יום שישי, 19 בנובמבר 2010

במדבר

הפסוק "ישושום מדבר וציה ותגל ערבה..." 
מתנוסס על דופן של עגלה רתומה לטרקטור בקיבוץ נאות סמדר
השוכן בחבל אילות שבערבה
צילום שלי

יום שני, 1 בנובמבר 2010

אדם וחוה בביתם

אדם וחוה בביתם
עם ילד,כלב,חתול ונחש...מחמד.
עץ הדעת גם נמצא....שתול בעציץ!
גודל העבודה 40 * 59
טכניקה: קולאז חתיכות עץ על דיקט

מאת סבינה סעד
(c)









יום רביעי, 27 באוקטובר 2010

יכין ובועז

יכין ובועז
 מתוך מיצג שביים ד"ר יגאל בן נון 
שמבוסס על ספרו של בנימין תמוז "פונדקו של ירמיהו"
בוצע ביער נס הרים בימים
26 ו 27 ליולי 1985

פסוק על מצבה בשילוב עם טקסט בן ימינו

פסוק מתהילים ט"ו
על מצבתו של הבחור דוד אתין
 בשילוב עם טקסט בן ימינו

צילם: מיקי גוטשלק מחיפה 
(c)
תודה לעודד ישראלי ששלח אלי את הצילום

יום שני, 25 באוקטובר 2010

פסיפס שמתאר את פגישת אליעזר עבד אברהם עם רבקה אמנו


הפסיפס נמצא בקריית מלאכי והוא מעשה ידי מרדכי גומפל.
צילם משה רימר (c)   




מראה כללי של הפסיפס 
שמתאר את פגישת אליעזר עבד אברהם עם רבקה אמנו


 הטקסט המלא של פסוקי בראשית כד,  יג-יד
מופיע על הפסיפס 



אליעזר שותה מכד המים



רבקה שואבת מים מן הבאר

יום שישי, 8 באוקטובר 2010

פסוק בדוכן בשוק

פסוק ממשלי (י, כב) שצולם בדוכן בשוק בידי זקו
(c)

יום שישי, 1 באוקטובר 2010

ספר מחזות חדש באנגלית


LOOKING BACK: Four Plays הוא שמו של ספרה החדש של הסופרת והציירת יהודית וינשל ליברמן, שנולדה בחיפה, אך חיה מזה שנים רבות בארה"ב. הספר כולל מחזות שעוסקים באברהם אבינו במיכל בת שאול ובאמו של סיסרא. כל המחזות נכתבו לאחר יום ההולדת השמונים של הסופרת.


ראו

כבר פרסמתי בבלוג זה שתי יצירות של יהודית וינשל ליברמן:

יום רביעי, 29 בספטמבר 2010

פסוקים על פסל חנוכייה בהר הרצל

 פסוק מברכת יעקב על אחת מצלעותיו של מגן דוד
שבבסיס חנוכייה שהציב בהר הרצל הפסל בן-ציון צפוני
צילום שלי 

פסוקים מברכת יעקב על כל אחת מצלעותיו של מגן דוד
שבבסיס חנוכייה שהציב בהר הרצל הפסל בן-ציון צפוני 
צילום שלי 


יום שלישי, 28 בספטמבר 2010

שירים עם ציטוטים מהתנ"ך

תודה לדובוש ששלח לי קישור לדף אינטרנט בתפוז בפורום מוזיקה עברית ישנה וחדשה אשר בו, בתגובה לבקשתה של
yaeli   101 
לשלוח לה שירים עם ציטוטים מהתנ"ך, עלו עשרות ממצאים כגון:




לו לו  - להקת כוורת

מילים: אלון אולארצ'יק


לחן: דני סנדרסון

"וחרב אין ביד דוד"   

מילים: עממי


לחן: דרורה חבקין





כד הקמח
מילים ולחן: נעמי שמר

"לפתע ותשקוט הארץ"  (ספר שופטים)

