יום שלישי, 29 ביוני 2010

פסיפסים מקראיים של לב סירקין

אמן הפסיפסים לב סירקין יליד מוסקבה 1929 עלה לישראל בשנת 1972

פסיפס יום ולילה בגן עדן, פרט
מאת לב סירקין
(c)
2010
ובאדיבותו
נוצר בשנת
1978- 1984
מפעלי ים המלח בסדום
2.5/8.6
m



פסיפס המאורות הגדולים
מאת לב סירקין
(c)
2010
ובאדיבותו
נוצר בשנת
1979
מכללת מיטראני חולון
3/6
m

פסיפס הקשת בענן
מאת לב סירקין
(c)
2010
ובאדיבותו
נוצר בשנת
1974-4
על קיר מרכזת בזק בדרך חברון בירושלים
15/5
m

עד הלום

שמו של מכון רישוי "עד הלום" באזור התעשייה עד הלום

מתנוסס על גבי מספר רישוי של מכונית פרטית

צילום שלי

-

"עד הלום" הוא ביטוי מקראי מובהק שמופיע באותו פסוק (בשינוי מלה אחת) גם בדברי-הימים-א יז, טז וגם בשמואל-ב ז יח. במקרא הוא משמש רק כתואר הפועל ואילו בעברית העכשווית הוא משמש גם כשם מקום.

כיום זהו שמו של גשר סמוך לאשדוד, שבקרבתו נעצרו המצרים במלחמת יום העצמאות, וכן שמו של הצומת, אזור התעשייה ותחנת הרכבת שלידו.

הנביא יונה בנצרות

באמנות הנוצרית נפוץ מאד הדימוי של יונה הנביא וזאת בעקבות הברית החדשה שם מסופר ששהה במשך שלושה ימים בבטן הלוויתן כמו שישו קם לתחייה לאחר שהיה קבור במשך שלושה ימים (מתי יב, לח-מא).

בקיר הצפוני של הכנסייה הלותרנית "עמנואל" ברחוב בר הופמן 15 ביפו (העיר ממנה הפליג יונה לכיוון נינוה) מתוארים יונה הנביא בבטן הדג, חזרתם של תושבי נינוה בתשובה, ויונה תחת הקיקיון.

פרט מתוך תמונת CC מאת

(c) Ori~

מויקיפדיה ערך "כנסיית עמנואל"

סמל היונה בנצרות

סמל היונה בכנסיית הבשורה בנצרת

פרט מתמונת CC מאת: lyng883

(c)

מפליקר

-

המושג הנוצרי המרכזי "רוח הקודש" מתבסס על הפסוק "ורוח אלוהים מרחפת על פני המים" (בראשית א, א-ב).

בברית הישנה מופיע כמה פעמים דימוי של רוח הקודש ליונה.

דימוי זה נפוץ מאד באמנות הנוצרית.

יום שני, 28 ביוני 2010

השפעת פסוקי שיר השירים על סמל השושן הנוצרי

סמל השושן על גדר בכנסיית סטלה מריס בחיפה
צילום שלי


סמל השושן על גדר בחצר מנזר מר אליאס בדרום ירושלים
צילום שלי


סמל השושן על גבי אחת מני גדרות רבות של
בתי הטמפלרים במושבה הגרמנית בירושלים
צילום שלי

בהשפעת השושן הנזכר בפסוקי שיר השירים, ובעיקר בפסוקים

"אני חבצלת השרון שושנת העמקים" ( בלטינית: Ego flos campi et lilium convallium)

"כשושנה בין החוחים"

נעשה סמל השושן, באמצעות פירושי אבות הכנסייה הנוצרית (למשל, ברנרד, ג'רום, אוריגינס), לסמל נוצרי מובהק, שמלווה לרוב את דמותה של מריה באמנות הנוצרית. לתופעה של התנוססות הסמל על גבי גדרות של נוצרים, כמכריז על השתייכותם הדתית של בעלי הנכס, יש ייצוגים גם בישראל.

יום שבת, 26 ביוני 2010

פסוק כשם של פסל


ההקדשה לפסל "איש באמונתו יחיה" (חבקוק ב, ד)
שם הפסל: איש באמונתו יחיה שאוב מהביטוי "צדיק באמונתו יחיה"
הפסל, עשוי עץ, מוצב ב"גן האחווה" (מול מגרש החניה) של מנזר השתקנים בלטרון, ומוקדש לאישים שהטיפו לסובלנות: רש"י, צלאח א-דין וברנאר דה קלרבו, האב הרוחני של הטמפלרים
תמונת CC שצילם: ד"ר אבישי טייכר (c)
והעלה לפיקווויקי


