מוזיאון התהילים

מוזיאון התהילים

צילם: זקו (c)

במוזיאון התהילים ברחוב הרב קוק 9 בירושלים מוצגים ציורים לכל פרקי תהילים שצייר מושה צבי ברגר במשך למעלה משבע שנים.

כניסה ללא תשלום. טלפון:

6230025 -02

ישורון- כינוי מקראי לעם ישראל

בית הכנסת ישורון בירושלים – פנינת ארכיטקטורה

תמונת CC שהעלה אריאל הורוביץ לויקיפדיה ערך ישורון

שם פרטי:

למשל, (הסופר) ישורון קשת.

שם משפחה:

למשל, המשורר אבוֹת ישורון (1904- 1992). שמו המקורי היה יחיאל פרלמוטר. יש רחוב על שמו באשדוד.

שם מוסד:

בנתניה יש בית ספר בשם ישורון.

עברית:

הביטוי"וישמן ישורון ויבעט" מקורו בדברים (לב, טו) ואומרים אותו על מי שהחומרנות העבירה אותו על דעתו.

ביטוי מקראי כשם של ארגון דתי

הביטוי המקראי "צמאה נפשי" (תהילים מב, ג) כשם של ארגון דתי בבני ברק

הארגון עוסק בעזרה למשפחות נזקקות

התמונה באדיבות ygurvitz

(c)

מפליקר

מידע ייחודי

דלתות אורן

צילום שלי

המילה המקראית "אורן" משמשת במקרא

• כשם של צמח
• כשם פרטי (אורן בן ירחמאל משבט יהודה ככתוב בדברי הימים-א, ב, טו)
  וכך גם בימינו.
• בנוסף אנחנו משתמשים כיום במילה זו גם:
• כשם של מקום (יש קיבוץ בשם בית אורן באזור הכרמל)
• כשם משפחה (למשל, זה של הסופר רם אורן).
• בשירים
  "דרך הכורכר" של יעקב גלעד וקורין אלאל: "וריח מלונים עם דבק אורנים"
  "ירושלים של זהב" מאת נעמי שמר: "אויר הרים צלול כיין / וריח אורנים"
• בשם של מוסד- "מכללת אורנים"
• בשם של עסק – "אחוזת אורנים" בראש פינה

בכל קטגוריה (מוארת בצהוב) יש מומחים שמספקים מידע מפורט מאד על המושג (במקרה שלפנינו "אורן"). לעתים הם אף מזכירים ששם זה מקורו בתנ"ך; אבל הריכוז של המידע מכל הקטגוריות במסמך אחד הוא בבחינת מידע ייחודי, כלומר מידע שלא ניתן למצוא אותו ביחד במקום אחר. במילים אחרות: כל רכיב בנפרד ידוע ו"לעוס" אבל הצגתם ביחד היא מקורית, והרושם הכללי שמתקבל מכלל הפריטים מאיר את המושג באור חדש.

ירושלים בסמיכות

מדליה מאוסף חיים שטייר

צילם: חיים שטייר וכל הזכויות שמורות לו

להלן רשימה אלפביתית של עניינים ששמה של ירושלים נקשר אליהם בסמיכות (האות יו"ד מייצגת את ירושלים)

אזור י.

בול י.

בית"ר י.

בנק י.

בריכת י.

דפי זהב י.

האוניברסיטה העברית בי.

הובלות י.

הפועל י.

הרי י.

התזמורת הסימפונית י. רשות השידור

חומות י.

חוף י. (בתל אביב)

חוק יום ירושלים התקבל בכנסת בשנת 1998 ולפיו אנו חוגגים מאז ביום כ"ח באייר, את שחרור ירושלים מממלכת ירדן במלחמת ששת-הימים.

חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל

י. של מעלה

יער י.

יקיר י.

לב י.

מגדל דוד - המוזיאון לתולדות י.

מוניות י.

מזרח י.

מחוז י.

מחלבת תנובה י.

מטה י.

מכון י. לחקר ישראל

מעורב ירושלמי

מפת י.

מרוות י.

סובב י. (קו אוטובוס של חברת "אגד")

סינמטק י.

סניף י.

עיריית י.

צעדת י. (במסגרת אירועי יום ירושלים נערכת צעדת ירושלים).

קול ישראל מי.

קניון י. מלחה)

רדיו י.

שביל י. (לאופניים)

שירי י.

שערי י.

תיאטרון י.