מילים: דודו ברק


לחן: יאיר קלינגר

  "כי אל אשר תלכי אלך"  (מגילת רות)
מילים: דודו ברק
לחן: נורית הירש

  "אניית יעקב"   -  

מילים: אהוד מנור


לחן: משה וילנסקי

"מלאך מסולם יעקב"
מילים: יורם טהרלב
לחן: נורית הירש 

"נע ונד"  (קין) 

מילים: אהוד מנור


לחן: בועז שרעבי ויגאל חרד

(יש גם שורה שמתייחסת למשה: "כתיבה בינות הסוף"



"בשיירה של אברהם אבינו"
מילים: יורם טהרלב
לחן: נורית הירש


     "כאבים רחוקים"  (מתייחס לאהבת יעקב ורחל)
מילים: מיכל ברנט
לחן: אריק רודיך




     "בן פורת יוסף" (בנושא ברכת יעקב לבניו)  

מילים: יורם טהרלב


לחן: מוני אמריליו



ארים ראשי
מילים: שי גבסו
לחן: אהובה עוזרי ומשה דעבול
כולל את הציטוט מתהילים: אשא עיני אל ההרים

ויהי ערב ויהי בוקר
מילים: אהוד מנור
לחן: אריאל זילבר

ויהי אור
מילים: מספר בראשית
לחן: דני ליטני

מציון תצא האהבה
מילים ולחן: יונתן רזאל
כולל הפסוק: ויהי ערב ויהי בוקר יום השביעי


כרוניקה של שקיעה סגולה מאוד
מילים ולחן: אריק ברמן
כולל הפסוק: "ויהי ערב ויהי בוקר"


קום לך אל נינוה (מתייחס לספר יונה)
מילים: יורם טהרלב
לחן: אלונה טוראל

שקר החן הבל היופי (לקוח מספר משלי)
מילים: חיים צינוביץ'
לחן: חיים צינוביץ' ותומר בירן

שומר החומות
להקת פיקוד מרכז
מילים: דן אלמגור
לחן: בני נגרי

שומר החומות
להקת פיקוד מרכז
מילים: דן אלמגור
לחן: בני נגרי
כולל המלים: "כשלמדנו לדקלם על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים"

"בנייך מרחוק"
מילים: מישעיהו פרק ס'
לחן: נעמי שמר

הינך יפה רעיתי
מילים: מתוך שיר השירים
לחן: ידידיה אדמון

"הנך יפה"
מילים ולחן: עידן רייכל
ישנו שיר נוסף בשם הזה, שכולל גם ציטוטים, שבוצע בסרט "הדיבוק" ע"י מוטי ברכאן.

שיר למעלות
מוש בן ארי
מילים: מספר תהילים
לחן: יוסף קרדונר

אחות לנו קטנה
מילים: מתוך שיר השירים
לחן: מיכאל טביב

אנחנו ואתם
מילים: יורם טהרלב
לחן: יאיר רוזנבלום
כולל השורה: "שלח את עמי"

יום שישי, 17 בספטמבר 2010

שימוש בהקשר מקראי

שימוש בהקשר המקראי של יציאת מצרים ככותרת למחזה שעוסק בעניין אחר
צילום שלי

יום רביעי, 15 בספטמבר 2010

השפעת המקרא על ארגון יד שרה

לוגו נחש הנחושת על קיר בכניסה לבניין יד שרה בירושלים


צילום שלי
-






לוגו נחש הנחושת על קיר בכניסה לבניין יד שרה בירושלים


צילום שלי
-






לוגו נחש הנחושת על קופת התרמה בכניסה לבניין יד שרה בירושלים


צילום שלי
-





עולם חסד ייבנה (תהילים פט, ג)
צילום שלי

יום ראשון, 12 בספטמבר 2010

ציורים מאת אמנון בקר בתערוכת מראות התנ"ך

ציורים מאת אמנון בקר בתערוכת מראות התנ"ך
צילום שלי

הכנות לסוכות תשע"א בשוק מחנה יהודה בירושלים


פרות מפלסטיק - קישוטים לסוכה
הכנות לסוכות תשע"א בשוק מחנה יהודה בירושלים
צילום שלי





