יום שני, 28 בדצמבר 2009

לשון מקרא ולשון ימינו

מאחד המאמרים באתר האינטרנט של מכון מופ"ת (שלא מצאתי את שם מחברו) ליקטתי את ההברקות הבאות:

מפני שיבה תקום" (ויקרא יט, לב) שלט שצילמתי זה עתה באוטובוס של אגד



מפני שיבה תקום" (ויקרא יט, לב) שלט שצילמתי זה עתה באוטובוס של אגד


מטונימיה:

כשמציינים חלק במקום לציין את השלם; כמו "מפני שיבה תקום" (ויקרא יט, לב) - ציון תכונה (שיבה)במקום לציין את בעליה (הזקן).

אטימולוגיה עממית:
"מסכה" בלשון המקרא היא פסל, אך היא קיבלה משמעות של "תחפושת" בהשפעת המילה הדומה לה בצליל("מסק") בצרפתית.

במקרא המילה "שלט" משמעה מגן (למשל, שה"ש ד, ד). מגן בגרמנית ובאנגלית זו המילה "שילד" שהקרבה שלה בצליל למילה המקראית "שלט" השפיעה על מחדשי השפה העברית להקנות לה משמעות של שלט רחוב או שלט על חנות.

שלט רחוב

עבודה שלי בפוטושופ

-

"מעתק סמנטי":

במקרא המילה "זרם" מתארת בעיקר תנועה של מים (גם של ברד -ישעיה כח, ב). השינוי הטכנולוגי אילץ אותנו להתאים מלים ישנות לתכנים חדשים, וכך קיבלה "זרם" גם את המשמעות של "זרם חשמל". שינוי זה נקרא בלשון הבלשנים בשם "מעתק סמנטי", וכל מעתק סמנטי שמקורו במקרא מעיד על השפעת המקרא על חיי היום יום שלנו.

תוספת על פי ספרו של פרופ' רפאל ניר מבוא לבלשנות (1989):

המילה "רכב" במקרא משמעה מרכבה רתומה לסוסים. בעקבות "מעתק סמנטי" משמעותה כיום: כלי תעבורה ממונע.

במקרא המילה "כבל" משמעה: שרשרת שכובלים בה אסירים. בעקבות דמיונה ל"קייבל" באנגלית (אטימולוגיה עממית) משמעותה כיום: כבל טלוויזיה...

במקרא "לתור" משמעה "לרגל". בעקבות דמיונה ל"תור" באנגלית (אטימולוגיה עממית) קיבלה משמעות של "לתייר".

תוספת על פי רבעון "פנים" יולי 1998 מתוך המאמר "לשון עיתונות ימינו - יין ישן בקנקן חדש"

הביטוי "אורים ותומים" (של הכהן הגדול) עבר תהליך של חילון ומשמעותו כיום: אדם או רעיון הזוכים לאמון.
הביטוי "
הכוהן הגדול" ("הכוהנת הגדולה") - עבר תהליך של חילון (בהשפעת האנגלית) ומשמעותו כיום: בעל סמכות עליונה.

בעלת המאמר מצטטת כותרות עיתונים מימי בחירות שבהם אנו מוצפים בסקרים:

המשפטים "סקר, סקר תרדוף", "שקר, שקר תרדוף" ששאולים מן הפסוק "צדק צדק תרדוף".


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה