מאמר זה
פורסם באתר
READER עד שהאתר הזה בוטל
=
הישראלים היהודים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: דתיים וחילוניים. אורח החיים
של הדתיים מבוסס (כידוע) על התנ"ך, אבל גם החילוני שמנסה להתרחק מהדת מגלה
מדי פעם, להפתעתו, כי התנ"ך מחלחל לכל פינה במציאות חייו היום יומיים. לפיכך
גם החילוני יכול בהחלט לראות עצמו כנמנה על בני עם הספר, ומבחינה זו כלל לא משנה
למי שמורות הזכויות על ארון הספרים
היהודי.
להלן מספר דוגמאות להשפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל:
להלן מספר דוגמאות להשפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל:
- "בני אדם"
נקראים כך על שם אדם הראשון
(או "אנשים" או "בני אנוש" על שם אנוש בן שת (בראשית ה,
ו). מדינת ישראל נקראת על שם יעקב אבינו שנקרא "ישראל" לאחר
מאבקו במלאך (בראשית לב כט). התנועה הציונית נקראת על שם "ציון"
המקראית. "ציון" היא שם נרדף לירושלים, שמשמשת כיום, כמו ששימשה
אז, כעיר הבירה של מדינת (ממלכת) ישראל. התנ"ך הוא אחד מן המניעים
העיקריים להקמת מדינת ישראל בכלל, ולהקמתה בארץ ישראל (ולא באוגנדה או
בארגנטינה) בפרט. מנסחי מגילת העצמאות הכירו בכך ולכן הזכירו אותו כבר
בפתיחה: "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית
והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים,
והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי".
- השפה העברית מבוססת על העברית המקראית.
שמותיהם של מוצרי צריכה יום יומיים כמו: חלב, דבש, שמן, זית, עדשים ולחם –
כולם מקורם בתנ"ך.
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ביום 18 בנובמבר 2008 לקט נתונים,
לקראת יום הילד הבין-לאומי, ולפיו בסוף שנת 2007 חיו בישראל כ 1.664- מיליון
ילדים יהודים. השם הנפוץ ביותר שניתן לבנות יהודיות היה נועה [מבנות
צלפחד במדבר כז א], אחריו היו השמות: שירה, תמר [תמר כלת יהודה, אמנון ותמר], יעל [אשת חבר הקיני] מאיה, שרה
[שרה אמנו], טליה, עדי, מעיין, מיכל [בת שאול] ורוני . השם הנפוץ
ביותר לבנים יהודים נשאר כשהיה ב 2006- – איתי [איתי הגיתי]; אחריו
היו השמות: אורי, נועם, דניאל, דוד, יהונתן, יוסף, משה, יונתן, עידו
[הנביא] ואריאל [ישעיהו כט א]. השמות המודגשים (13 מתוך 22, כלומר
למעלה מחמישים אחוז) הם שמות מן התנ"ך.
- אלפי שמות של רחובות ברחבי ישראל לקוחים מספר הספרים. רק בירושלים, על פי ספר הטלפונים, יש לפחות 136 שמות רחובות שכאלה. למשל, בשכונת בקעה (שכונה
חילונית באופייה) יש רחובות על שם שנים עשר השבטים, ובאזור מקור ברוך (שכונה
דתית באופייה) יש רחובות על שם הנביאים.
- שמות מקראיים של צמחים (תמר, זית), בעלי חיים (אריה,
זאב), מקומות (ירושלים, חברון, בית לחם) משמשים אותנו גם כיום.
- התנ"ך נלמד כמקצוע חובה בבתי הספר היסודיים והתיכוניים,
כך שאין כמעט חילוני בארץ שאינו מכיר את התנ"ך. גם בגני הילדים
החילוניים לומדים על חגי ישראל המבוססים על התנ"ך.
- השבת היא יום המנוחה הרשמי (על פי חוק שעות עבודה ומנוחה משנת 1951) לא רק של הדתיים אלא גם של החילונים (אף אם אינם נחים בו). כבר בשנת 1935 החליט הקונגרס הציוני כי אסור לחלל שבת במוסדות לאומיים.
- השפעת התנ"ך ניכרת על מאות בולי דואר ישראל וקק"ל.
בדרך כלל מופיע על שובל כל בול שכזה פסוק מהתנ"ך. המדיניות של הנפקת
בולים בישראל היא לבטא את הקונצנזוס היהודי-ישראלי-ציוני, והתנ"ך בתור
מכנה משותף רחב ויציב של החברה בישראל (לא כולל מיעוטים) משרת מטרה זו באופן
טבעי ויעיל.
- בכל רחבי הארץ חקוקים פסוקי תנ"ך על אנדרטאות,
מצבות, קירות מוסדות ציבור ובתי כנסת.
- מוסדות אחדים מוקדשים לנושאים מקראיים, כמו
למשל: גן החיות התנכ"י, גן צמחי התנ"ך בנאות קדומים, וגן צמחי
התנ"ך ברחובות, בית התנ"ך, מוזיאון ארצות המקרא, היכל הספר, מכון
המקדש, מוזיאון מקראור ביבנה.
- סיפורי התנ"ך ופסוקיו מהווים מקור השראה לכל צורות האמנות והשפעתם ניכרת על אירועי תרבות כמו למשל "פסטיבל תנ"ך ואהבה" שנחגג לאחרונה באזור בית גוברין.
- מזה שנים רבות בכל בוקר לפני חדשות השעה שש קורא קריין בגלי
צה"ל את הפסוקים מספר דברים פרק ו פסוקים ד-ח ( "שמע
ישראל"), ובכל לילה מזה כשלושים שנה קורא מרדכי פרימן בטלוויזיה
בערוץ הראשון את "פסוקו של יום".
מאמר זה מבוסס על אוסף התמונות בקבוצת השפעת התנך
על חיי היום יום בישראל בפליקר
