

"מעתק סמנטי":

במקרא המילה "זרם" מתארת בעיקר תנועה של מים (גם של ברד -ישעיה כח, ב). השינוי הטכנולוגי אילץ אותנו להתאים מלים ישנות לתכנים חדשים, וכך קיבלה "זרם" גם את המשמעות של "זרם חשמל". שינוי זה נקרא בלשון הבלשנים בשם "מעתק סמנטי", וכל מעתק סמנטי שמקורו במקרא מעיד על השפעת המקרא על חיי היום יום שלנו.

תוספת על פי ספרו של פרופ' רפאל ניר מבוא לבלשנות (1989):

המילה "רכב" במקרא משמעה מרכבה רתומה לסוסים. בעקבות "מעתק סמנטי" משמעותה כיום: כלי תעבורה ממונע.

במקרא המילה "כבל" משמעה: שרשרת שכובלים בה אסירים. בעקבות דמיונה ל"קייבל" באנגלית (אטימולוגיה עממית) משמעותה כיום: כבל טלוויזיה...

במקרא "לתור" משמעה "לרגל". בעקבות דמיונה ל"תור" באנגלית (אטימולוגיה עממית) קיבלה משמעות של "לתייר".

תוספת על פי רבעון "פנים" יולי 1998 מתוך המאמר "לשון עיתונות ימינו - יין ישן בקנקן חדש"

הביטוי "אורים ותומים" (של הכהן הגדול) עבר תהליך של חילון ומשמעותו כיום: אדם או רעיון הזוכים לאמון.
הביטוי "
הכוהן הגדול" ("הכוהנת הגדולה") - עבר תהליך של חילון (בהשפעת האנגלית) ומשמעותו כיום: בעל סמכות עליונה.

בעלת המאמר מצטטת כותרות עיתונים מימי בחירות שבהם אנו מוצפים בסקרים:

המשפטים "סקר, סקר תרדוף", "שקר, שקר תרדוף" ששאולים מן הפסוק "צדק צדק תרדוף".


שם מקראי לארגון דתי

ארגונים דתיים נוהגים להעניק לעצמם שמות ששאבו מן המקרא. כאן לפנינו סטיקר "אזמרה" על שמשת מכונית.

"אזמרה" (על פי תהלים פרק קד, לג ) הוא ארגון ברסלבי להחזרה בתשובה של הרב אליהו גודלבסקי. חסידי ברסלב מרבים לשיר (ולרקוד!) כך שהארגון בחר לעצמו שם קולע.

כל הזכויות שמורות לעודד ישראלי 2009


כל הזכויות שמורות לעודד ישראלי 2009

"הכתובת על הקיר" במשמעות גרפיטי

הביטוי "הכתובת על הקיר" מקורו בתנ"ך (דניאל, כה, כה)

ומשמעותו שם התעלמות מסכנה מוחשית.


ציורו של מאיר סלומון- "מנה מנה" (כל הזכויות שמורות לו)

ממחיש את הסצנה המתוארת בספר דניאל (כה, כה)

-

גם בימינו המשמעות המקורית משרתת את מנבאי השחורות: את מבקרי הבורסה שמציינים את התמוטטה של מנייה מסוימת או של הבורסה כולה; את מבקרי המתנחלים שאינם מתפלאים על אלימותם; את מבקרי מדיניות ההגירה שזועמים על היחס לעובדים הזרים; את מבקרי הספורט כשהם סוקרים משחק של קבוצה שהפסדה היה ידוע מראש.

הצלמת "ענבל טור שלום" הציגה במזכרת בתיה תערוכת צילומים בשם "הכתובת על הקיר".

כיום הביטוי "הכתובת על הקיר" משמש בנוסף למשמעות המקורית כמלה נרדפת ל"אמרתי לכם", כתחליף לשמחה לאיד, אבל בעיקר לתיאור גרפיטי. למשל נועה קושרק פרסמה ביום 02/10/09 מאמר ב"הארץ" תחת הכותרת "הכתובת על הקיר - רחובות תל אביב מוצפים בגרפיטי". גם מיכאל הנדלזלץ כתב מאמר ב"הארץ" על גרפיטי תחת הכותרת "הכתובת על הקיר".



גרפיטי במסגרת הקמפיין לשחרורו של גלעד שליט

צילם חיים שטייר וכל הזכויות שמורות לו

יום ראשון, 27 בדצמבר 2009

גאולה

הפועל "גאל" מופיע במקרא עשרות פעמים, וגם המלה "גאולה" מופיעה במקרא פה ושם (למשל רות ד, ז).

