פרסום חדש לשמע ישראל על גבי אוטובוסים

ויקרא ו יד תופינים

ויקרא ו יד תופינים

צילם: זאב ברקן

עמוד האש בשימוש מסחרי

עמוד האש בשימוש מסחרי

שם של חברה ירושלמית שמשווקת מערכות לכיבוי אש

מלון רעמסס מזרח ירושלים

מלון רעמסס מזרח ירושלים

השפעת התנ"ך על ערביי מזרח ירושלים

עם קריצה לתיירים היהודיים והנוצריים

צילם: זאקו

(c)

פסוק בדוכן בשוק

פסוק ממשלי (י, כב) שצולם בדוכן בשוק בידי זקו

(c)

השפעת המקרא על ארגון יד שרה

לוגו נחש הנחושת על קיר בכניסה לבניין יד שרה בירושלים

צילום שלי

-

לוגו נחש הנחושת על קיר בכניסה לבניין יד שרה בירושלים

צילום שלי

-

לוגו נחש הנחושת על קופת התרמה בכניסה לבניין יד שרה בירושלים

צילום שלי

-

עולם חסד ייבנה (תהילים פט, ג)

צילום שלי

הכנות לסוכות תשע"א בשוק מחנה יהודה בירושלים

פרות מפלסטיק - קישוטים לסוכה

הכנות לסוכות תשע"א בשוק מחנה יהודה בירושלים

צילום שלי

ציור המקדש על דופן סוכה

בתקווה שייבנה במהרה

הכנות לסוכות תשע"א בשוק מחנה יהודה בירושלים

צילום שלי

ביטוי מקראי כשם של תחנת רדיו

הביטוי המקראי  (ירמיה לא, יד ) קוֹל בְּרָמָה

כשם של תחנת רדיו

שם מקום מקראי כשם עסק

שימוש בסיפור המבול (בראשית ח, ד) לצרכים מסחריים

תיבת נוח הגיעה למקום מבטחים

ומה יותר בטוח מחברת ביטוח

הלוגו מתאר את תיבת נוח נחה על הר אררט

צילום שלי

היהודי החילוני כעבד ה'

היהודי החילוני [1] שחרר עצמו, לכאורה, במאות השנים האחרונות, מן האמונה באל, מקיום מצוות, ומן הסמכות של הממסד הדתי, שקבע את אורחות החיים של היהודים במשך אלפי שנים; אך, כשבוחנים סוגייה זו לעומקה, מפתיע לגלות עד כמה חזקה עדיין השפעת הדת על מנהגיו על גורלו ועל אופן החשיבה שלו. במודע ושלא במודע הוא משרת גם בימים אלה את האידיאולוגיה של התנ"ך. בניסוח מקראי ניתן בהחלט לכנותו בשם עבד ה'.

הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1935 - 1865 ) שהיה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, טען [2] שהציונים, שהיו ברובם חילונים, ייסדו את המדינה ושלטו בה כחלק מתסריט הגאולה המפורט במקרא. לדבריו הם מילאו את תפקידם באופן לא מודע בדומה לאותם פועלים צידונים ששלח חירם לבנות עבור היהודים את מקדש שלמה [3]. מבחינה דמוגרפית ניתן להתייחס לדבריו אלה של הרב קוק כאל נבואה מכיוון שבמדינת ישראל יש לאחרונה [4] רוב מוחלט (71%) של יהודים שמאמינים שאלוהים בהגדרתו הדתית קיים. לרוב הדתי במדינה יש השלכות בתחומים כמו פוליטיקה, חקיקה, כלכלה וביטחון. כל הצעה להסדר שלום בין ישראל לרשות הפלשתינית עלולה לפגוע ברגשות הדתיים. המדינה תומכת למן ימיה הראשונים בבני הישיבות שתורתם אומנותם, ופוטרת אותם מחובת השרות הצבאי. יש כמה מפלגות דתיות ששומרות על האינטרסים של בוחריהן, ודואגות לחוקק חוקים בהשראת חוקי המקרא [5] , כמו "חוק השבת" וחוק איסור גידול חזיר. אלמלא הקימו החילונים את המדינה לא היו יכולים הציונים הדתיים סרוגי-הכיפות לסחוף את מדינת ישראל למפעל ההתנחלות בשטחי יהודה ושומרון - מפעל שמבוסס על חזון הנביאים.

