יום רביעי, 31 במרץ 2010

השפעת התנ"ך על שירי רבי שלמה קרליבך

מופע לרגל חמש עשרה שנה מיום פטירתו של רבי שלמה קרליבך נקרא "שיר השירים אשר לשלמה" (מתוך הפסוק הראשון בספר שיר השירים).

רבי שלמה קרליבך (1994-1925) חיבר מנגינות רבות לפסוקי מקרא. למשל,

"אם אשכחך" (תהילים קלז, ה)

"אשא עיני" (תהילים קכא,א)

"השמיעיני את קולך" (שיר השירים ב, יד)

"התנערי מעפר" (ישעיהו, נב, ב)

"למען אחי ורעי"- תהילים (קכב, ח)

"עוד אבינו חי" (בראשית מג,כח)

"עוד ישמע" (ירמיהו ז, לד)

”ישראל בטח בהשם'" (תהילים קטו, ט)

לחנים לפסוקי שיר השירים

מלחין

פסוק

אמיר פרוהליך

אהבה בתענוגים

מיכאל טביב

אחות לנו קטנה

שרה לוי תנאי

אל גינת אגוז

עמנואל עמירן

אל תראוני שאני שחרחורת

נחום היימן

אם לא תדעי לך

יאיר אלוני

אני ישנה וליבי ער

רבקה גוילי

אני ישנה וליבי ער

מרדכי המר

אקומה נא

נירה חן

אתי מלבנון

שלמה בידרמן

דודי ירד לגנו

נירה חן

דודי לי

עמנואל עמירן

דודי צח ואדום

צבי שרף

הדודאים

ניסן כהן הברון

היושבת בגנים

בנימין עציוני

היפה בנשים

שם טוב לוי

הנך יפה רעיתי

שלמה קרליבך

השמיעני את קולך

אלונה טוראל

טובים דודיך

שלמה בידרמן

יונתי בחגווי הסלע

דובי זלצר

יונתי בחגווי הסלע

ינון נאמן

כשושנה בין החוחים


אריאל זילבר

שיר השירים

בועז שרעבי

שיר השירים

אשת חיל

בשנה שעברה החלה להופיע על במות ישראל להקת דאנס בשם "אשת חיל". בלהקה חברות

מור ליאני

רויטל גרינברג

ויעל שחר

והן מבצעות שירים מהמקורות כולל שירים מקראיים כמו "על נהרות בבל", "אם אשכחך ירושלים" "שיר המעלות" "שחורה אני ונאוה"...

עם ישראל

המושג עם ישראל מופיע במקרא פעמים רבות ("ישראל", "בני ישראל"). צירוף המלים "עם ישראל" מופיע שם פעמים אחדות (למשל, יהושע ח, לג; שמואל ב יח, ז).

סלנג: עמישראל (במילה אחת): עמישראל קונה... עמישראל נוסע... עמישראל החליט...

"עם ישראל חי"

נדמה לי שהביטוי "עם ישראל חי" נעשה פופולרי מאד לאחר שנכלל בשיר של רבי שלמה קרליבך "עוד אבינו חי". השיר התפרסם במהלך המאבק למען יהודי רוסיה.

במרכזו של שטר חמישים לירות ישראליות (החל במהדורת 1966) מופיעות המלים "עם ישראל חי" בשפת המורס.

רחוב עם ישראל חי מחבר את רחוב הירקון עם רחוב ארנון.

אחד מהגרפיטי הכי נפוצים בישראל הוא "עם ישראל חי". ריבוי המופעים של גרפיטי זה משמש כמעין מדד למצב הרוח הלאומי, והוא שמבטא קשת של רגשות כמו פטריוטיזם, קריאה לעם להיות חזק בשעת משבר, ביקורת על תופעות חברתיות, מחאה פוליטית.


גרפיטי"עם ישראל חי על אדמה פלשתינית"

צילום שלי

-


דגל עם ישראל חי

צילם חיים שטייר (c)

-


סבינה סעד (c): עם ישראל חי

מגן דוד על רקע כיתוב שחוזר מאות פעמים: "עם ישראל חי"

יום שלישי, 30 במרץ 2010

השפעת התנך- פירוק לגורמים

התנ"ך משפיע באופן אינטואיטיבי חד צדדי על ההתנהגות המחשבות וההחלטות של יחידים ושל קבוצות בארץ ישראל וברחבי העולם. בתיאור גרפי המעבר של מידע מן התנ"ך אל חיי היום יום בישראל מתרחש לאורך קו משופע מנקודת מקור גבוהה אל נקודת יעד נמוכה. ההשפעה מתבטאת בכך שאותו פסוק, (או צרוף מלים, או רעיון וכו') מופיע בשני מקומות כאשר אחד מהם קודם לשני בזמן ומשמש כמקור, בעוד השני מאוחר לראשון בזמן, ומשמש כהעתק. כאשר ההעתק מדויק אנו מדברים על ציטוט. כאשר ההעתק אינו מדויק אנו מדברים על פרפרזה, חזרה במלים אחרות, או במקרה של העתקה באמנות (המחשה) – על איור. לעתים מסתפקים בני זמננו בהפניה למקור (ראה ספר כך וכך פסוק כך וכך) , או ברמז, שלפיו ניתן לדעת מנין נשאבו הדברים. גם תרגומי התנ"ך לשפות שנות ורבות כל כך הם בבחינת חזרה על אותם תכנים במלים אחרות. גם המחשת סצנות מקראיות או גילום דמות מקראית על במת התיאטרון הם בגדר "אותה גברת בשינוי אדרת".

השפעת התנ"ך על ההתנהגות (אורח חיים) של היהודים הדתיים (מצוות) היא בבחינת תכתיב. המקור-הנותן משמש במקרה זה כסמכות, ואילו היעד-המקבל מתפקד כמציית. גם היהודים החילוניים והמסורתיים מקיימים מצוות אחדות, ממניעים שונים למשל, ממניעים פסיכולוגיים (השתייכות, לחץ חברתי), ממניעים לאומיים (בניסוחו של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון: "התנ"ך הוא שטר הבעלות שלנו על הארץ"), או כתוצאה מהשפעה בלתי מודעת שיש לתנ"ך עליהם.

הביטוי "ספר הספרים" ממחיש את יחסם של היהודים מכל הזרמים אל התנ"ך כאל ספר קדוש, ולא סתם קדוש- הכי קדוש.... אצל היהודים הדתיים הוא נשמר במקום מיוחד (ארון קודש), עטוף בבדים יקרים, או מונח על מדף, כרוך בכריכה מיוחדת, שעליה אותיות של זהב. התייחסות שכזאת תורמת לכוחו של המקרא ומגביהה אותו. ההזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין נקראת "עליה לתורה", ככל הנראה, בגלל שהתורה נתפסת כגבוהה ביחס לבני אדם. במעמד הר סיני התורה ניתנה בראש ההר כאשר העם שהה למרגלותיו.

במסורת היהודית יש מעמד חשוב יותר (מעמד בכורה) למקור, למופע הראשון, וכך גם נקרא הוולד הראשון בשם "בכור" ומוענקות לו זכויות יתר בירושה לעומת כל אלה שנולדו אחריו.

הכותרת של פרויקט המחקר "השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל" היא כותרת כוללת, שנועדה לצמצם את היקף המחקר למקום (ישראל) ולזמן (כעת) מסוימים, ולהימנע מגלישה למקומות (ברחבי העולם) ולזמנים אחרים (לאורך ההיסטוריה) שבהם יש והייתה לתנ"ך השפעה.

אמנם יש לתנ"ך כולו השפעה על חיי היום יום בישראל, למשל על חקר התנ"ך, או על תרגומי התנ"ך, או על הוצאות הספרים, אבל ניתן לפרק השפעה זו לגורמים מצומצמים יותר:

השם תנ"ך הוא ראשי תיבות של מרכיביו: תורה, נביאים כתובים.

ניתן ללמוד על השפעת כל חלק שכזה לחוד. על השפעת חוקי התורה, על השפעת חזון הנביאים, על השפעת ספרי כתובים.

בחלוקה אחרת ניתן לדבר על השפעת השופטים, המלכים והנביאים.

בחלוקת משנה של השפעת ספרי הכתובים ניתן לדבר על השפעת ספרי אמ"ת (איוב משלי תהילים), ועל השפעת חמש מגילות (שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר).

וכן על השפעת:

כל אחד מספרי התנ"ך

פרשת השבוע

פסוק

חלק מפסוק

צירוף מלים (מטבע לשון, ניב)

מלה בודדת

דמות

שם של בעל חיים/. צמח/. חפץ/ מקום/ שם פרטי/ שם משפחה

חג

מצווה

רעיון

סיפור (סצנה)

תחביר

דקדוק

אוצר מלים

הפרוזה המקראית

השירה המקראית

המשל המקראי

החידה המקראית

הפתגם המקראי

כוללני הוא גם חלקה השני של הכותרת "חיי היום יום בישראל", וכדי לצמצם את היקפה יש צורך לענות על שאלות משנה כגון – על מה משפיע התנ"ך? מי מושפע ממנו? איך (או באילו אמצעים) משפיע התנ"ך?

על מה משפיע התנ"ך?

על התרבות (כולל ספרות שירה מוזיקה ומחול...)

על האמנות (כולל ציור, איור פיסול...)

על חפצי יודאיקה

על חיפושים ארכאולוגיים (כשמחפשים מקומות שנזכרו בתנ"ך)

על שמות של בעלי חיים/. צמחים/. חפצים/ מקומות/ שמות פרטיים/ שמות משפחה/ שמוות ארגונים ועסקים/ שמות ספרים סרטים ומחזות

על לוגו או סמל

על השפה העברית

על הפוליטיקה


במלים אחרות השפעת התנ"ך מתבטאת בכך שכל הגורמים שנמנו לעיל עושים בו שימוש לצרכים שונים.

מי מושפע ממנו?

כל פרט

יהודים (דתיים, חילוניים, רפורמים וכו')

נוצרים

מוסלמים

קראים

שומרונים

איך (או באילו אמצעים) משפיע התנ"ך?

באמצעות החינוך

באמצעות אמצעי התקשורת (בלועזית המילה "מדיה" משמעותה "אמצעי").

באמצעות בולים, מדליות, מזכרות, גרפיטי, סטיקרים, מודעות...

באמצעות מוזיקה.

השפעת חזון הנביאים על מגילת העצמאות

בול שנת הפליט העולמית

מעצב: אוטה וליש, 1960

על השובל פסוק ממיכה ד, ד

"וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד"

מאוסף חיים שטייר

כל הזכויות שמורות לחיים שטייר 2010

-

מגילת העצמאות היא מעין מסמך נבואי שבו מפורט המתכון הרצוי לבניית מדינה מוצלחת. המסמך נשען על חזון הנביאים המקראיים בתחומים הבאים:

  1. קיבוץ גלויות
  2. הפרחת השממה
  3. חירות
  4. צדק
  5. שלום

יש במסמך זה סעיפים שאינם נכללים בחזון הנביאים, ולעומתם ישנם סעיפים שפרטו הנביאים בחזונם והם נעדרים ממנו.

המסמך אינו מזכיר את

  1. בניית בית המקדש השלישי,
  2. את כינונו מחדש של מוסד המלוכה,
  3. את שמירת השבת ושאר מצוות,
  4. את (אי) עבודת האלילים,
  5. את העזרה לחלשים ושאר ערכי מוסר,
  6. ואת ביאת המשיח.

המסמך מזכיר את

  1. תחיית השפה העברית
  2. ואת שוויון הזכויות לכל אזרחי המדינה

שאינם מוזכרים אצל הנביאים.

הישגינו ומחדלינו בנושאים הנ"ל:

  1. קיבוץ גלויות- כשליש מבני העם היהודי עלו ארצה. נותרו שני שלישים להגשמת הנבואה.
  2. הפרחת השממה- הופרחו חלקים גדולים בצפון ובמרכז הארץ שהיו שוממים לפני שיבת ציון. נותר שטח עצום להפרחה בדרום הארץ.
  3. חירות- מדינת ישראל היא מדינה ריבונית לתפארת, ואפילו עצמאית כלכלית.
  4. צדק- מערכת המשפט הישראלית מוכרת ברחבי העולם כמערכת מעולה.
  5. שלום- יש שלום קר עם מצרים ועם ירדן, אבל חסר שלום חם עם כל ארצות ערב.
  6. בניית בית המקדש השלישי – נושא זה מעסיק את הימין הסהרורי בישראל.
  7. כינונו מחדש של מוסד המלוכה – נושא זה מעסיק את הימין הסהרורי בישראל.
  8. שמירת שבת ושאר מצוות - המדינה מכירה בשבת כיום מנוחה רשמי. רוב היהודים בארץ אינם דתיים (שומרי מצוות), אך עם זאת רובם שומרים חלק (כלשהו) מן המצוות.
  9. עבודת אלילים- אין בארץ עבודת אלילים באופן המתואר במקרא.
  10. עזרה לחלשים ושאר ערכי מוסר- יש במדינה מוסדות חזקים כמו ביטוח לאומי, ובנוסף יש המוני ארגוני מתנדבים.
  11. ביאת המשיח- נושא זה מעסיק את הימין הסהרורי בישראל, ובעיקר את תנועת חב"ד.
  12. תחיית השפה העברית- המציאות עולה על דמיונם של מחדשי השפה - הישג נפלא לכל הדעות.
  13. שוויון זכויות לכל אזרחי המדינה- מבחינה רשמית יש אצלנו שוויון זכויות.

יום ראשון, 28 במרץ 2010

בכורה בכורים

המלה "בכור" היא מילה מקראית. רעיון הבכורה הוא רעיון מקראי, והוא חל לא רק על בני אדם אלא גם על בעלי חיים וצמחים (למשל, המילה "ביכורים" משמעותה "יבול ראשון"). ניכרת בתנ"ך העדפה של המקור לעומת ההעתק, של הראשון לעומת הבאים אחריו; בכך מעודדים מחברי המקרא ומטפחים מקוריות וראשוניות.

המילה "בכור" משמשת בימינו גם כשם פרטי.

המילה "בכורה" משמשת בימינו בעיקר לציון ההבדל שבין ההצגה הראשונה (שנחגגת בדרך כלל במסיבה מיוחדת) לבין הבאות אחריה.


המילה "ביכורים" משמעותה "יבול ראשון"

בול של רשות הדואר (1971) בעיצובו של אשר קלדרון ועליו מלים משמות כג, יט

התמונה באדיבות גדעון

-


הופעת בכורה של האלבום "שירים ליואל"

רונה קינן, בפסטיבל ישראל

תמונת CC שהעלה לויקיפדיה

Adiel lo ©

-



רחוב בכורים בחיפה

באדיבות (c) ניצה וולפנזון

יום שבת, 27 במרץ 2010

דוב/דובי

הביטוי "לא דובים ולא יער" מקורו בסיפור המקראי על הנביא אלישע שעלה מיריחו לבית-אל וקלל ילדים שהתקלסו בו. בעקבות קללתו יצאו דובים מן היער וטרפו 42 ילדים. זכר לאירוע בשמו של הכפר הערבי - דיר א-דבואן, ("מנזר הדובים") הסמוך לבית אל.

"דובי" משמש כשם חיבה למי ששמם הפרטי הוא דוב.

"בן- דוב" משמש כשם משפחה.

הר דוב נקרא על-שם סרן דב רודברג, שנהרג במקום בקרב עם מסתננים בשנת 1970.

שדה דב הוא שדה תעופה באזור ת"א שנקרא על שם דב הוז, שהיה סגן ראש עיריית תל אביב.

צעצוע "דובי" הוא אחד הצעצועים האהובים ביותר בכל הזמנים על ילדים.

דובי (עם טלאי צהוב) על בול רשות הדואר משנת 2003 שעוצב בידי יגאל גבאי

הדובי הוצג בתערוכה ביד ושם והיה שייך קודם לכן לילדה שנמלטה עמו בתקופת השואה.
-


פסל דובים בגן החיות התנכי בירושלים.

צילום שלי

יעל – שם של דמות מקראית וגם שם של בעל חיים

יעל- שלט בגן החיות התנכי עם הפסוקים הרלוונטיים

צילום שלי

-

"יעל" משמש גם כשם של בעל חיים וגם כשם של דמות מקראית (אשת חבר הקיני). השם "יעל" משמש כיום כשם פרטי לבנות.

שורה מן השיר "יעל" מאת דן אלמגור ואמיתי נאמן: יעל יעל/ אז הריעו לה הידד וגם האח!/ יעל יעל / ורשמו אותה בספר התנ"ך!

הביטוי "יעלת חן" מקורו במשלי (ה, יט) והוא משמש כיום גם כמטבע לשון שנועדה לתיאור יפהפיות וגם כשם של מכון לטיפולי קוסמטיקה בירושלים.

