יום שלישי, 29 ביוני 2010
פסיפסים מקראיים של לב סירקין
עד הלום
שמו של מכון רישוי "עד הלום" באזור התעשייה עד הלום
מתנוסס על גבי מספר רישוי של מכונית פרטית
צילום שלי
-
"עד הלום" הוא ביטוי מקראי מובהק שמופיע באותו פסוק (בשינוי מלה אחת) גם בדברי-הימים-א יז, טז וגם בשמואל-ב ז יח. במקרא הוא משמש רק כתואר הפועל ואילו בעברית העכשווית הוא משמש גם כשם מקום.
כיום זהו שמו של גשר סמוך לאשדוד, שבקרבתו נעצרו המצרים במלחמת יום העצמאות, וכן שמו של הצומת, אזור התעשייה ותחנת הרכבת שלידו.
הנביא יונה בנצרות
באמנות הנוצרית נפוץ מאד הדימוי של יונה הנביא וזאת בעקבות הברית החדשה שם מסופר ששהה במשך שלושה ימים בבטן הלוויתן כמו שישו קם לתחייה לאחר שהיה קבור במשך שלושה ימים (מתי יב, לח-מא).
בקיר הצפוני של הכנסייה הלותרנית "עמנואל" ברחוב בר הופמן 15 ביפו (העיר ממנה הפליג יונה לכיוון נינוה) מתוארים יונה הנביא בבטן הדג, חזרתם של תושבי נינוה בתשובה, ויונה תחת הקיקיון.
פרט מתוך תמונת CC מאת
(c) Ori~
מויקיפדיה ערך "כנסיית עמנואל"
סמל היונה בנצרות
יום שני, 28 ביוני 2010
השפעת פסוקי שיר השירים על סמל השושן הנוצרי
בהשפעת השושן הנזכר בפסוקי שיר השירים, ובעיקר בפסוקים
"אני חבצלת השרון שושנת העמקים" ( בלטינית: Ego flos campi et lilium convallium)
"כשושנה בין החוחים"
נעשה סמל השושן, באמצעות פירושי אבות הכנסייה הנוצרית (למשל, ברנרד, ג'רום, אוריגינס), לסמל נוצרי מובהק, שמלווה לרוב את דמותה של מריה באמנות הנוצרית. לתופעה של התנוססות הסמל על גבי גדרות של נוצרים, כמכריז על השתייכותם הדתית של בעלי הנכס, יש ייצוגים גם בישראל.
יום שבת, 26 ביוני 2010
פסוק כשם של פסל
חלון ויטראז' בכנסית סטפנוס בבית ג'מל
אליהו הנביא ונהר הירדן בציור קיר נוצרי
דמויות נשים מקראיות בציורי קיר בכנסיית הביקור
יום שישי, 25 ביוני 2010
בית הכנסת בעכו
צילום כביטוי ליחסי חילוניים ודתיים
יום חמישי, 24 ביוני 2010
ארבעת השליחים
(י) וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן:
באמנות הנוצרית החל מימי הביניים מייצגות דמויות אלה את ארבעת השליחים – מתי (אדם), מרקוס (אריה), לוקס (שור) ויוחנן (נשר).
ראו תמונות שצילמתי לאחרונה בכניסה לימק"א בירושלים
בנין ימק"א משופע באלמנטים שמגשרים בין שלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות, והשימוש בתבליטים של ארבעת השליחים שמושפעים מחזון יחזקאל בהחלט משרת מגמה זאת.
כמה ציטוטים ממאמר על התנ"ך מאת יורם קניוק
פורסם ב YNET ביום 24.11.07 תחת הכותרת "והכל נברא במילים"
- אני קורא בתנ"ך יותר מחמישים שנה ועדיין מתרגש.
- התנ"ך גדול מכדי שאוכל לומר עליו משהו חשוב. ישנם טובים וחכמים ובוודאי ידענים גדולים ממני כדי לדבר עליו. אני גם זוכר היטב את הסיפור על הצייר אבל פן, שפתח תערוכת ציורי תנ"ך במוזיאון וראש העיר דאז רוקח אמר שאבל פן "הנציח" את התנ"ך בציוריו - כאילו עד שבא אבל פן, התנ"ך לא היה מונצח.