ציור המקדש על דופן סוכה
בתקווה שייבנה במהרה
הכנות לסוכות תשע"א בשוק מחנה יהודה בירושלים
צילום שלי

יום שבת, 11 בספטמבר 2010

סטיקר שמע ישראל


סטיקר שמע ישראל
צילום שלי

יום רביעי, 8 בספטמבר 2010

ביטוי מקראי כשם של תחנת רדיו


הביטוי המקראי  (ירמיה לא, יד ) קוֹל בְּרָמָה
כשם של תחנת רדיו


יום שלישי, 7 בספטמבר 2010

סרטון וידאו על תערוכת מראות התנ"ך ברשל"צ

להפעלת הסרטון נא ללחוץ על הקישורית הבאה:
http://www.youtube.com/watch?v=j-HN3By8sZ4
מאת אלון אוהב-עמי, שהוא אחיה של אסתר נעים, אחת המשתתפות בתערוכה.
בסרטון משולבים קטעים מראיון של האוצרת יעל ניצן עם ענת דולב ברדיו ברשת בי"ת. הראיון שודר ביום 6 ספטמבר 2010 (למחרת הפתיחה).

יום שני, 6 בספטמבר 2010

השפעת התנ"ך על נירה רז - פסלת בעץ


נירה רז ליד פסל עץ שהיא מציגה בימים אלה בתערוכת מראות התנ"ך ברשל"צ
צילום שלי


"השמים והארץ וכל צבאם" 
(בראשית ב,א)
עץ אלון וברזל,
גובה 145 ס"מ
מתוך תערוכת יחיד של נירה רז, "ראשית דבר", שהוצגה במוזיאון בית התנ"ך בתל אביב בשנת 2002
שבה הוצגו עבודות נוספות שמתייחסות לספר בראשית כגון:
 "ויהי אור", "פרי עץ למינהו", "ותראה היבשה", "האדם עפר מן האדמה"  
הצילום באדיבות נירה רז וכל הזכויות עליו שמורות לה    

יצירות של אסתר נעים שמוצגות בתערוכת מראות התנ"ך ברשל"צ


בריאת העולם
יצירה של אסתר נעים שמוצגת בתערוכת מראות התנ"ך ברשל"צ
צילום שלי

משל יותם
יצירה של אסתר נעים שמוצגת בתערוכת מראות התנ"ך ברשל"צ
צילום שלי

יום ראשון, 5 בספטמבר 2010

פסוקים מקהלת ומשיר השירים במיקרוגרפיה


פסוקים מקהלת ומשיר השירים במיקרוגרפיה סביב מגן דוד
יצירה של משה דדון מצפת
פרסום באדיבות הראל, בנו של משה דדון
צילום שלי

יום חמישי, 2 בספטמבר 2010

חכמה בינה ודעת


חכמה בינה ודעת
פסוק משמות (לה, לא) על גבי שלט של גן ברחובות
(c)
עודד ישראלי

יום שלישי, 24 באוגוסט 2010

פסוק מאיוב על אנדרטת השואה ביגור

פסוק מאיוב על אנדרטת השואה ביגור

התמונה מאת אבי דרור (c) מויקיפדיה: מיזמי ויקיפדיה/אלף מילים/יגור

פסוקים מישעיהו על ברזייה ברחוב הלל

ברזייה ברחוב הלל - בחצר מוזיאון יהדות איטליה- מראה כללי
צילום שלי
הפסוק עוסק בנושא מים לצמא כמשל, ואילו הברזייה מביאה את הפסוק במובנו המילולי


ציון המקור חקוק באבן
צילום שלי


פסוק באבן: "ביבשה אצוק רוחי" (ישעיהו מד, ג)
צילום שלי

יום שני, 23 באוגוסט 2010

השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל בראשית ימי המדינה ועתה

הסופר אברהם לוינסון (1955-1891) התייחס במאמרו "תרבות יוצרת", שאותו כתב לפני עשרות שנים להשפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל. מסתבר שדבריו עודם אקטואליים, למרות שהאופנה כיום היא לבכות את תום השפעת התנ"ך, או את הירידה הדרסטית במעמדו. בקיצור, ההשוואה בין מעמדו של התנ"ך אז ועתה מעמידה את המגזימים במקומם. להלן הציטוט:

"[התנ"ך] מוסיף להשפיע על עיצוב דמותנו השפעה מתמדת. כוחו ההיסטורי-תרבוּתי מתחדש יום-יום בכל שטחי חיינו ויצירתנו. עלילות-הגבורה התנ"כיות משמשות חומר שערכו אינו מתמעט במשך הדורות ליצירותינו המוסיקליות, למחזותינו הדרמטיים, לחגיגות-עממיות בעיר ובכפר; ממקור פולחניו וטכסיו שואבים אנו תוכן וצורה לעיצוב דמות חגינו ומועדינו; בשמות אישיו נכנה לדורנו הצעיר; בשמות נקודותינו החדשות ננציח ונמשיך את קיומם של המקומות הקדמונים; פסוקי-החזון של נביאינו מלווים את מפעל-התיישבותנו, את מאבקנו הפוליטי, כל מאמץ-הישוב בבניין, בהעפלה, בהגנה ובמפעל הגאולה הגדול של קימום מדינתנו וקיבוץ פזורי עמנו".

יום ראשון, 22 באוגוסט 2010

מזבח

מזבח
פסל מאת זאב קרישר שמוצב בתחנת הדלק ניות בירושלים
צילום שלי

יום חמישי, 19 באוגוסט 2010

שם מקום מקראי כשם עסק

שימוש בסיפור המבול (בראשית ח, ד) לצרכים מסחריים
תיבת נוח הגיעה למקום מבטחים
ומה יותר בטוח מחברת ביטוח
הלוגו מתאר את תיבת נוח נחה על הר אררט

צילום שלי

יום שלישי, 17 באוגוסט 2010

מגדל דוד

מגדל דוד
צילום שלי מתוך המצודה
מגדל דוד בעיר העתיקה בירושלים נקרא על שם דוד המלך, אבל מדובר בשם שגוי שהוענק למצודה שנבנתה לראשונה בימי החשמונאים ואשר עברה גלגולים רבים לאורך ההיסטוריה. החל מן המאה התשע עשרה ועד היום משמש שם זה את צריח המסגד הטורקי שנבנה במצודה במאה החמש עשרה. כיום יש במצודה מוזיאון לתולדות ירושלים והיא משמשת כאתר תיירות.

גיוס פסוק למאבק של החרדים בציונים

הפסוק מתהילים צב ח בשרות המאבק הפוליטי של החרדים בציונים
מודעה שצולמה במאה שערים ששלח לעודד ישראלי (c) ידיד מבאר שבע

גם מוטיב הארץ שתקיא את מי שלא יקיים את מצוות האל הוא נושא מקראי שמופיע בויקרא יח כח; כ, כב

יום שני, 16 באוגוסט 2010

היהודי החילוני כעבד ה'