השפעת התנ"ך על שמות של בתי ספר בישראל

בית ספר "דרכי נועם" (נמנה על רשת של בתי ספר בשם זה) בשכונת הקטמונים בירושלים

צילום שלי

הביטוי "דרכי נועם" -ממשלי ג יז

-

הופתעתי לגלות עד כמה מועט מספרם של בתי הספר בישראל ששמם מושפע מהתנ"ך:

1. בני החושן- שם של בית ספר יסודי במודיעין
2. אולפנת "לכתך אחרי" ביהוד [עלפי ירמיהו ב,ב]
3. "אילת השחר"- שם של בית ספר יסודי באילת [על פי תהילים כב, א]
4. "אפיקים בנגב"- שם של בית ספר יסודי בבאר שבע [על פי תהילים קכו ד]
5. "ארץ הצבי"- שם של חטיבת ביניים בירושלים [על פי דניאל יא טז וכן שם מא]
6. "ארוממך"-שם של בית ספר יסודי בביתר עילית [על פי ישעיה כה, א]
7. "הבן יקיר לי"- שם של בית ספר יסודי בירושלים [על פי ירמיהו לא, יט]
8. "הליכות ביתה"- שם של בית ספר יסודי בביתר עילית [על פי משלי לא, כז]
9. "ותתפלל חנה" - שם של בית ספר יסודי בבני ברק [על פי שמואל-א, ב, א]
10. "נודע בשערים"- שם של בית ספר יסודי בבית שמש [על פי משלי לא, כג]
11. "סוכת דוד"- שם של בית ספר יסודי בירושלים [עמוס ט,יא]

שביל התנ"ך בגן הבוטני בירושלים

שביל התנ"ך בגן הבוטני בירושלים צמוד לרחוב יהודה בורלא שמחבר בין שדרות הרצוג לבין אוניברסיטה העברית בגבעת רם. לאורכו ניצבים שלטים, ועל כל אחד מהם מתנוסס בעברית ובאנגלית (ולמה לא בערבית?) שם הצמח המקראי, ותחתיו הפסוק הרלוונטי. בימים אלה של אביב, הגן הבוטני עמוס פריחות, ומאחר וכל פרח מושך אליו חרקים אחרים, כל מי שמבקר במקום מתרשם בעל כורחו מעצמתם של החיים.

שלט בעברית ובאנגלית שמסמן את נקודת ההתחלה של

שביל התנ"ך בגן הבוטני בירושלים

צילום שלי

-

דודאים בשביל התנ"ך בגן הבוטני בירושלים

צילום שלי

-

דודאים בשביל התנ"ך בגן הבוטני בירושלים

פסוק מבראשית על השלט

צילום שלי

מנורה בסמל משמר הכנסת

מנורה בסמל משמר הכנסת

פרט מתוך תמונת CC שהעלה אבי דרור (C) לויקיפדיה ערך "משמר הכנסת"

מנורה בסמל החברה הממשלתית למטבעות ומדליות

מנורה בלוגו של החברה הממשלתית למטבעות ומדליות

צילום שלי

מנורה בכניסה למשרדי החברה הממשלתית למטבעות ומדליות

צילום שלי

-

חנוכייה כמוטיב בעיצוב סורגי החברה הממשלתית למטבעות ומדליות

צילום שלי

המנורה בשימוש מדיני

סמל המדינה - המנורה- בשלט של משרד החינוך בירושלים

צילום שלי

סמל המדינה - המנורה- במשרד הבריאות בירושלים

צילום שלי

סמל המדינה - המנורה- במשרד התחבורה

מושפע ממנורת המשכן והמקדש

(C) עודד ישראלי

נווה שלום

הביטוי "נווה שלום" מקורו בישעיה (לב, יח) והוא משמש כיום כשם של כפר שיתופי של כחמישים משפחות של יהודים ושל ערבים. היישוב סמוך לצומת לטרון. מטרת היישוב לקדם את השלום (כפי שנרמז בשם היישוב) את הדיאלוג ואת ההבנה בין הישראלים לפלשתינים. היישוב נוסד ב1969 על ידי ברונו הוסאר (1911 1996-) שנולד כיהודי ונעשה נזיר דומיניקני. על מצבתו נחקק הביטוי המקראי "ואהבת לרעך כמוך" בעברית ובערבית, וגם צלב ומגן דוד.

"נווה שלום" משמש גם כשם של שכונה בתל אביב שנבנתה בשנת 1890, וכמובן, השם לקוח מהפסוק הנ"ל בישעיה, במסגרת הנוהג של אותם ימים לתת לשכונות שמות שלקוחים מפסוקי מקרא.