הפסל "איש באמונתו יחיה"
תמונת CC שצילם: ד"ר אבישי טייכר (c)
והעלה לויקיפדיה ערך "מנזר השתקנים"

חלון ויטראז' בכנסית סטפנוס בבית ג'מל

חלון ויטראז' בכנסית סטפנוס בבית ג'מל שבאזור בית שמש
משה רבנו ואליהו הנביא מדברים עם ישו
תמונת CC שצילם י.ש.
(c)
והעלה לויקיפדיה לערך "בית ג'מל"

אליהו הנביא ונהר הירדן בציור קיר נוצרי

בהשפעת התנ"ך מופיע אליהו הנביא העולה בסערה השמימה

בציור קיר בכנסיית יוחנן המטביל

שבבית עברה שממוקמת כתשעה ק"מ ממזרח ליריחו

לפי המסורת הנוצרית זה המקום שהו הטביל יוחנן את ישו

תמונת CC שצילם והעלה לויקיפדיה ערך "בית עברה" David Bjorgen (c)

דמויות נשים מקראיות בציורי קיר בכנסיית הביקור

אסתר בכנסיית הביקור בעין כרם
תמונת CC שצילם והעלה לויקיפדיה ערך "כנסיית הביקור" (ירושלים) אבי דור (c)
-

חנה בכנסיית הביקור בעין כרם
תמונת CC שצילם והעלה לויקיפדיה ערך "כנסיית הביקור" (ירושלים) אבי דור (c)
-

יעל בכנסיית הביקור בעין כרם
תמונת CC שצילם והעלה לויקיפדיה ערך "כנסיית הביקור" (ירושלים) אבי דור (c)

יום שישי, 25 ביוני 2010

בית הכנסת בעכו

דוד וגוליית
באדיבות סטפני קומפורט (c) שקיבלה אותן מ
Dick Seff from Los Angeles



משה ולוחות הברית בהר סיני
באדיבות סטפני קומפורט (c) שקיבלה אותן מ
Dick Seff from Los Angeles

צילום כביטוי ליחסי חילוניים ודתיים


יהודי דתי בכותל המערבי
במסגרת של מכתבים לאלוהים
צילום שלי
קשה להעלות על הדעת שיהודי דתי יצלם יהודי דתי בכותל. נדמה שפעולת הצילום פוגמת משהו בחוויה הדתית. לכן, כשאתה רואה תמונה כמו זו שלמעלה אתה יכול לנחש שהצלם אינו דתי, גם אם זה לא נאמר במפורש. בסוג הזה של התמונות בא לידי ביטוי היחס בין שומרי המצוות לבין האחרים. כך או כך שתי המפלגות האלה משפיעות זו על זו: החילוני סופג בכותל קצת אווירה של קדושה, ואילו הדתי רואה שאינו לבד ... כי ישנם יהודים שבאים לכותל המערבי לא על מנת לפגוש את אלוהים, אלא על מנת להיפגש עם אחיהם הדתיים!

יום חמישי, 24 ביוני 2010

ארבעת השליחים

בהשפעת חזון המרכבה של יחזקאל (א, ה- יא) שבו מופיעות דמויות של "ארבע חיות"

(י) וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן:

באמנות הנוצרית החל מימי הביניים מייצגות דמויות אלה את ארבעת השליחים – מתי (אדם), מרקוס (אריה), לוקס (שור) ויוחנן (נשר).

ראו תמונות שצילמתי לאחרונה בכניסה לימק"א בירושלים

בנין ימק"א משופע באלמנטים שמגשרים בין שלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות, והשימוש בתבליטים של ארבעת השליחים שמושפעים מחזון יחזקאל בהחלט משרת מגמה זאת.

מתי (אדם), מרקוס (אריה)
-

לוקס (שור) ויוחנן (נשר).

כמה ציטוטים ממאמר על התנ"ך מאת יורם קניוק

פורסם ב YNET ביום 24.11.07 תחת הכותרת "והכל נברא במילים"

