יום שלישי, 27 באוקטובר 2009

התנ"ך כפנייה לילד הפנימי שבתוכנו

"הילד/ה הפנימי/ת" הוא מושג בפסיכולוגיה פופולרית שמשתמשים בו כיום לעתים קרובות בסדנאות לפיתוח המודעות העצמית. בציור של דבורית בן שאול שנקרא "יום הולדת לילדה הפנימית" או "דיוקן עצמי עם מלאכים" מופיעים פסוקים מהתנ"ך שעוסקים בהתעוררות, ופונים, לגרסת היוצרת (בגוף שני, יחיד, נקבה) אל אותה "הילדה הפנימית" שבה, שבנו:

לבשי בגדי תפארתך...התנערי מעפר קומי (ישעיהו נב,א-ב)

עורי עורי שיר דברי (שופטים ה, יב) - פנייה לדבורה הנביאה שהציירת נקראת על שמה.

קומי אורי (ישעיהו ס, א)

עצם הופעתם של פסוקים אלה בכתב ידה של היוצרת מייצג אותנטיות, כי לכל אחד יש כתב יד אישי ייחודי משלו שמבטא את ה"ילד הפנימי" שבו. בנוסף, ניתן לפרש את בחירת הטקסטים המקראיים המסוימים האלה כעוסקים בקריאה להתעוררות לא רק של בתולת ישראל הנרדמת, או השכינה, או הרוחניות הציבורית, אלא גם של ה"ילד הפנימי", הפרטי, האישי; או כקריאה להתבוננות עכשווית בזיכרונות המוקדמים ביותר שיש לכל אחד מאתנו, כולל בזיכרונות הראשונים של המפגש עם התנ"ך... כך למשל, ההפטרה שלי בבר מצווה הייתה מאותו פרק ס' בישעיהו שנזכר לעיל.

התמונה מתפרסמת כאן באדיבות דבורית בן שאול וכל הזכויות עליה שמורות לה

אין תגובות:

פרסום תגובה