- עבור הדור שלי התנ"ך היה הספר החשוב, המעצב והמעניין ביותר שקראנו.
- הוא היה הקושאן שלנו על הארץ, ועד היום אינני מתבייש בזה. הלוא התנ"ך היה הסיבה מדוע הורינו או סבינו באו לכאן, ולא הלכו לשום מקום אחר.
- לדתיים - ובצדק - הייתה בעיה עם התנ"ך. סיפורי דויד ונשותיו, אברהם המביא בפני שלושת המלאכים "חמאה וחלב ובן בקר".
- לנו התנ"ך הוא גדולתו של משה כפי שתיאר זאת פרופ' ישראל קנוהל, שהגה את הרעיון שהאל העברי אינו רק מונותאיסטי, שהרי אחנתון חשב על כך קודם. לכן כמו בפסוק של משה "מי כמוך באלים אדוניי", אכן ישנם אלים רבים, אך השם הוא גדול, כי הוא נמצא מחוץ לטבע. הוא בורא. הוא אינו נברא.
- היינה אמר פעם שאף יהודי לא היה מאמין שאלוהים היה מוליד בן מאישה יהודייה.
- גם אם לא מצאו תצלום של דבורה הנביאה בחפירות הארכיאולוגיות, אין הרבה שירות כאלו [כמו שירת דבורה].
- לדתיים רבים קשה להאמין שמשה היה מצרי ושחופני ופנחס, בני עלי הכהן, היו מצרים. אבל נראה שמשה הוביל שבט אחד מאוחד, קטן (המונח "אלף" יכול להיות גם משפחה). שבט של נודדים ממצרים שאחרי כן נקראו לוויים, שיכול היה לצאת ממצרים לא שישים ריבוא אלא שש מאות משפחות ולנוד במדבר ולהשתלט על הישראלים האחרים. מין אליטה רוחנית. כאשר באו לארץ ישראל פגשו שבטים עבריים, שאחד מהם, מארם נהריים, הביא את סיפורי האבות.
- האל העברי ברא את העולם במילים. ברית המילה היא העיקרון החשוב ביותר במיתוס העברי.
- כשהמצרים בנו היכלות, העברים בנו היכלות של מילים.
- יש השואלים אם משה כתב את התורה. בתנ"ך אין אזכור לרעיון זה. משה הרי קרא לעצמו איש צנוע ואיש צנוע לא יכתוב על עצמו שהוא צנוע.
- במאמר זה כי אני מבקש להתרכז בפרוזה. בסיפר. סיפור קצר או ארוך שאין בו הסברים. אין בו פסיכולוגיה. אין בו "אמר בלבו". אין בו תיאורי נוף. פעמיים-שלוש נאמר על מישהו שהוא יפה-תואר, אך אין כמעט תיאורים. יש בסיפורים התרחשות מתח ופעולה מרדנית, שחוקיה מסתוריים וצורתם כה פשוטה וישירה ואין בהם הכרזה על מה שהמחבר חשב. הסיפורים כותבים את עצמם.
- רוב גיבורי התנ"ך הם גם לוזרים. לפעמים מנצחים אבל גם אז משלמים ביוקר.
יום רביעי, 23 ביוני 2010
הגר
אמנים שדמותה של הגר מופיעה ביצירתם:
פרוייקט התנ"ך של רנה ירושלמי
פרויקט התנ"ך הוא הצגת תיאטרון שמבוססת על טקסטים מקראיים כגון: סיפור הבריאה, פרקי תהילים, פסקאות מדברי הנביאים (כגון ירמיהו ד'), סיפור בת יפתח, רשימת חוקים שעוסקים ביחסים שבין גבר לאישה (דברים כב), רשימת בעלי המום שאסור להם לגשת לבית המקדש (ויקרא כא).
הפרויקט הופק משנת 1996 עד שנת 2000 במסגרת אנסמבל עתים שאותו הקימה רנה ירושלמי בשנת 1989.
הפרויקט זכה בפרסים אחדים, הוצג ברחבי העולם, ונחשב לאחד מהישגיו הבולטים של התיאטרון הישראלי.