היהודי החילוני [1] שחרר עצמו, לכאורה, במאות השנים האחרונות, מן האמונה באל, מקיום מצוות, ומן הסמכות של הממסד הדתי, שקבע את אורחות החיים של היהודים במשך אלפי שנים; אך, כשבוחנים סוגייה זו לעומקה, מפתיע לגלות עד כמה חזקה עדיין השפעת הדת על מנהגיו על גורלו ועל אופן החשיבה שלו. במודע ושלא במודע הוא משרת גם בימים אלה את האידיאולוגיה של התנ"ך. בניסוח מקראי ניתן בהחלט לכנותו בשם עבד ה'.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1935 - 1865 ) שהיה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, טען [2] שהציונים, שהיו ברובם חילונים, ייסדו את המדינה ושלטו בה כחלק מתסריט הגאולה המפורט במקרא. לדבריו הם מילאו את תפקידם באופן לא מודע בדומה לאותם פועלים צידונים ששלח חירם לבנות עבור היהודים את מקדש שלמה [3]. מבחינה דמוגרפית ניתן להתייחס לדבריו אלה של הרב קוק כאל נבואה מכיוון שבמדינת ישראל יש לאחרונה [4] רוב מוחלט (71%) של יהודים שמאמינים שאלוהים בהגדרתו הדתית קיים. לרוב הדתי במדינה יש השלכות בתחומים כמו פוליטיקה, חקיקה, כלכלה וביטחון. כל הצעה להסדר שלום בין ישראל לרשות הפלשתינית עלולה לפגוע ברגשות הדתיים. המדינה תומכת למן ימיה הראשונים בבני הישיבות שתורתם אומנותם, ופוטרת אותם מחובת השרות הצבאי. יש כמה מפלגות דתיות ששומרות על האינטרסים של בוחריהן, ודואגות לחוקק חוקים בהשראת חוקי המקרא [5] , כמו "חוק השבת" וחוק איסור גידול חזיר. אלמלא הקימו החילונים את המדינה לא היו יכולים הציונים הדתיים סרוגי-הכיפות לסחוף את מדינת ישראל למפעל ההתנחלות בשטחי יהודה ושומרון - מפעל שמבוסס על חזון הנביאים.
הרב קוק גם רמז בנאום שנשא בשנת 1904, מיד לאחר מות הרצל [6] שהציונות, כפי שהתגלמה בהרצל, היא תנועה משיחית. הרצל נתפס כמשיח גם בעיני חילוניים כמו הצייר הציוני הראשון, א.מ. ליליין, שצייר את הרצל בדמות יהושע בן נון ובדמות משה רבנו.
חילונים רבים כל כך נוהגים ללכת בראש השנה וביום כיפור לבית הכנסת עד שניתן להגדיר חילוני כמי שנוהג ללכת לבית הכנסת רק בראש השנה וביום כיפור. רוב החילונים מקיימים כהלכה גם את מצוות ברית המילה הנישואין הקבורה [7] והמזוזה, בנוסף למצוות הומניות כמו "לא תרצח" וכיבוד ההורים. רוב העסקים החילוניים בישראל מקפידים על כשרות, וקובעים מזוזות על מפתני דלתותיהם. מבחינה זו כמעט כל ישראל דתיים, וההבדל בין היהודים הדתיים לבין היהודים החילוניים הוא רק בכמות המצווות שהם מקיימים.

במסגרת תפקידו הלא מודע כעבד ה' מממש החילוני שגר בארץ ישראל את מצוות יישוב הארץ, כשם שהחקלאי החילוני החי באזור הנגב מגשים את חזון אחרית הימים בדבר הפרחת השממה. מרגע הקמת הציונות שאף החילוני לגור בישראל (ולא באוגנדה או בארגנטינה) בגלל ההבטחה המקראית לקיבוץ גלויות. שם המדינה הוא שם מקראי. סמל המדינה, המנורה, הוא סמל מקראי. המדינה בראשית דרכה גייסה את התנ"ך לחיזוק טענת הבעלות של היהודים על שטחי ארץ ישראל, ולצורך גיבוש העולים מארצות שונות לעם אחד.
הקמת המדינה נתפסה גם בעיני הנוצרים כהגשמת הבטחות האל לאבות האומה ב"ברית הישנה". מלחמת ששת הימים שנסתיימה ב"החזרת" שטחי יהודה ושומרון לשלטון יהודי הגבירה את מידת השכנוע של הנוצרים ברחבי העולם בהתגשמות תהליך הגאולה. כתוצאה מכך לוווה תמיד הרעיון הציוני בתמיכה כלכלית רגשית ופוליטית של נוצרים. בימינו משמעותית במיוחד תמיכתם בישראל של חברי הלובי הנוצרי בארה"ב.
כשם שהיהודי החילוני לא הצליח לשחרר עצמו מתפקידו בתסריט הגאולה המקראי כך גם לא הצליח לשחרר את עצמו מן הגורל היהודי. החילוניים סבלו כמו הדתיים מקללות הגלות. לפני כמה עשרות שנים הנאצים השמידו במחנותיהם לא רק את מי שיהדותו הייתה מובהקת אלא גם אנשים שהקשר שלהם ליהדות היה קלוש ביותר. גורל דומה היה לאנוסים, שלכאורה התנתקו לגמרי מן היהדות, אך עדיין הם מכונים בפי הנוצרים "מרנוס" (חזירים) או "נוצרים חדשים", למרות שחלפו חמש מאות שנים מיום שאבותיהם המירו את דתם. בימינו הטרור הערבי (והאיום הגרעיני האירני) לרוב אינו מבחין בין "חילוניים" ל"דתיים" ואויבי ישראל מתייחסים לחילונים ולדתיים כאל ישות אחת.
אי המודעות של הציונים לתפקידם כעבדי ה' פותחת פתח לפירוש חדש שלפיו הציונים החילונים הם העיוורים שנזכרים בישעיהו מב (טז-יט) "והולכתי עיוורים בדרך לא ידעו...מי עיוור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח, מי עיוור כמשולם ועיוור כעבד ה' ?"
לכאורה, במהלך הקמת מדינת ישראל הייתה לחילוניים אפשרות לשחרר עצמם לחלוטין מן הדתיים, שהרי אבות התנועה הציונית היו ברובם חילוניים, ויכלו להחליט להעלות לארץ "חילוניים" בלבד, אלא שמטרת התנועה הציונית הייתה לבנות בישראל מקלט לכל היהודים, ולא להיאבק בדתיים.