מוזיאון התנ"ך בבאר שבע

בשנת 1985 הקים האמן האמריקאי פיליפ רטנר בצפת את מוזיאון התנ"ך שכלל אוסף גדול מעבודותיו. אל האוסף הזה נוספו עם הזמן עבודות חדשות שלו ושל אחרים - עד שהמקום היה צר מלהכיל את כולן; כך שהמוזיאון בצפת נסגר, והאוסף עבר בשנת 2007 לקומה א' בבית יד לבנים בבאר שבע (ליד העירייה).

התמונה באדיבות ישי אביטל ומלכה רייזנר / קשרי חוץ / עיריית באר-שבע – כל הזכויות שמורות.

ארבעת המינים

הדס- שלט בשביל התנ"ך בגן הבוטני

צילום שלי

יהודים דתיים מצווים מדאורייתא (ויקרא כג, מ) לקחת להם את ארבעת המינים ולשמוח לפני האל בשבעת ימי סוכות.

בין המצווה המקורית לבין מימושה העכשווי יש הבדל ניכר:

נאמר במקרא "כפות תמרים" ולאו דווקא לולב שהוא פירוש בתר מקראי.

"ענף עץ עבות", ולאו דווקא הדס שהוא פירוש בתר מקראי. (למרות שצמח ההדס נזכר במקרא (ישעיהו נה, יג).

"פרי עץ הדר", ולאו דווקא אתרוג שהוא פירוש בתר מקראי.

ו"ערבי נחל" (ערבה)

גם החיבור של ארבעת המינים לאגודה אחת באמצעות קוישקלך אין לו זכר בתנך. אבל כל זה רק להשכלה כללית, כי ליהודים החילונים זה לא משנה (לקראים זה משנה, אבל כמה קראים כבר יש?).

יהודים חילוניים משתתפים במצווה הזאת בראייה (כי הם רואים את הדתיים הולכים עם ארבעת המינים לבית הכנסת, או כשהם מסיירים, בכוונה או בלית ברירה, בשוק ארבעת המינים לקראת החג). ילדים חילונים לומדים על מצווה זו בבתי הספר.

מוטיב ארבעת המינים נפוץ במוצרי יודאיקה.

שורה מן השיר "שלומית בונה סוכת שלום" מאת נעמי שמר: "היא לא תשכח לשים לולב והדסים ענף של ערבה ירוק".

ארבעת המינים - אתרוג בגן צמחי התנך ברחובות

באדיבות עודד ישראלי

ארבעת המינים - הדס בגן צמחי התנך ברחובות

באדיבות עודד ישראלי

ארבעת המינים על מטבע של חמש אגורות שיצאה בשנת תשמ"ח

באדיבות עודד ישראלי

שוק ארבעת המינים

באדיבות רון אלמוג מפליקר

פסוק על לוגו

פסוק ממלאכי (ג, כ) על הלוגו של בית החולים "ביקור חולים" בירושלים. בית החולים נוסד בשנת 1826 ובאותה תקופה היה נהוג לשבץ פסוק מקראי בשם של מקומות וארגונים חדשים, כמו מאה שערים, שערי צדק, משגב לדך, מקווה ישראל, המשביר לצרכן...

בית הסוהר

הביטוי "בית הסוהר" מקורו בבראשית (לט,כ) בסיפור יוסף.

מלה נרדפת: בית כלא (למשל, מלכים ב, יז, ד)

בפזמון הידוע של חיים חפר וסשה ארגוב, "אדוני השופט" מופיע הביטוי בשורה:

"אז למה אתה לי בית סוהר רושם? אינני אשם, אינני אשם".

שלט של שירות בתי הסוהר (שב"ס) על בית המעצר אבו כביר בתל אביב

התמונה באדיבות alonuziel מפליקר

הכניסה לבית סוהר שטה

התמונה באדיבות מיכאלי מויקיפדיה ערך "בית סוהר"

תמר אשת ער

ציורו של עודד ישראלי "תמר אשת ער"

כל הזכויות שמורות

שמן על בד

-

עודד כתב לי

"אני שולח לך ציור של גברת תנ"כית

- את תמר,

זו שסיבכה את יהודה אבינו"

מוזיאון מקורות התנ"ך

ימי התנך בעין כרם - פעילות של מוזיאון מקורות התנ"ך

צילם זאקו ©

ברחוב האחיות 13 עין כרם ירושלים יש בית נושן ("בית היהודיה") ובו שוכן "מוזיאון מקורות התנ"ך" שאותו מפעיל חנניה פינטו. חנניה מנסה להמחיש את תקופת המקרא באמצעות באר ושקתות, גורן, יקב, מכלאת עזים, וארוחה בסגנון המקרא... לביקור במקום טלפנו: 6430196 -02

מקווה ישראל מירמיהו

בית הספר החקלאי הראשון שהוקם בארץ (1870) נושא את השם "מקווה ישראל" בגלל שבזמן חנוכת בית הספר קראו בבתי הכנסת את פרשת בחוקותיי שכוללת את הפסוק מספר ירמיהו (יד, ח) שבו מופיעות המלים "מקווה ישראל".