נושא הגאולה הלאומית הוא נושא מרכזי בדברי הנביאים.

המובן הפשוט של המלה "גאולה" הוא שחרור (גאולת קרקעות, שחרור עבדים), אך המקרא מדבר גם על גאולת דם.

פסוקים מהתנ"ך העוסקים בגאולה, ובפרט פסוקים מספר דניאל, שימשו לאורך ההיסטוריה כמצע לדרשות אסכטולוגיות ולחישובי קץ.

כיסופי גאולה ליוו את העם היהודי מאז שיצא לגלות ועד להקמת מדינת ישראל, אך גם כיום הם צפים ועולים מדי פעם, הן בפוליטיקה והן בחישובי קץ. למשל, מתנגדי המתנחלים מאשימים אותם באידיאולוגיה של גאולה. בציונות הדתית התייחסו להקמת המדינה כאל שלב בגאולה ("אתחלתא דגאולה").

בית משירו הידוע של מנשה רבינא: "מי ימלל":

מי ימלל גבורות ישראל אותן מי ימנה? הן בכל דור יקום הגיבור גואל העם

חוקר התנועות המשיחיות בתולדות עם-ישראל, אריה מורגנשטרן, פרסם בתשנ"ז ספר בשם "גאולה בדרך הטבע : תלמידי הגר"א בארץ ישראל תק"ס-ת"ר 1800-1840: מחקרים ומקורות".


סטיקר שעון הגאולה

בתמונה (לעיל) של סטיקר (דבוק לעמוד חשמל ברחוב עזה בירושלים) שצילמתי היום, רואים את שעון הגאולה המתקתק ומתחתיו תחילתו של פסוק בישעיהו ס, כב ("הקטן יהיה לאלף") שעוסק בנושא הגאולה. בהמשכו של פסוק זה נמצא הביטוי "בעתה אחישנה" שהוא אחד הביטויים היותר מזוהים עם נושא הגאולה בפרשנות המקרא.

גאולה ויגאל משמשים כשמות פרטיים.

יש מושב בשם "גאולי תימן" ליד חדרה.

יש מושב בשם "גאולים" ליד נתניה.

יש מושב בשם "גאליה" ליד רחובות.

יש בי"ס בשם "גאולים"בירושלים.

יש שכונה בשם "גאולה" בירושלים.



כוכב הגאולה 1921

-

"כוכב הגאולה" הוא ספר פילוסופי שכתב פרנץ רוזנצווייג (1886 –1929) בשנת 1921. אצל מיכאל סגן כהן (1944 - 1999) בציור "על הר נבו", מופיע מגן דוד בשלושת צבעי היסוד (אדום, צהוב וכחול) ובשלושת הצבעים המשלימים (ירוק, כתום וסגול). לפי אמיתי מנדלסון, סגן-כהן נתן למגן הדוד הזה את השם "כוכב הגאולה" בעקבות ספרו של פרנץ רוזנצוויג.

-


גאולה- האנשה של רוח האומה

היימן וו. פרלצוויג צייר בשנת 1922 שער לתווים מוזיקליים של מרש הגאולה ובו דמותה של בת ציון, האנשה של רוח האומה.

-



בול שקל הגאולה

שיחזור מטעם הקק"ל (1980, בעיצובה של רות לוין) של בול שהונפק על ידי התנועה הציונית כדי לשמש כקבלה למי שתרם לרכישת (גאולת) אדמות בא"י.

יום שבת, 26 בדצמבר 2009

השפעת התנ"ך על מושגי זהות בסיסיים של יהודים במדינת ישראל

אני נקרא "יהודי"- על שם יהודה בן יעקב אבינו. המלה "יהודי" מופיעה במקרא פעמים אחדות (זכריה ח, כג; מלכים-ב, טז,ו; אסתר ח,ז; אסתר ח,טז). המושג "יהודי" מפריד אותי מהנוצרים (שנזכרים בירמיהו ד, טז; לא,ה) ומהמוסלמים- בני ישמעאל, אבל בני שלושת הדתות המונותיאיסטיות נקראים בשם "בני אברהם".

אני נקרא "חילוני" משורש "חול" (ויקרא י,י) לעומת הדתיים שהם בעיני עצמם קהילת קודש (כמו ימי החול לעומת שבת קודש); חלק מהם כנראה סבורים שהמלה "חילוני" נגזרת מהמלים "חולי, מחלה".

