יום חמישי, 26 באפריל 2012

סמל המדינה מהותו ומקורו- מאמר מאת: אהובה קליין

ציירה : אהובה קליין (c)



סמל מדינת ישראל מצטיין ביופיו, ייחודו ותוכנו. הוא מכיל עומק רוחני  ומקפל בתוכו מקורות מהתנ"ך, היסטוריה שלמה  וקדושה.
מבחינה אמנותית- יש בו סימטריה נהדרת, הוא פשוט נראה מושלם.
האם שאלתם את עצמכם, כיצד נוצר סמל זה? ומה מקורו?
מתברר, כי  הסמל עוצב כאן בארצנו הקדושה על ידי שני אחים,ששמם גבריאל ומקסים שמיר. יחד עם הצעתם הובאו עוד הצעות של אנשי מקצוע אחרים אל מועצת המדינה הזמנית.
אך הצעתם של האחים  נבחרה  בתאריך: י"א שבט תש"ט.
כאשר הם  נשאלו: מדוע בחרו באלמנטים אלה- המנורה ועלה הזית, תשובתם הייתה בזו הלשון:
"המנורה מייצגת את עברו המפואר של העם היהודי, ובניגוד למגן דוד-הוא סמל שאינו מופיע אצל עם, או אומה אחרת בעולם"
תוך כדי התבוננות  בסמל, אנו מבחינים בציור המנורה בעלת שבעת הקנים-עשויה זהב וממוקמת במרכז, היא מוקפת עלי  זית משני צידיה.
בתנ"ך אנו נפגשים  עם המנורה לראשונה  בחומש שמות:
"ועשית מנורת זהב טהור,מקשה תיעשה המנורה,ירכה וקנה, גביעיה, כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו ושישה קנים יוצאים מצידיה שלושה קני מנורה מצידה האחד ושלושה קני מנורה מצידה השני... כולה מיקשה אחת זהב טהור ועשית את נרותיה שבעה, והעלה את נרותיה והאיר על עבר פניה" [שמות כ"ה,ל"א—ל"ט]
מתוך הכתובים ניתן להבין: כי המנורה הייתה עשויה זהב טהור- המתכת המשובחת והיקרה ביותר מבין המתכות, כמו כן, היא עשויה מיקשה אחת ולא חלקים חלקים.
דבר זה מרמז על אחדות עם ישראל, ממש כפי שהתאחדו במעמד הר סיני כאיש אחד בלב אחד.
המנורה תפקידה להאיר, בכך היא מסמלת את עם ישראל: העם הנבחר
-תפקידו להיות אור לגויים, עליו לחיות באחדות לנצח.
המנורה תחילה הייתה במשכן ואחר כך בבית המקדש.
בבית המקדש הראשון אשר בנה שלמה- היו עשר מנורות זהב כפי שמתואר: "ויעש שלמה את כל הכלים אשר בית ה'...ואת המנורות חמש מימין וחמש משמאל לפני הדביר זהב סגור והפרח והנרות והמלקחיים זהב"[מלכים א,מ"ח-מ"ט]
בבית המקדש השני הייתה רק מנורה אחת. אך בשנת 70 לספירה כאשר לחמו הרומאים- הם החריבו את ירושלים ובית המקדש, טיטוס מפקד הצבא הרומאי, לקח איתו את כלי המקדש –כולל המנורה, כאשר הגיע לרומי הוא הציג את המנורה לראווה יחד עם היהודים השבויים בתהלוכת חוצות.
תהלוכת ניצחון זאת עם המנורה הונצחה בתבליט המפורסם בשער טיטוס ברומא.
המנורה אשר מופיעה בסמל מדינת ישראל- היא על פי אותה מנורה בשער טיטוס ולא על פי הדגם שהיה בבתי המקדש והסיבה לכך:
הייתה מטרה לקחת את המנורה ממקום ששם הושפלה למקום גבוה -לסמל המדינה  אשר מוכיח  לכל את הריבונות היהודית בארצנו, בה אנו חיים כעם חופשי.
לעניות דעתי, האחים שמיר אשר עיצבו את סמל המדינה עשו זאת ברוח הקודש. למה הדבר דומה? להורים  הקוראים בשם לתינוק, ידוע כי את השם הם נותנים ברוח הקודש כי שם  האדם  הוא-המהות שלו.
כך גם כאן: הסמל עוצב בדמיון מפליא לחזון שראה זכריה הנביא:
"..ראיתי והנה-מנורת זהב כולה וגולה על-ראשה ושבעה נרותיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על-ראשה:ושניים זיתים עליה אחד מימין הגולה ואחד על-שמאלה." [זכריה ד,ב-ד]
מעניין כי זכריה ראה את המנורה  בחודש  שבט- זה החודש שבו נבחר הסמל בישראל! האין זה דבר נפלא? אין מקרה בעולם- הכול בהשגחת הקב"ה, הוא המנהיג של העולם, אין עוד מלבדו.
  חודש שבט = ראשי תיבות: שיהיו בשורות טובות.
 מדהים לראות צמח שנקרא: מוריה ישראלית, דומה להפליא למנורה, זה פשוט לא יאומן. ניתן לראותו על גבעת המנורה בנאות קדומים.
בתורה, המנורה ומזבח הקטורת מופיעים בדרך כלל יחדיו, הקטרת הקטורת קרובה להטבת הנרות:
"והקטיר עליו אהרון קטורת סמים, בבוקר בבוקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה: ובהעלות אהרון את הנרות בין הערביים יקטירנה,קטורת תמיד לפני ה' לדורותיכם"
[שמות ל,ז-ח]
במנורה משתקפת המוריה אשר  מעלה קטורת בשמים בעיקר בימים חמים מאד.
האור והבשמים הולכים יחדיו אצל בורא עולם וכך התרחש גם במקדש.
ענפי הזיתים משני צידי המנורה מסמלים: מצד אחד את כהונת הכהן הגדול - ממשפחת אהרון הכהן ומצד שני: מלך ממלכות דוד.
ומדוע דווקא ענפי זיתים?
 התשובה, כמה סיבות לדבר:
א]כי שמן  הזית הזך - שימש להדלקת המנורה.
ב] בשמן זה היו נמשחים המלך לתפקיד המלוכה והכהן לתפקיד הכהונה.
ג] עלה הזית מזכיר לנו את  הופעת היונה:" ועלה זית בפיה" –כסמל לשלום בתום המבול- וזאת  לבשר כי יבשה הארץ, תם המבול והשלום בפתח.
ד]דוד המלך אומר בתהלים:"בניך כשתילי זיתים" הכוונה- כשם שגזע עץ הזית מסתעף ומתפצל לכוונים רבים, כך גם  דוד המלך מייחל כי הבנים בקרב עם ישראל יהיו חכמים ונבונים-אנשי אשכולות.
ה] הזית שייך גם לשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל.
ו] לשמן יש תכונה לא להתמזג עם נוזלים אחרים, כאשר  מערבבים אותו עם נוזל מסוג אחר, תמיד השמן יצוף למעלה  מעל שאר הנוזלים.
כך גם עם ישראל- יהודים נשארים –העם הנבחר שאינו מתמזג עם עמים אחרים.
ז] "נקראו ישראל:"זית רענן"[ירמיהו י"א,ט"ו] שהם מאירים לכול"[שמות רבה ל"ו,א]
ח] שרה אימנו כאשר נתבשרה על ידי המלאכים על הולדת בנה יצחק.
"האירו פניה כזית" [בראשית רבה נ"ג,ג]
והכוונה כי עלה הזית הוא עשוי גוון מיוחד, מצד אחד ירוק כהה ומצד שני ירוק מוכסף.
צבע זה נותן הרבה  אור.
ט] בחזון נאמר לזכריה משפט חשוב  במיוחד לעם ישראל:"לא בחיל ולא בכוח אמר כי אם ברוחי .."לכן יש דעה שאומרת: כי ענף אחד של הזית מסמל את  רוחו של אלוקי ישראל  והצד השני- תורתו,"תורה אורה" אשר תתגבר על החיל והכוח.
לסיכום,לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי סמל המדינה שעוצב בארצנו הקדושה, מקורו בתנ"ך.
יהי רצון ועם ישראל יהיה מאוחד כאיש אחד בלב אחד- ממש  בדומה למנורה שהייתה מקשה אחת, ישמש אור לגויים- כאור המנורה במקדש, השקט והשלווה יהיו מנת  חלקו לעד- כעלה הזית בפי היונה בתום המבול אשר סימל את השלום.