1. לעניין הגדרת החילוניות ראו: אליעזר שביד, העידן ה"פוסט חילוני", Jerusalem center for Public Affairs, 1 November 2000, http://www.jcpa.org/jl/vp440-h.htm
2. "הלבנים אל הבניין יכולים לשאת גם אותם שאינם חודרים אל עומק סוד הישרים אשר ישבו בה, ולא רק הלבנים, כי אם רשאים הם להיות המנצחים על המלאכה, אבל בבא סוד הישרים להגלות אז יבורר הדבר" (הרב אברהם יצחק הכהן קוק, 'אגרות', ג, עמ' קנו)
3. מלכים א פרק ה
4. על פי מדגם מייצג שערך הסוקר רפי סמית; פורסם ב YNET ביום 06.10.06 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3311545,00.html.
5. השר יעקב נאמן אמר ביום 8 דצמבר 2009 בכנס דיני ממונות במלון ריג'נסי בירושלים: "צעד אחר צעד ננחיל לתושבי ישראל את חוקי התורה עד שההלכה תהפוך למשפט המחייב במדינה".
6. מאמר בשם "המספד בירושלים"
7. רודין שי, פז דוד, אלמוג עוז, קבורה ואבלות בחברה החילונית בישראל, אתר האינטרנט "אנשים בישראל":
לפי סקר של מרכז גוטמן והמכון הישראלי לדמוקרטיה משנת 2006 כ-94% מקרב היהודים בישראל מעונינים בטקס הלוויה דתי-אורתודוקסי.
ביבליוגרפיה:
ד"ר אבינועם רוזנק, "עולם סוער - התפתחותו של הרב קוק : 'חמורו של משיח'" http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16859
ליאון שלף, "עשבים שוטים בגן עדן: השפעות התנ"ך על חיינו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002
ירמיהו יובל (עורך), "זמן יהודי חדש - תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי", הוצאת כתר, 2007

יום רביעי, 11 באוגוסט 2010

עץ הדעת חרוט בנחושת

<

עץ הדעת חרוט בעיגול נחושת
כך שהוא נראה משני צדדיו
מעשה ידי פביאן ("איכה")
054-226-9600
ayechah@gmail.com
חוצות היוצר 2010
צילום שלי


שלט דוכן "איכה" (המלה "איכה" מבראשית ג, ט) בחוצות היוצר
צילום שלי

השפעת התנ"ך על שמות של כמה בתי מלון בירושלים-1

מלון המלך שלמה
צילום שלי


מלון אריאל בצורת לוחות הברית
צילום שלי