אני נקרא "ישראלי" בגלל שיעקב אבינו קיבל את השם "ישראל" לאחר ששרה עם המלאך במעבר יבוק (בראשית לב כט).

אני נקרא "בן אדם" על שם אדם הראשון.

אני נקרא "אנושי" או "בן אנוש" על שם אנוש בן שת (בראשית ה, ו)

אני נקרא "ציוני" על שם ציון המקראית.

אני נקרא "ירושלמי" בגלל שזה היה שמה של עיר דוד, ובגלל שזו העיר שבה אני חי.

אשכנז היה בנו הראשון של גומר בן יפת (בראשית י,ג). בספר ירמיהו (נא, כז) נזכרת ממלכה בשם אשכנז. המלה "ספרדי" באה מעובדיה (א, כ) "וגלות ירושלים אשר בספרד יירשו את ערי הנגב".

בעיני האנטישמים אני בן הגזע השמי בגלל שם בן נוח. הנאצים סימנו בתעודות הזהות של היהודים את הגברים בשם "ישראל" ואת הנשים בשם "שרה".

אני נקרא "גבר" בגלל שהמלה "גבר" וההבחנה בינה לבין המלה "אשה" מופיעה בתנ"ך (למשל בדברים כב, ה).

בתעודת הזהות שלי רשום זכר בגלל שההבחנה בין זכר לנקבה מופיעה בתנ"ך (למשל בבראשית א, כז).

צילום שצילמתי בירושלים
של גרפיטי ובו מגן דוד סהר וצלב כביטוי לשאיפה לשלום בין הדתות


קריקטורה מאת יוסף בס שניצבת בחצר המוזיאון לקריקטורה וקומיקס בחולון

התמונה באדיבות אבישי טייכר מויקיפדיה ערך "מיהו יהודי"


הולדת המושג "ישראל" - יעקב אבינו נלחם במלאך במנורת הכנסת שיצר בנו אלקן בשנת 1956

התמונה באדיבות תמר הירדני מויקיפדיה ערך "מנורת הכנסת"

קלע דוד

פלשתינאי יודה אבן לעבר כוחות צה"ל

בכפר בילעין שבאזור רמאללה

אשר התפרסם במאבקו נגד הקמת גדר ההפרדה

התמונה באדיבות hazy jenius מפליקר

-

כלי הנשק הנקרא בשם "קלע" (או "קלע דוד") מופיע בתנ"ך בפרשת דוד וגוליית (שמואל א, פרק יז).

כיום הוא ידוע גם בשם "רוגטקה" (שבא מרוסית). למרות שבתקופת התנ"ך לא היו ברוגטקות גומיות, מהר מאד מזכירים לכל ילד שמשתמש ברוגטקה, שהוא הולך בדרכו של דוד המלך.

קלע דוד מסמל את ניצחון החלש על החזק.

במלחמת העצמאות הוצגה ישראל כדוד שניצח את גוליית (מדינות ערב). בתקופת האינתיפאדה הוצגו הפלשתינאים בתקשורת העולמית (ולעתים גם בתקשורת המקומית) כדוד שניצח את גוליית הישראלי.

שורה משירה של דרורה חבקין "וחרב אין ביד דוד" בביצוע להקת פיקוד צפון: "ויחזק דוד מן הפלשתים בקלע ובאבן".

שורה משירם של אלון אולארצ'יק ודני סנדרסון "גוליית", בביצוע להקת כוורת: "דוד מלך התעצבן, הרוגטקה תנגן, אבן לעברו ירה, קלע לו בול בפוני".

בתערוכת כרזות לרגל יום העצמאות ה-56 במרכז עמיעד ביפו בשם "56×56" הוצגה כרזה שמראה מטוסים ישראלים תוקפים ילדים פלשתינים המתגוננים ברוגטקות.

על שם הקלע של דוד פיתחו ברשות לפיתוח אמצעי לחימה מערכת ליירוט טילים בשם "קלע דוד".

בחיל התותחנים יש "עוצבת קלע דוד".

"קלע דוד" הוא שם ספרו של שמעון פרס שיצא בהוצאת ויידנפלד וניקולסון בשנת 1970.

"קלע דוד" הוא שם של מסעדה וגם של יקב בגבעת ישעיהו סמוך לעמק האלה (שבו, על פי התנ"ך, נערך קרב דוד וגוליית).



התמונה מויקיפדיה ערך "רוגטקה"

באדיבות Eitan f