יום רביעי, 6 בינואר 2010

ים המלח

ים המלח ואפילו לשון ים המלח נזכרים במקרא מספר פעמים (לראשונה בבראשית יד, ג). בנוסף מופיע ים המלח במקרא גם בשם "ים הערבה" (יהושע ג; יהושע יב) ו"הים הקדמוני" (זכריה יד, ח), אך "ים המוות" הוא כינוי בתר מקראי.

בימינו מוכר השם "ים המלח" בין היתר בזכות מלונות ים המלח (ראו תמונה), מפעלי ים המלח, סבון ים המלח (ראו תמונה), בוץ ים המלח, מגילות ים המלח (קומראן)…

בחדשות באה לידי ביטוי דאגת הציבור שמא יתייבשו מימיו של הים הנמוך בעולם. מפעם לפעם מתפרסמות כתבות על אנשים שנבלעו בבולענים (כמו בסיפור קורח) שנוצרים בחופיו.

תיירים אוהבים להצטלם כשהם צפים במימיו הכבדים ובידיהם עיתון (ראו תמונת בול ים המלח).

לעתים דנים מחדש בחזון "תעלת הימים" שנועדה להוביל את מי הים (התיכון או ים סוף) לים המלח, כדי לנצל את הירידה החדה ליצירת חשמל "נקי".

שורה בשירם של אילן גולדהירש וסטיבן גודמן "שלום לך ארץ נהדרת": "את ים המלח מול אדום ואשת לוט צופה לסדום".

שורה בשיר של נעמי שמר "ירושלים של זהב": "ואין יורד אל ים המלח בדרך יריחו"

-

סבון בוץ מים המלח
שצילמתי הבוקר
בתוך סבוניה עשויה מחמר שקנו לי בקיבוץ נאות סמדר
-

מלונות ים המלח

באדיבות Ian W Scott מפליקר

-

בולי רשות הדואר בנושא ים המלח:

בשנת 1979 עיצב אשר קלדרון את בול "מעיינות מרפא בים המלח".

בשנת 1987 עיצב צבי נרקיס שני בולים בסדרת " מפעלי ים המלח".

בשנת 1987 עיצב ריה גלזר סדרת בולים בשם "מסעות חוקרים לארץ ישראל במאה הי"ט" עם המלים "חקר נהר הירדן וים המלח" על השובל.

בשנת 1989 עיצבו אורה ואליהו שורץ בול תיירות ועליו כיתוב "ים המלח".

בשנת 2009 יצא לאור בול בעיצובו של מאיר אשל ובו נראית אישה צפה במימיו הכבדים של ים המלח ובידיה עיתון. כיתוב על השובל בשלוש שפות: "המקום הנמוך ביותר בעולם".

בול ים המלח

אין תגובות:

פרסום תגובה