הרב קוק גם רמז בנאום שנשא בשנת 1904, מיד לאחר מות הרצל [6] שהציונות, כפי שהתגלמה בהרצל, היא תנועה משיחית. הרצל נתפס כמשיח גם בעיני חילוניים כמו הצייר הציוני הראשון, א.מ. ליליין, שצייר את הרצל בדמות יהושע בן נון ובדמות משה רבנו.

חילונים רבים כל כך נוהגים ללכת בראש השנה וביום כיפור לבית הכנסת עד שניתן להגדיר חילוני כמי שנוהג ללכת לבית הכנסת רק בראש השנה וביום כיפור. רוב החילונים מקיימים כהלכה גם את מצוות ברית המילה הנישואין הקבורה [7] והמזוזה, בנוסף למצוות הומניות כמו "לא תרצח" וכיבוד ההורים. רוב העסקים החילוניים בישראל מקפידים על כשרות, וקובעים מזוזות על מפתני דלתותיהם. מבחינה זו כמעט כל ישראל דתיים, וההבדל בין היהודים הדתיים לבין היהודים החילוניים הוא רק בכמות המצווות שהם מקיימים.

במסגרת תפקידו הלא מודע כעבד ה' מממש החילוני שגר בארץ ישראל את מצוות יישוב הארץ, כשם שהחקלאי החילוני החי באזור הנגב מגשים את חזון אחרית הימים בדבר הפרחת השממה. מרגע הקמת הציונות שאף החילוני לגור בישראל (ולא באוגנדה או בארגנטינה) בגלל ההבטחה המקראית לקיבוץ גלויות. שם המדינה הוא שם מקראי. סמל המדינה, המנורה, הוא סמל מקראי. המדינה בראשית דרכה גייסה את התנ"ך לחיזוק טענת הבעלות של היהודים על שטחי ארץ ישראל, ולצורך גיבוש העולים מארצות שונות לעם אחד.

הקמת המדינה נתפסה גם בעיני הנוצרים כהגשמת הבטחות האל לאבות האומה ב"ברית הישנה". מלחמת ששת הימים שנסתיימה ב"החזרת" שטחי יהודה ושומרון לשלטון יהודי הגבירה את מידת השכנוע של הנוצרים ברחבי העולם בהתגשמות תהליך הגאולה. כתוצאה מכך לוווה תמיד הרעיון הציוני בתמיכה כלכלית רגשית ופוליטית של נוצרים. בימינו משמעותית במיוחד תמיכתם בישראל של חברי הלובי הנוצרי בארה"ב.

כשם שהיהודי החילוני לא הצליח לשחרר עצמו מתפקידו בתסריט הגאולה המקראי כך גם לא הצליח לשחרר את עצמו מן הגורל היהודי. החילוניים סבלו כמו הדתיים מקללות הגלות. לפני כמה עשרות שנים הנאצים השמידו במחנותיהם לא רק את מי שיהדותו הייתה מובהקת אלא גם אנשים שהקשר שלהם ליהדות היה קלוש ביותר. גורל דומה היה לאנוסים, שלכאורה התנתקו לגמרי מן היהדות, אך עדיין הם מכונים בפי הנוצרים "מרנוס" (חזירים) או "נוצרים חדשים", למרות שחלפו חמש מאות שנים מיום שאבותיהם המירו את דתם. בימינו הטרור הערבי (והאיום הגרעיני האירני) לרוב אינו מבחין בין "חילוניים" ל"דתיים" ואויבי ישראל מתייחסים לחילונים ולדתיים כאל ישות אחת.

אי המודעות של הציונים לתפקידם כעבדי ה' פותחת פתח לפירוש חדש שלפיו הציונים החילונים הם העיוורים שנזכרים בישעיהו מב (טז-יט) "והולכתי עיוורים בדרך לא ידעו...מי עיוור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח, מי עיוור כמשולם ועיוור כעבד ה' ?"

לכאורה, במהלך הקמת מדינת ישראל הייתה לחילוניים אפשרות לשחרר עצמם לחלוטין מן הדתיים, שהרי אבות התנועה הציונית היו ברובם חילוניים, ויכלו להחליט להעלות לארץ "חילוניים" בלבד, אלא שמטרת התנועה הציונית הייתה לבנות בישראל מקלט לכל היהודים, ולא להיאבק בדתיים.