יום שני, 23 באפריל 2012

יבוא לו כשיבוא לו

יבוא לו כשיבוא לו
מודעת רחוב בירושלים בענין המשיח ועליה פסוק מישעיהו נג, ג
    "נבזה וחדל אישים, איש מכאבות וידוע חולי, וכמסתר פנים ממנו, נבזה ולא חשבנהו"    
ושאלה: על מי מדבר הנביא?

גרפיטי- יחזקאל לג- כה

גרפיטי עם אותיות בצבע דם 
 לָכֵן אֱמֹר אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה': 
עַל-הַדָּם תֹּאכֵלוּ, וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל-גִּלּוּלֵיכֶם,
וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ - וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ ?

(יחזקאל לג- כה)

יום שבת, 21 באפריל 2012

ויקרא ו יד תופינים

ויקרא ו יד תופינים
צילם: זאב ברקן

יום רביעי, 18 באפריל 2012

שיר וציור בהשראת שיר השירים



שלמה המלך - מביט בפריחת האביב.
ציור מאת: אהובה קליין (c)


ניחוח אביבי
שיר מאת: אהובה קליין (c)

ניחוח אביבי משכר חושים
ניצנים צצים בגנים ובוסתנים
כמרבד  ססגוני רחב ידיים
מעליו ציפורים פורשות כנפיים.

שלמה המלך ישקיף למרחקים
יתבשם כולו ריח בשמים
רוחו  כמשברי ים אדירים
גלי שמחה נפשו מציפים.

מתפעל מיופי הבריאה
מתרגש מפאר היצירה
מעומק ליבו יתפלל
שתפרח שלווה בישראל.

ממעל יתאספו מלאכי שמים
עיניהם דומעות כמפלי מים
פה אחד תחנונים ובקשות
די למלחמות תפרחנה ישועות.


לשמיעת השיר אנא הקליקו 
http://www.f2h.co.il/2bk0j33337mc
שם המלחין: גדי רוט© 


לצפייה במצגת ווידאו בנושא שיר השירים שכוללת את שירם של גדי רוט ואהובה קליין הקליקו:

יום שלישי, 17 באפריל 2012

מי יתנני במדבר מלון אורחים

ירמיה פרק ט' פסוק 1 
מִי-יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם
 כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים עֲצֶרֶת בֹּגְדִים
צילם בירושלים: זאב ברקן

יום שני, 16 באפריל 2012

השפעת התנ"ך על תנועת צדק חברתי

השפעת התנ"ך על "תנועת צדק חברתי"
"עבדים היינו לפרעה במצרים" (דברים ו, כא)
=
תמונת CC מאת qafziel מפליקר
ראו גלריה שלי בפליקר בנושא השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל


השפעת התנ"ך על  מחאת האוהלים
 צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ
(דברים טז כ)

יום חמישי, 12 באפריל 2012

סעודת משיח

סעודת משיח

יום שישי, 6 באפריל 2012

כוסו של אליהו הנביא

כוסו של אליהו הנביא
ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
הציור מבוסס על הפסוק:
"הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא
לפני בוא יום ה' הגדול והנורא: 
והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.." 
[מלאכי ג,כ"ג- כ"ד]

יום רביעי, 4 באפריל 2012

נעשה אדם בצלמנו

 נעשה אדם בצלמנו
(בראשית א-כה)
צילם: זאב ברקן


מקור המילה העכשווית "מצלמה" במילה המקראית "צלם", שמדגישה את האלמנט של הצל בצילום, אבל מאחר ועיקרו של הצילום רישום אור, ראוי היה לקרוא למצלמה רשמאור, כפי שקוראים למכונת הקלטת הקול "רשמקול". המילה "מצלמה" מזכירה לחובבי התנ"ך את עבודת האלילים (צְלָמים), וביחד עם האיסור על עשיית תמונה  (שמות כ, ג) גוררת את העיסוק בצילום אל מחוזות החטא והעונש. המילה מצלמה היא חידוש לשוני של ח.נ. ביאליק, וחבל שלא התקבלה הצעתו  של אליעזר בן יהודה לקרוא למצלמה בשם "ציור אור".