באותו פסוק, דרך אגב, מופיעות המלים "אורח נטה ללון" ששמשו כשם לרומן של ש"י עגנון (1939).

תהליך דומה של כינוי מקום בהשראת פרשת השבוע התרחש בעת הקמת שכונת מאה שערים בירושלים (כפי שכבר פרסמתי). בתחילת היישוב בארץ התנ"ך שימש מקור לשמות של מוסדות ושכונות, והשפעה זו נמשכת לפחות כל עוד השמות האלה אינם מוחלפים.

התמונה מתפרסמת כאן באדיבות Eitan f מויקיפדיה ערך " מקווה ישראל"

שלט הסבר בקבר קרל נטר, מייסד מקווה ישראל, שנפטר בשנת 1882

התמונה באדיבות אבישי טייכר מויקיפדיה ערך "מקוה ישראל"

ארגון בצלם

שמו של ארגון "בצלם" מקורו בביטוי "בצלם אלוהים" (בראשית א, כט, ט, ו). הרעיון הוא שכל בני האדם שווים ולפיכך אמורות להיות להם אותן זכויות ואותן חובות. המסר החבוי הוא שבגלל שאנחנו אנושיים עלינו להיות גם רחמנים. הלוגו של הארגון הוא המלה "בצלם" בפונט שבו מדפיסים את ספרי התנ"ך, וזוהי דוגמא אחת מני רבות לשימוש בפונט זה, שנועד להמחיש את השפעת התנ"ך באופן ויזואלי.

הארגון הוקם בשנת 1989 ואנשיו אוספים מידע בנוגע לזכויות האדם בשטחים.

לעומת ההבנה של ארגון בצלם את המלה "בצלם" ראוי לקרוא את מאמרו של הרב יובל שרלו (כי בצלם אלוקים ברא את האדם - העמדת השוויון במקומו הראוי והשפעתה) באתר האינטרנט של ישיבת "אורות שאול" בפתח תקווה, שבו הוא מציג את עמדת היהדות לדורותיה בעניין השוויון וחוסר השוויון בין אדם לאדם, יהודי לגוי (גוי לא נחשב אדם לפי ההלכה) ובין גבר לאישה). כותרת המאמר:

דגלי בצלם (בעברית ובאנגלית) מתנופפים בצעדת זכויות האדם בתל-אביב 2009

תמונת CC של naamanus מפליקר

שנת שבתון

עיצוב הלוגו של "נדיבי ארץ, הקרן הישראלית לשמיטת כספים" (ארגון סיוע לנזקקים שפונה למי שמעונין לקיים את מצוות שמיטת כספים) מושפע מן המלים "תשמט ידך" שמופיעות בפסוק המקראי שעוסק בשמיטת חובות (דברים טו, ג). רואים בלוגו זה שש כפות ידיים פשוטות כנגד שש שנים, וחור במרכז שמסמל את השנה השביעית. כאשר פושטים את כף היד החפץ שהחזיקה נשמט.

מקור הביטוי "שנת שבתון" בספר ויקרא (כה: א-ז).

הרעיון המקראי של הפסקת העבודה בכל שנה שביעית הועתק בימינו מן הפועלים, עובדי האדמה, (בעלי הצווארון הכחול) לאקדמאים (בעלי הצווארון הלבן), וכיום הוא חל על עובדי הוראה, סגל אקדמי, עובדי רפא"ל ועובדי אינטל. מתגבשת הצעת חוק להחילו על כל עובדי ההייטק בישראל.

הנושא של שנת השמיטה מזכיר לנו שפעם היה לכל איש מישראל שטח חקלאי שאותו עיבד, ופעם בשבע שנים היה כל ישראלי שובת לשנה (פעם בחמישים שנה לשנתיים).

פעם בשבע שנים היו נמחקים החובות. פעם בשבע שנים היה יוצא לחופשי עבד עברי (כן, היה דבר כזה).

השורה התחתונה: כמה זמן, להערכתך, ייקח עד שנגיע לרמה כזאת של שוויון חברתי; ולאור זאת – האם ההייטק מוביל אותנו קדימה או לאיזה שהוא כיוון אחר?