---

1. לעניין הגדרת החילוניות ראו: אליעזר שביד, העידן ה"פוסט חילוני", Jerusalem center for Public Affairs, 1 November 2000, http://www.jcpa.org/jl/vp440-h.htm

2. "הלבנים אל הבניין יכולים לשאת גם אותם שאינם חודרים אל עומק סוד הישרים אשר ישבו בה, ולא רק הלבנים, כי אם רשאים הם להיות המנצחים על המלאכה, אבל בבא סוד הישרים להגלות אז יבורר הדבר" (הרב אברהם יצחק הכהן קוק, 'אגרות', ג, עמ' קנו)

3. מלכים א פרק ה

4. על פי מדגם מייצג שערך הסוקר רפי סמית; פורסם ב YNET ביום 06.10.06 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3311545,00.html.

5. השר יעקב נאמן אמר ביום 8 דצמבר 2009 בכנס דיני ממונות במלון ריג'נסי בירושלים: "צעד אחר צעד ננחיל לתושבי ישראל את חוקי התורה עד שההלכה תהפוך למשפט המחייב במדינה".

6. מאמר בשם "המספד בירושלים"

7. רודין שי, פז דוד, אלמוג עוז, קבורה ואבלות בחברה החילונית בישראל, אתר האינטרנט "אנשים בישראל":

לפי סקר של מרכז גוטמן והמכון הישראלי לדמוקרטיה משנת 2006 כ-94% מקרב היהודים בישראל מעונינים בטקס הלוויה דתי-אורתודוקסי.

ביבליוגרפיה:

ד"ר אבינועם רוזנק, "עולם סוער - התפתחותו של הרב קוק : 'חמורו של משיח'" http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16859

ליאון שלף, "עשבים שוטים בגן עדן: השפעות התנ"ך על חיינו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002

ירמיהו יובל (עורך), "זמן יהודי חדש - תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי", הוצאת כתר, 2007

השפעת התנ"ך על שמות של כמה בתי מלון בירושלים-1

מלון המלך שלמה

צילום שלי

מלון אריאל בצורת לוחות הברית

צילום שלי

פסוקים לקידום עסקי

והדרת פני זקן (ויקרא יט, לב)... בתשלום!

פסוק לקידום חברת סיעוד

צילום שלי

-

חלק פסוק מדברים כח,ו לקידום עסקי

צילם: עודד ישראלי 2010

(c)

פסוק לקידום עסקי הסעות נשים לקברות צדיקים

אהבת עולם אהבתיך ( ירמיהו לא,ב )

צילום שלי

-

שמחו את ירושלים (ישעיה סו)

ציור על גדר של אתר בנייה ליד בית אגד בירושלים

צילום שלי

עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים (תהילים קכב)

ציור על גדר של אתר בנייה ליד בית אגד בירושלים

צילום שלי

מקור השם אל על

מקור השם אל על:

"ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו יחד לא ירומם" [הושע יא, ז]

את השם הציע שמואל שצ'ופק וקיבל את ההצעה דוד רמז, שר התחבורה הראשון

אל על הוא גם שמו של אחד מנחלי רמת הגולן

צילם: זקו 2010

(c)

מלאך

דמות המ. מקורה מקראי והיא משפיעה על חיי היום יום של הישראלים בין אם מוצאם יהודי נוצרי או מוסלמי.

מלאך בשימוש מסחרי

צילום שלי

פסל מ. בכנסיית שדה הרועים ליד בית לחם

תמונת

CC

שהעלה לפליקר

hoyasmeg ©

תחת הכותרת

Angel @ Shepherds' Field church_1748

מלאכים בציור קיר במנזר דיר רפאת, ישראל

תמונת

CC

שהעלה לפליקר

vad_levin ©

תחת הכותרת

Deir Rafat Monastery, ISRAEL

מוזיקה:

שלח לי מ. מאת יובל בנאי וחברי להקת "משינה"

שלח לי מ. / שייקח, שייקח אותי ללב/שאוהב ומחכה לי/ורוצה בי כל הזמן

דמעות של מלאכים מאת דן מינסטר ויוני רכטר:

דמעות של מלאכים...זולגות באופק... ומחפשות... מה הן מבקשות?