בכל אחד משמות הפרקים בולט וו ההיפוך: ויאמר. וילך. וישתחו. וירא, ובכך הופכת וו ההיפוך למייצגת של התנ"ך.
ויאמר - מתחיל בבריאת האדם, ממשיך בסיפורי האבות, ונגמר בבריאת העולם
וילך – עוסק בסיפור יציאת מצרים וכיבוש הארץ ומסתיים בציווי של אלוהים לאברהם אבינו: "לך לך".
וישתחו- עוסק בדמויות של שאול שמואל ודוד
וירא- עוסק בגלות ובשאיפה לבנות מחדש את בית המקדש
הסופר א.ב. יהושע התייחס להצגה זו בספרו "הכלה המשחררת" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001, עמוד 142).
מושגים גיאומטריים שמקורם במקרא
מחוגה
צילום שלי
נקודה
"תורי זהב עם נקודות הכסף" (שיר השירים א, יא)
"כל שה נקוד וטלוא" (בראשית ל, לב)
משתמע שהנקודה המקראית היא מוחשית ולא מופשטת.
קו
"נטה קו יתארהו בשרד" (ישעיהו מד, יג)
"קו לקו" (ישעיהו כח, י)
ישר
"ורגליהם רגל ישרה" (יחזקאל א, ז)
זווית
"ומלאו כמזרק כזווית במזבח" (זכריה ט, טו)
שטח
"ושטחום לשמש ולירח" (ירמיה ח, ב)
מדובר על פיזור עצמות תושבי ירושלים ופרישתם לשמש
צלע
"והבאת את הבדים בטבעות על צלעות הארון" (שמות כה יד)
נפח
סיר נפוח (ירמיהו א, יג)
אנך (ניצב)
"ה' ניצב על חומת אנך ובידו אנך" (עמוס ז, ז)
מחוגה
נטה קו...יעשהו במחוגה (ישעיהו מד, יג)
משולש
"החוט המשולש" (קהלת ד יב)
רבוע
"רבוע יהיה המזבח" (שמות כז, א)
מלבן
"וטמנתם במלט במלבן" (ירמיהו מג, ט)
מדובר כנראה במכשיר לעשיית לבנים
עיגול
"ויעש את הים... עגול סביב" (מלכים א ז, כג)
כדור
"כדור אל ארץ רחבת ידיים" (ישעיהו כב, יח)
הוכחה
"הוכח תוכיח את עמיתך" (ויקרא יט, יז)
יום שלישי, 22 ביוני 2010
כותרת ליצירה גרפית
יום שני, 21 ביוני 2010
סדום
תפוח סדום
תמונת CC שצילמה יהודית גולן והעלתה לויקיפדיה ערך פתילת המדבר הגדולה
"תפוח סדום" הוא שמו העממי של עץ בשם פתילת המדבר הגדולה. הסיבה לכך היא האגדה המספרת שבאירוע המקראי של סדום ועמורה נעשו עצי הפרי לעצי סרק והתפוח - לעץ רעיל.
דנאית הדורה (דנאית תפוח-סדום)
תמונת CC שצילם ערן פינקל מפליקר תחת הכותרת דנאית הדורה
להלן רשומות בנושא "סדום" ממסד הנתונים שלי בנושא השפעת המקרא על חיי היום יום בישראל
פרטים | מושפע | משפיע |
רות בן ישראל | אמנות | סדום |
ק.א. ברתיני | שירה | סדום |
אנדה פינקרפלד עמיר | שירה | סדום |
מירון ח. איזקסון | שירה | סדום |
אבנר טריינין | שירה | סדום |
אברהם חלפי | שירה | סדום |
אברהם שלונסקי | שירה | סדום |
סרט זוהי סדום | סרט | סדום |
אגדה | מוסלמית | סדום |
טיול | עסק | סדום |
מעשה סדום | עברית | סדום |
אהוד בן עזר | ספר | סדום |
חרדים נגד מצעד הגאווה | פוליטיקה | סדום |
נחל סדום | מקום | סדום |
דנאית תפוח סדום | בעל חי | סדום |
הר סדום | מקום | סדום |
תפוח סדום | צומח | סדום |
מערת סדום | ||
מקום | סדום |