ברחבי הארץ פזורים בניינים רבים המשמשים כמקווה. לחילוניים המבנה הזה מוכר בעיקר כאשר כלה צריכה להיטהר שם לקראת חתונתה. אך מהו מקור המלה "מקווה" ומהו מקור הלכות הטהרה שעוסקות בו?
המלה "מקווה" מופיעה מספר פעמים במקרא במובן של תקווה, או כמקום שאליו נקווים המים. בהקשר המיוחד שלנו היא מופיעה רק פעם אחת (ויקרא יא, לו):
אך מעין ובור מקווה מים יהיה טהור ונוגע בנבלתם יטמא
המקווה עומד במרכז ספרה של ורדה פולק סאם "בית הסתרים, סודות מן המקווה" (הוצאת מודן 2005)
הבלנית אחראית על בית המרחץ. המלה "בלנית" איננה נמצאת במקרא ומקצוע הבלנית הוא בתר מקראי.
מקוואות שנחשפו בחפירות ארכיאולוגיות מעידים על ההיסטוריה הארוכה של השימוש במתקנים אלה במסגרת הדת היהודית.
שלט של מקווה שצילמתי הבוקר באזור צומת פת בירושלים
מקווה בעיר העתיקה בירושלים מימי המקדש באדיבות goldberg מפליקר
מקווה מגמלא באדיבות stevenconger@sbcglobal.net מפליקר
שלום במקרא המקווה הייה לטבילת כל האנשים או רק הכהנים?
השבמחקתודה