שמחות קטנות מאת עמיר בניון ומיכה שטרית

יהללו, יהללוך מלאכים/ ולא תאבד דרכך בזוהר ובחשכה

שם פרטי: מלאכי

שם מקום: קריית מלאכי

ציור:

צביה יהב, "הנה אנוכי שולח מ. לפניך לשומרך בדרך". הציור השתתף בתערוכת התנ"ך של האגודה הישראלית למיניאטורות בשנת 1998

משוררים עבריים שדמות של מ. מופיעה בשיריהם:

איתמר יעוז קסט, רנה לי, אדמיאל קוסמן, משה דור, לאה שניר, יהודה עמיחי, דב חומסקי, אריה סיון, אמיר גלבע, חיים גורי, ש. שלום, חיים ברנדוין, יצחק לאור, רבקה מרים, יהודה עמיחי, עליזה שנהר, חיים גורי, דוד שמעוני, זלמן שניאור, מאיר ויזלטיר, אסתר ראב, יעקב בסר, רוני סומק, אשר רייך, מירון ח. איזקסון.

הגר

הגר בשימוש מסחרי

צילום שלי

משוררים שדמותה של הגר מופיעה בשירתם: אריה סיון, אהרן אמיר, יוכבד בת מרים, דינה קטן, ק.א. ברתיני, ישראל אלירז, צביה בר יוסף גינור, יוכבד בן דור, ש.שלום, דליה רביקוביץ

אמנים שדמותה של הגר מופיעה ביצירתם: עדי נס, עודד ישראלי, דני כפרי

את הפזמון "הגר" הלחין שלום חנוך

הגר היא דמות קדושה למוסלמים.

דת ומסחר

פרשיות המזוזה מוצעות למכירה בעיר העתיקה

צילום של גולדברג

(c)

מפליקר

תחת הכותרת

Mezuzah scrolls

פסוק על מוצר

פסוק על מוצר

התמונה באדיבות "הרצל"

(c)

2010

שפרסם אותה בפליקר תחת הכותרת

Izhar olive oil tin can

מתחת לתמונה הסבר ש"יצהר" היא מלה מקראית שמציינת שמן זית

על הקופסה פסוק מספר יואל:

"הנני שולח לכם את הדגן והתירוש והיצהר"

עיצוב גרפי של הקופסה: רודי דויטש

וו ההיפוך בשימוש מסחרי

ויאכלו- וו ההיפוך בשימוש מסחרי

מסעדה באזור שוק מחנה יהודה בירושלים

צילום שלי

חבצלת השרון בשימוש מסחרי

נייר משרדי של מלון השרון, הרצליה ועליו

סמל המלון בצורת חבצלת השרון, וקטע מן המקור המקראי של שם הפרח (שיר השירים ב, א) 

באדיבות משה רימר

חבצלת השרון בשימוש מסחרי

צילם: עודד ישראלי

(c)

לדברי הגאון מווילנה ולדברי רש"י הביטוי המקראי "חבצלת השרון שושנת העמקים" מדבר באותו פרח שצומח בשני מקומות

שם דמות מקראית כשם עסק

שם דמות מקראית כשם עסק

אליהו חברה לביטוח בע"מ סניף ירושלים

צילום שלי

מחלבות גד

צילום שלי

שמות של דמויות מקראיות רבות השתרבבו לשמות של ארגונים או עסקים באמצעות שם פרטי. למשל על שם גד בן יעקב נקראים רבים מאזרחי ישראל (כינוי: גדי). "מחלבות גד" נקראות על שם מי שייסד את החברה לפני ארבעה דורות.

דוגמאות נוספות (מתוך אלפים):

אברהם תנורים (לתעשייה) בבת ים שנקראת על שם מייסדה (בשנת 1996 ) אברהם רג'יניאנו.

נומה יצחק בע"מ - עבודות עפר (משרד בצור משה) http://www.numaltd.co.il/

פוטו אהרונסון יעקב ובניו-| צלמים וסטודיו לצילום ברמת גן.

אליהו חברה לבטוח בע"מ שנקראת על שם מייסדה (בשנת 1966 ) - שלמה אליהו.

העוגות של אביגיל בפתח תקווה
דבורה פיגומים - http://www.dvora-p.co.il/