יום ראשון, 31 בינואר 2010

עבדות

המלה "עבדות" מקורה מקראי והיא מופיעה לראשונה בבראשית (ט, כה) כנבואה על כנען בן נוח.

העובדה שעבדות הייתה לגיטימית בתקופת המקרא מעידה, בעיני חילונים רבים, על ההיסטוריות של התנ"ך, ופותחת פתח לקריאת התנ"ך כהיסטוריה, אך לגבי מי שהתנ"ך עבורו הוא תיאור של תופעות בנפש האדם, שהן נכונות לגבי כל זמן - אין להיסטוריות של התנ"ך כל משקל, וכל אחד יכול לזהות באובססיות שלו את האקטואליות של העבדות.

האקטואליות של העבדות נזכרת גם, מדי שנה, בליל הסדר - בקריאת ההגדה ובשיר "עבדים היינו".

הביטוי "עבד כי ימלוך" משמש קללה שמטיחים הפוליטיקאים שלנו זה בזה, וכך גם הביטוי "עבד נרצע".

בכתבה דוקומנטארית בטלביזיה על נפגע זובור (מילת סלנג לטקס חניכה משפיל), סיפרו שחיילים וותיקים רצעו את אזנו של חברם כדי להמחיש לו שהוא עבד נרצע שלהם.

הכינוי "עבד" רווח כדימוי לעובד שכיר, או לתיאור יחס של גבר שתלטן לאשתו. "עבד" "אדון", ו"שפחה" הם כינויים נפוצים בתחום יחסי מין בשליטה ("סאדו"). "שוק עבדים" הוא כינוי עכשווי למקום איסוף של פועלים ערביים, לפועלים זרים בישראל, לחברות כוח אדם בישראל.

שורה משיר

"ניצחת איתי הכל" מאת עמיר בניון: "אני עבד לחוכמה שלך ואין בך כלום שפוי"

"עבדים" מאת ברי סחרוף: "כולנו עבדים....לעונג הבא... רוצים להיות חופשיים- אבל ממה?"

שורה מהמנון הפועלים הבינלאומי

"עם עבדים ומזי רעב"

ביטוי עכשווי

עבד של הזמן

הערה

במילה "כנען" (בעל תכונה של כניעות) י ש רמז לעבדות (עבד כנוע) כמו שבמילה "יבוסי" יש רמז לתבוסה.

השפעת התנך על חלק מהפלשתינים

החוקר צבי מסיני מפרט בספר שכותרתו "ההתחברות" (שיצא לאור עד כה בתשע מהדורות) ובסרט שהוקרן בערוץ 1 מנהגים יהודיים שנשתמרו אצל חלק מן הפלשתינים.

בספרו "ייאמן כי יסופר, בעיית ארץ ישראל, שורשיה ופתרונה". שיצא ב-2002, הוא טוען שמדובר בשמונים וחמישה אחוזים מן הפלשתינים, שנכללים גם הם בקבוצת צאצאי עשרת השבטים האבודים.

לטענות מסיני יש כמובן משמעות פוליטית מרחיקת לכת, והיא נכללת כאחת ההצעות לפתרון הסכסוך היהודי-פלשתיני.

הערה שלי:

ממצאיו של מסיני שנויים במחלוקת אך אם התיאוריה שלו נכונה יוצא ששימור שמות המקומות ברחבי ישראל (שעליו כבר כתבתי) נעשה לא על ידי ערבים מקומיים אלא על ידי יהודים אנוסים שהאסלם נכפה עליהם.

בתמונה "מגן דוד" או "חותם שלמה" (שזה השם המוסלמי של הכוכב בעל ששת הקצוות) שתוכו סותת (לדעת מסיני לצורכי הסתרת יהדותו של הנפטר, מאימת השכנים) בבית העלמין של חירבת בית - תעמר שמצפון להרודיון.

© כל הזכויות על התמונה שמורות לצבי מסיני

ראו

www.the-engagement.org

מנהגי אבלות שמקורם במקרא

בית הקברות היהודי בהר הזיתים

תמונת CC

ויקיפדיה - אלף מלים

אבי דרור ©

אנחנו כל כך רגילים למנהגי הקבורה היהודיים שלנו עד שקשה לנו לתאר לעצמנו איך אפשר היה לנהוג אחרת, אבל יש מקומות בעולם שבהם לא קוברים את המתים; יש שמשליכים את המתים למצולות הים; יש ששורפים אותם. יש שחונטים אותם.

כך או כך מנהגי האבלות שלנו מקורם במקרא, ואלמלא היה המקרא יתכן שחלקות הקרקע שמוקדשות לקבורה ברחבי העולם (כולל אצל הנוצרים והמוסלמים שהושפעו מהתנ"ך) היו משמשות לחקלאות או למגורים, וכל העוסקים במקצועות הקבורה השונים היו עוסקים מן הסתם במקצועות אחרים.

קבורה

מנהג הקבורה נזכר במקרא פעמים רבות. המלה "אבל" היא מלה מקראית (למשל, בראשית כז, מא)

אחוזת קבר

הביטוי "אחוזת קבר" מקורו בבראשית כג,ד.

מצבה

המלה "מצבה" נזכרת בבראשית לה, כ.

קריעה

המנהג לקרוע בגד לאות אבל מקורו במקרא (בבראשית לז,לד).

"קריעה"

ציור של סבינה סעד ©

ובו חור בצורת טלאי צהוב.

הקריעה מבטאת את הצער על אבדן ששת המיליונים.

אקריליק על בד

שבעה

המנהג לשבת שבעה מקורו בהתאבלות בני יעקב עליו (בראשית נ, י).

שלושים ימי אבל

במדבר כ, כט; דברים לד,ח

קינה

קינת דוד, שמואל- ב, א, יט-כז (נוהגים לקרוא אותה בטקסי אבל לאומיים ולקבוע מלים מתוכה על גבי מצבות ואנדרטאות.

מגילת איכה – קינת הנביא ירמיהו על חורבן בית המקדש הראשון נקראת בתשעה באב.

מקוננות נזכרות בירמיהו ט, טז.

אבל לאומי

הביטוי "אבל לאומי" אינו מקראי אבל המנהג נזכר במקרא. למשל, באבל על אהרן הכהן (במדבר כ, כט), ועל משה רבנו (דברים לד, ח). בימינו נקבעו כימי אבל לאומי הימים הבאים:

תשעה באב

עשרה בטבת

י"ז בתמוז

צום גדליה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה (המלים "יום" ו"זיכרון" מופיעות באותו פסוק (שמות יב, יד)

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

הערה

במקרא מוזכרת שרפת גופות יהודים בשמואל-א, לא, יב (שאול ובניו); בדברי-הימים- ב, כא, יט; בירמיהו לד,ה.

בקולנוע

"שבעה" סרטם של האחים שלומי ורונית אלקבץ, (2008) הוא חלק מטרילוגיה שהסרט הראשון בה (2005) "ולקחת לך אישה", גם הוא בעל כותרת מהמקרא (דברים כא, יא).

שיר עממי

"כשנמות יקברו אותנו ביקבי ראשון לציון".

שיר

בשיר "דמעות" של זאב נחמה ותמיר קליסקי נזכרת אבן [מצבה] ועליה חקוק שם האהובה ששוכנת מכוסה בתכריכים בקבר החם.

ספר

"קריעה" מאת יהודית רותם בהוצאת עם עובד, 1996

שירה

נתן זך, "עץ השדה": "קברו אותי בחלקה של עפר, ומר לי, מר לי בפה, כמו עץ השדה"

ביטויים

קבר אחים

בית קברות

הובא לקבר ישראל

קברי צדיקים/קדושים

קברי המלכים

קברי המכבים

עם אבלי ציון תנוחמו ("הביטוי אבלי ציון" מופיע בישעיה סא,ג).

אבל כבד

ניחום אבלים

סוכת אבלים

ציטוט

אין כובשים את ראש הסלע - אם אין קבר במורד מאת שלמה סקולסקי בשיר "ראש פינה" (לחן: צבי בן יוסף).

יום שבת, 30 בינואר 2010

שבעת המינים

מגזרת ניר - שבעת המינים
גודל 16.5*11
1994
מאת
(c) סבינה סעד
-

הביטוי "שבעת המינים" הוא בתר מקראי (משנה, ביכורים, א, ג), אבל הוא מתייחס לצמחים שנזכרים בדברים ח, ח:

  1. חיטה
  2. שעורה
  3. גפן
  4. תאנה
  5. רימון
  6. זית (במקור מופיעה גם המילה "שמן")
  7. תמר (במקור "דבש")

שבעת המינים הוא מוטיב נפוץ בקרב אמני היודאיקה לדורותיהם, ובעיקר אצל אמני בצלאל שפעלו בתחילת המאה שעברה.

נהוג לתלות מפירות שבעת המינים לקישוט הסוכה (כיום גם כפירות מפלסטיק).

במטבעות ישראל מופיע לעתים קרובות אחד משבעת המינים

למשל,

על גבי המטבע הישראלי הראשון בן 25 מיל מתנוססים ענבים בצד הנושא ועלי זית בצד הערך.

על גבי מטבעות שהונפקו ב 1949:

חמישים פרוטה - עלה גפן בצד הנושא וענפי זית בצד הערך.

מאה פרוטה: עץ תמר בצד הנושא וענפי זית בצד הערך.

חמש מאות פרוטה: שלושה רימונים בצד הנושא וענפי זית בצד הערך...

בהשפעת האר"י מצפת (בן המאה השש עשרה) נוהגים לאכול בט"ו בשבט משבעת המינים.

שלט שבעת המינים בגן צמחי התנך ברחובות - שבעת המינים

כל הזכויות שמורות לעודד ישראלי 2009

-

שדרת שבעת המינים בקיבוץ אור הנר
ציורי קיר (מוראלים) של שני אמנים מהעיר קוריינטס בארגנטינה

קרדיט: תמונת CC מס' 5558 מאת ד"ר אבישי טייכר מויקישיתוף

-

רשות הדואר הנפיקה בתשי"ט –תש"ך סדרה של שבעה בולי מועדים לשמחה

לכל אחד משבעת המינים בעיצוב צבי נרקיס

תמונת הבול באדיבות אספן הבולים גדעון

בנוסף הנפיקה רשות הדואר בשנת 1983 סדרה של 12 בולי "עתודה שקל - שבעת המינים" בעיצוב אליעזר ויסהוף עם כיתוב על השובל: וימלאו אסמיך שבע ותירוש (משלי ג, י) ועם ציור של שבעת המינים.

בכנסת מוצבת משנת 1999 מנורת שבעת המינים מעשה ידי אליעזר ויסהוף שבנויה כך שעל כל קנה שלה יש אחד משבעת המינים

סמלי שנים עשר השבטים

מקור סמלי 12 השבטים בברכת יעקב לבניו (בראשית מט) ובברכת משה לשבטים (דברים לג), אך חשוב לציין שהצורות הגרפיות המקובלות היום כסמלי השבטים באיורים, באמנות ובחפצי יודאיקה הן המצאות בתר מקראיות.

עיצוב שונה מהרגיל לסמלי השבטים מאת
Harry Kossuth
תמונת CC שהעלה Phillip Medhurst לוויקימדיה
סריקה מתוך
Macklin Bible 1791



להלן הצורות הגרפיות המקובלות כסמלי השבטים:
  1. יהודה- אריה
  2. יששכר- חמור ("חמור גרם") או כוכבים ("יודעי בינה לעתים")
  3. זבולון- אנייה
  4. דן- נחש או מאזנים
  5. נפתלי- איילה
  6. גד- אהל (של גדוד)
  7. בנימין- זאב
  8. אשר –עץ זית

סמלי ארבעת השבטים האחרים נוספו מאוחר יותר, על סמך ברכת משה לשבטים ועל סמך פסוקים ממקומות נוספים:

  1. לוי- חושן
  2. שמעון- חומות ומבצרים (העיר שכם)
  3. ראובן- פרח הדודאים
  4. יוסף- שתיל (אפרים- שור, מנשה- ראם)
    יש אומרים שסמלי השבטים התנוססו בתקופת המקרא על דגליהם, אבל לא ברור המקור לדבריהם.

סמלי שנים עשר השבטים הם מוטיב נפוץ בקרב אמני היודאיקה לדורותיהם, ובעיקר בקרב אמני בצלאל בראשית המאה הקודמת. זאב רבן מבכירי אמני בצלאל עיצב את דלתות הכניסה לבית החולים ביקור חולים בירושלים עם סמלי שנים עשר השבטים

בתמונה הבאה סמלו של שבט דן- נחש:

עיצב: זאב רבן



בול עם סמל של שבט יששכר
-

על השובל פסוק מדברי-הימים-א, יב, לג: "יודעי בינה לעתים" (כלומר אסטרונומים). הבול שייך לסדרה של שנים עשר בולים שיצאה לאור בשנת 1955 בעיצובו של ג. המורי.

תמונת הבול באדיבות גדעון

-

בול קק"ל (אחד מרבים) שבו סמלי שנים עשר השבטים משמשים כמסגרת

כל הזכויות שמורות לניצה וולפנזון 2009

-

סמלי שנים עשר השבטים על שטר "הרצל"

בשנת 1969 הנפיק בנק ישראל שטר "הרצל" של מאה לירות ועל גבו סמלי שנים עשר השבטים סביב סמל המדינה. עיצוב: פרופ' מסינו בסי, איטליה, וה"ג בארד, בריטניה.

סמלי השבטים בגרסה אמנותית הופיעו על מדליות ממלכתיות בשנים 1996-1993 בעיצובו של סלבאדור דאלי וכן בסדרת בולים משנת 1973 עם ציורי מארק שגאל על חלונות בית הכנסת של הדסה בירושלים.

שלח את עמי

"שלח את עמי" (שמות ה, א - ובמקומות נוספים) על שטר "גולדה"

בצד הגב של שטר של עשרה ₪ שהנפיק בנק ישראל בשנת 1985 .


בית מן השיר "שלח את עמי" (מילים ולחן: עממי)

"מהר משה צווה פרעה/ שלח נא את עמי/ מצוות האל אמור נא לו/ שלח נא את עמי"

נ.ב.

דוגמה מצוינת לאקטואליות של התנ"ך היא סיפור יציאת מצריים, ששימש מקור השראה למאבק הציבורי למען יציאת יהודי ברית המועצות מ"מסך הברזל". ביום 1 אפריל 2010 הקרינו בטלוויזיה סרט על הדיסידנטים (הפעילים המקומיים בתוככי ברית המועצות שפעלו למען העליה) בגלל שבימים אלה אנו חוגגים את חג הפסח, חג החירות.

מפת נחלות השבטים

השפעה פוליטית

לנחלות שבטי ישראל יש משמעות פוליטית רבה גם בימינו: תומכי ארץ ישראל השלמה מסתמכים על גבולות ההבטחה, שפורטו בספר בראשית ובספר יהושע, וטוענים לבעלות על שטחים בירדן ובסוריה. רבים מתייחסים גם לשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים כאל שיבה לנחלות השבטים, כפי שהבטיחו נביאי ישראל.


סמל ארגון האצ"ל כלל מפה של שתי גדות הירדן
תמונת CC מפיקיוויקי © אבי דרור
-

באחד משירי בית"ר הידועים והוותיקים ביותר (1939) "שמאל הירדן", שחיבר זאב ז'בוטינסקי, מסתיים כל בית מחמשת הבתים בשורה שהפכה לסיסמת תומכי ארץ ישראל השלמה: "שתי גדות לירדן- זו שלנו זו גם כן".

דרך אגב, יש בשיר זה גם שורה ("אך תשכח ימיני הבוגדת - אם אשכח את שמאל הירדן") שמקור השראתה בפסוק "אם אשכחך ירושלים" (תהילים קלז, ה).

השפעה על "בני מנשה"

במסגרת תוכנית ההתנתקות הועברו עשרות משפחות של "בני מנשה" מגוש קטיף לחבל תענך בגלל היותו בתחום נחלת שבט מנשה בתקופת המקרא. "בני מנשה" הם שבטים בצפון מזרח הודו שרואים עצמם כצאצאי השבטים האבודים.

ילד מבני שבט מנשה

תמונת CC מפליקר (צולמה בהודו) © rajkumar1220

-

שמות מקומות בהשפעת נחלות השבטים:

נחלת יהודה- מושב שצורף בשנת 1988 לעיר ראשון לציון. (הפועל נחלת יהודה משחקת כדורגל בליגה א).

שכונת נחלת בנימין בת"א נוסדה בשנת 1909 ונקראת על שם שבט בנימין.

כאשר כותבים היסטוריה של מקום מסוים נוהגים לציין בנחלת איזה שבט היה. למשל, במאמר על רמת הגולן בויקיפדיה מצוטט הפסוק מדברים (ד, מג) שלפיו גולן הייתה עיר בתחום שבט מנשה באזור הבשן.

מושב רמות נפתלי שבצפון נמצא בהרי נפתלי, ושמו הוענק לו בגלל הימצאותו בנחלת שבט נפתלי.

זהו גם הסיפור שמאחורי שמו של קיבוץ רמות מנשה שהוקם ברמת מנשה.


מפת נחלות השבטים

תמונת CC מויקישיתוף © דניאל צבי

יום חמישי, 28 בינואר 2010

המלה המקראית "נס" כחלק משם של מקום

שמה של העיר נס ציונה (נוסדה בשנת 1883) לקוח מהמקרא (ירמיהו ד, ו) והמלה "נס" שבפסוק זה היא במשמעות של "דגל" ולא במשמעות של אירוע על טבעי. זוהי עוד דוגמה לאופנה שרווחה בימים שלפני הקמת המדינה לקרוא לישובים חדשים בשמות שמקורם במקרא.

מעטפת דואר שיצאה לרגל מלאות שבעים שנה לנס ציונה, ועליה מילות השיר הידוע "שאו ציונה נס ודגל"

(מילים: נח רוזנבלום לחן: נח זלודקובסקי).

בשיר זה נזכר גם יואב (בן צרויה) המקראי ("רוח יואב תלבישנו רוח גבורת צדקה"). השיר נתפרסם בראשית המאה הקודמת.

האופנה של קריאת ישובים חדשים בשמות מקראיים עדיין הייתה בתוקף בשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה וכך קרה ששמו של היישוב "נס הרים" נלקח מספר ישעיהו (יח, ג) שגם בו המלה "נס" היא במשמעות של "דגל".

גם שם הישוב הנוצרי נס עמים (1963) מקורו בישעיה (יא, י).

ביטוי מקראי בשינוי מילה

הביטוי "ותשקוט הארץ ארבעים שנה" מופיע מספר פעמים במקרא (בספר שופטים ובדברי הימים ב).

כאן לפנינו המילה "ותכבוש" מחליפה את המילה המקורית "ותשקוט" בגרפיטי מחאה נגד הכיבוש.

תמונת CC כל הזכויות שמורות ל idansof מפליקר

יום רביעי, 27 בינואר 2010

עוצמת התנ"ך

ספר תורה ועליו ציור של ירושלים
אחדות של התורה הבירה והארץ
מאת סבינה סעד (C)

התנ"ך נמשל לים. בשניהם יש עומק לאין שיעור, רוחב לאין שיעור, מסתוריות, רב גוניות ועל זמניות. העומד על חופו של ים מרגיש את קטנותו שלו ואת אפסיותו שלו. אל ההתפעלות מגודלן של תופעות, מעוצמתם של הרי הגעש, מכשרון ההנדסה של בוני הפירמידות ושל מקימי חומת סין, מתלווה תמיד גם האכזבה מחוסר האונים האנושי, מן הזמן המועט יחסית של חיי אדם, ומן היכולת המועטה יחסית של הפרט לעשות משהו גדול.

מהגרים ובני מהגרים בישראל, בארה"ב, באוסטרליה, מכירים במקומותיהם בדרך כלל מסורות חומריות ותרבותיות שעברן קצר. לכן הם מלאי השתאות כשהם נתקלים בעומק המסורת של עמים שלא עזבו את אדמתם (אירופאים, יפנים, סינים). אותה השתאות, אותה יראת גודל, ממלאת את מי שמתחקה אחר תופעת התנ"ך, שהרי העם היהודי מעולם לא עזב את התנ"ך, וגם אם גלינו מארצנו וחזרנו אליה כמהגרים ובני מהגרים, עדיין המסורת התרבותית שלנו חיה וקיימת ברציפות מלפני שלושת אלפים שנה. בכל דור ודור למדו את התנ"ך, חקרו את התנ"ך וחיו לפי התנ"ך, פחות או יותר. התנ"ך השפיע על כל דור לחוד, ואת כל כובד ההשפעה הזאת אנחנו נושאים על כתפינו בדור הזה.

לנוצרים יש ספר שנקרא "הברית החדשה", אבל הנוצרים מורכבים מעמים רבים. למוסלמים יש ספר שנקרא "קוראן" אבל המוסלמים מורכבים מעמים רבים. לסינים היה ספר של קונפוציוס, והייתה לו השפעה רבה על תרבותם, אבל מהפכת התרבות שלהם השליכה את קונפוציוס ואת ספרו לכל הרוחות, ואמצה את "הספר האדום" הקומוניסטי של מאו צה טונג. אך "הספר האדום" אינו המאפיין הדומיננטי של הסינים, ולכן אף אחד לא קורא להם בשם "עם הספר". העם היחיד שנקרא כך הוא העם היהודי; בעצם זה לא עם שיש לו ספר אלא ספר שיש לו עם. הספר הזה נשמר על ידי העם היהודי במשך אלפי שנים, והוא גם זה ששמר עליו כעם כל אותה תקופה.


מוחן - מושבת אלמוגים בצורה דומה לצורת המוח האנושי

CC Picture © Janderk from English Wikipedia

מושבת אלמוגים מתחילה מפוליפ אחד בגודל כמה מ"מ
יש שונית אלמוגים באורך אלפיים ק"מ ליד אוסטרליה

חומת סין

CC Picture © Steve Webel from Flickr

חומת סין נבנתה על ידי מיליוני אנשים במשך אלפי שנים




פירמידה במצרים

CC Picture © Sam and Ian from Flickr

למעלה ממאה הפירמידות במצרים נבנו במשך כאלפיים שנה על ידי מיליוני אנשים

בפירמידה אחת , בגיזה, יש למעלה משני מיליון אבנים שמשקל כל אחת

בממוצע למעלה משני טון