ארץ חיות התנ"ך הנכחדות

אחת הסיבות העיקריות לבלבול השורר כיום ביחס לזיהוי החיות בנות ימינו עם החיות המקראיות הוא שהאחרונות נכחדו. להלן צילומי שלטים (שצילמתי בגן החיות התנכי) שכותביהם טוענים את אותה הטענה:

שלט בגן החיות התנכי שמציין כי תיבת נוח נועדה להציל את חיות התנ"ך מהכחדה,
אבל הן נכחדו בין כה וכה
כפי שמצוין גם בשלט הבא:


ארץ חיות התנ"ך הנכחדות

השפעת התנ"ך על שמות של בתי ספר בישראל

בית ספר "דרכי נועם" (נמנה על רשת של בתי ספר בשם זה) בשכונת הקטמונים בירושלים

צילום שלי

הביטוי "דרכי נועם" -ממשלי ג יז

-

הופתעתי לגלות עד כמה מועט מספרם של בתי הספר בישראל ששמם מושפע מהתנ"ך:

  1. בני החושן- שם של בית ספר יסודי במודיעין
  2. אולפנת "לכתך אחרי" ביהוד [עלפי ירמיהו ב,ב]
  3. "אילת השחר"- שם של בית ספר יסודי באילת [על פי תהילים כב, א]
  4. "אפיקים בנגב"- שם של בית ספר יסודי בבאר שבע [על פי תהילים קכו ד]
  5. "ארץ הצבי"- שם של חטיבת ביניים בירושלים [על פי דניאל יא טז וכן שם מא]
  6. "ארוממך"-שם של בית ספר יסודי בביתר עילית [על פי ישעיה כה, א]
  7. "הבן יקיר לי"- שם של בית ספר יסודי בירושלים [על פי ירמיהו לא, יט]
  8. "הליכות ביתה"- שם של בית ספר יסודי בביתר עילית [על פי משלי לא, כז]
  9. "ותתפלל חנה" - שם של בית ספר יסודי בבני ברק [על פי שמואל-א, ב, א]
  10. "נודע בשערים"- שם של בית ספר יסודי בבית שמש [על פי משלי לא, כג]
  11. "סוכת דוד"- שם של בית ספר יסודי בירושלים [עמוס ט,יא]

יום שישי, 26 במרץ 2010

צבי או איילה

שלט בגן החיות התנכי בירושלים ועליו הכותרת "צבי"

ביחד עם ציור של צבי וציטוט מירמיהו ג יט

צילום שלי

-


צבי משמש כשם פרטי.

בן צבי- משמש כשם משפחה.

אמרה: "שם כספו על קרן הצבי" שמשמעותה "השקעה גרועה". למילה "קרן" יש שתי משמעויות: א. איבר של בעל חיים. ב. הכסף שהושקע (בלי הרבית).

משפט שמשתמשים בו תכופות לזכירת הנופלים: "הצבי ישראל על במותיך חלל" - מתוך קינת דוד על שאול ויהונתן.

ציטוט (משנה, אבות, ה, כ): "יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים"


סמל של רשות הדואר - צבי או איילה?

צילום שלי

-


סמל של רשות הדואר - צבי או איילה?

צילום שלי

-

נדמה שלמומחים (רשות הדואר והתאחדות בולאי ישראל), ועל אחת כמה וכמה לציבור הישראלי, לא ברור איזו חיה מתוארת בסמל הדואר הישראלי: צבי או איילה?

באתר של התאחדות בולאי ישראל נכתב כי בשנת 2006 הנפיקה רשות הדואר גיליונית זיכרון שי למנויים בעיצובו של כרמלי אלי. מופיע שם צילום של הבול ותיאור של הציור שמתנוסס עליו: "סמל חברת הדואר- צבי".

באתר של רשות הדואר נכתב כי סמל דואר ישראל "איילה שלוחה" משדר מהירות ומקורו בברכת יעקב לבניו -בראשית מט, יא.

השם איילה משמש כשם פרטי לבנות.

רחוב אילה מצוי בכמה ערים כמו למשל בירושלים ובאשקלון.

עין איילה, הוא שמו של מושב עובדים שהוקם בשנת 1949 באזור הכרמל.

"איילת אהבים" הוא שם של ספר שכתב ופרסם בהוצאת משכל נפתלי רוטנברג בשנת 2004. הספר עוסק בחכמת האהבה. הביטוי "איילת אהבים" מקורו בשיר השירים.

שורה משירו מנוס חאג'ידאקיס, "איילת אהבים", בתרגומה של נעמי שמר: "ספרי איילת אהבים, על מה כיסית ראשך צעיף סגול".