גאולה

הפועל "גאל" מופיע במקרא עשרות פעמים, וגם המלה "גאולה" מופיעה במקרא פה ושם (למשל רות ד, ז).

נושא הגאולה הלאומית הוא נושא מרכזי בדברי הנביאים.

המובן הפשוט של המלה "גאולה" הוא שחרור (גאולת קרקעות, שחרור עבדים), אך המקרא מדבר גם על גאולת דם.

פסוקים מהתנ"ך העוסקים בגאולה, ובפרט פסוקים מספר דניאל, שימשו לאורך ההיסטוריה כמצע לדרשות אסכטולוגיות ולחישובי קץ.

כיסופי גאולה ליוו את העם היהודי מאז שיצא לגלות ועד להקמת מדינת ישראל, אך גם כיום הם צפים ועולים מדי פעם, הן בפוליטיקה והן בחישובי קץ. למשל, מתנגדי המתנחלים מאשימים אותם באידיאולוגיה של גאולה. בציונות הדתית התייחסו להקמת המדינה כאל שלב בגאולה ("אתחלתא דגאולה").

בית משירו הידוע של מנשה רבינא: "מי ימלל":

מי ימלל גבורות ישראל אותן מי ימנה? הן בכל דור יקום הגיבור גואל העם

חוקר התנועות המשיחיות בתולדות עם-ישראל, אריה מורגנשטרן, פרסם בתשנ"ז ספר בשם "גאולה בדרך הטבע : תלמידי הגר"א בארץ ישראל תק"ס-ת"ר 1800-1840: מחקרים ומקורות".

סטיקר שעון הגאולה

בתמונה (לעיל) של סטיקר (דבוק לעמוד חשמל ברחוב עזה בירושלים) שצילמתי היום, רואים את שעון הגאולה המתקתק ומתחתיו תחילתו של פסוק בישעיהו ס, כב ("הקטן יהיה לאלף") שעוסק בנושא הגאולה. בהמשכו של פסוק זה נמצא הביטוי "בעתה אחישנה" שהוא אחד הביטויים היותר מזוהים עם נושא הגאולה בפרשנות המקרא.

גאולה ויגאל משמשים כשמות פרטיים.

יש מושב בשם "גאולי תימן" ליד חדרה.

יש מושב בשם "גאולים" ליד נתניה.

יש מושב בשם "גאליה" ליד רחובות.

יש בי"ס בשם "גאולים"בירושלים.

יש שכונה בשם "גאולה" בירושלים.

כוכב הגאולה 1921

-

"כוכב הגאולה" הוא ספר פילוסופי שכתב פרנץ רוזנצווייג (1886 –1929) בשנת 1921. אצל מיכאל סגן כהן (1944 - 1999) בציור "על הר נבו", מופיע מגן דוד בשלושת צבעי היסוד (אדום, צהוב וכחול) ובשלושת הצבעים המשלימים (ירוק, כתום וסגול). לפי אמיתי מנדלסון, סגן-כהן נתן למגן הדוד הזה את השם "כוכב הגאולה" בעקבות ספרו של פרנץ רוזנצוויג.

-

גאולה- האנשה של רוח האומה

היימן וו. פרלצוויג צייר בשנת 1922 שער לתווים מוזיקליים של מרש הגאולה ובו דמותה של בת ציון, האנשה של רוח האומה.

-

בול שקל הגאולה

שיחזור מטעם הקק"ל (1980, בעיצובה של רות לוין) של בול שהונפק על ידי התנועה הציונית כדי לשמש כקבלה למי שתרם לרכישת (גאולת) אדמות בא"י.