  • אני קורא בתנ"ך יותר מחמישים שנה ועדיין מתרגש.
  • התנ"ך גדול מכדי שאוכל לומר עליו משהו חשוב. ישנם טובים וחכמים ובוודאי ידענים גדולים ממני כדי לדבר עליו. אני גם זוכר היטב את הסיפור על הצייר אבל פן, שפתח תערוכת ציורי תנ"ך במוזיאון וראש העיר דאז רוקח אמר שאבל פן "הנציח" את התנ"ך בציוריו - כאילו עד שבא אבל פן, התנ"ך לא היה מונצח.
  • עבור הדור שלי התנ"ך היה הספר החשוב, המעצב והמעניין ביותר שקראנו.
  • הוא היה הקושאן שלנו על הארץ, ועד היום אינני מתבייש בזה. הלוא התנ"ך היה הסיבה מדוע הורינו או סבינו באו לכאן, ולא הלכו לשום מקום אחר.
  • לדתיים - ובצדק - הייתה בעיה עם התנ"ך. סיפורי דויד ונשותיו, אברהם המביא בפני שלושת המלאכים "חמאה וחלב ובן בקר".
  • לנו התנ"ך הוא גדולתו של משה כפי שתיאר זאת פרופ' ישראל קנוהל, שהגה את הרעיון שהאל העברי אינו רק מונותאיסטי, שהרי אחנתון חשב על כך קודם. לכן כמו בפסוק של משה "מי כמוך באלים אדוניי", אכן ישנם אלים רבים, אך השם הוא גדול, כי הוא נמצא מחוץ לטבע. הוא בורא. הוא אינו נברא.
  • היינה אמר פעם שאף יהודי לא היה מאמין שאלוהים היה מוליד בן מאישה יהודייה.
  • גם אם לא מצאו תצלום של דבורה הנביאה בחפירות הארכיאולוגיות, אין הרבה שירות כאלו [כמו שירת דבורה].
  • לדתיים רבים קשה להאמין שמשה היה מצרי ושחופני ופנחס, בני עלי הכהן, היו מצרים. אבל נראה שמשה הוביל שבט אחד מאוחד, קטן (המונח "אלף" יכול להיות גם משפחה). שבט של נודדים ממצרים שאחרי כן נקראו לוויים, שיכול היה לצאת ממצרים לא שישים ריבוא אלא שש מאות משפחות ולנוד במדבר ולהשתלט על הישראלים האחרים. מין אליטה רוחנית. כאשר באו לארץ ישראל פגשו שבטים עבריים, שאחד מהם, מארם נהריים, הביא את סיפורי האבות.
  • האל העברי ברא את העולם במילים. ברית המילה היא העיקרון החשוב ביותר במיתוס העברי.
  • כשהמצרים בנו היכלות, העברים בנו היכלות של מילים.
  • יש השואלים אם משה כתב את התורה. בתנ"ך אין אזכור לרעיון זה. משה הרי קרא לעצמו איש צנוע ואיש צנוע לא יכתוב על עצמו שהוא צנוע.
  • במאמר זה כי אני מבקש להתרכז בפרוזה. בסיפר. סיפור קצר או ארוך שאין בו הסברים. אין בו פסיכולוגיה. אין בו "אמר בלבו". אין בו תיאורי נוף. פעמיים-שלוש נאמר על מישהו שהוא יפה-תואר, אך אין כמעט תיאורים. יש בסיפורים התרחשות מתח ופעולה מרדנית, שחוקיה מסתוריים וצורתם כה פשוטה וישירה ואין בהם הכרזה על מה שהמחבר חשב. הסיפורים כותבים את עצמם.
  • רוב גיבורי התנ"ך הם גם לוזרים. לפעמים מנצחים אבל גם אז משלמים ביוקר.

יום רביעי, 23 ביוני 2010

הגר

הגר בשימוש מסחרי
צילום שלי


משוררים שדמותה של הגר מופיעה בשירתם: אריה סיון, אהרן אמיר, יוכבד בת מרים, דינה קטן, ק.א. ברתיני, ישראל אלירז, צביה בר יוסף גינור, יוכבד בן דור, ש.שלום, דליה רביקוביץ

אמנים שדמותה של הגר מופיעה ביצירתם: עדי נס, עודד ישראלי, דני כפרי

את הפזמון "הגר" הלחין שלום חנוך

הגר היא דמות קדושה למוסלמים.

פרוייקט התנ"ך של רנה ירושלמי

פרויקט התנ"ך הוא הצגת תיאטרון שמבוססת על טקסטים מקראיים כגון: סיפור הבריאה, פרקי תהילים, פסקאות מדברי הנביאים (כגון ירמיהו ד'), סיפור בת יפתח, רשימת חוקים שעוסקים ביחסים שבין גבר לאישה (דברים כב), רשימת בעלי המום שאסור להם לגשת לבית המקדש (ויקרא כא).

הפרויקט הופק משנת 1996 עד שנת 2000 במסגרת אנסמבל עתים שאותו הקימה רנה ירושלמי בשנת 1989.

הפרויקט זכה בפרסים אחדים, הוצג ברחבי העולם, ונחשב לאחד מהישגיו הבולטים של התיאטרון הישראלי.

בכל אחד משמות הפרקים בולט וו ההיפוך: ויאמר. וילך. וישתחו. וירא, ובכך הופכת וו ההיפוך למייצגת של התנ"ך.

ויאמר - מתחיל בבריאת האדם, ממשיך בסיפורי האבות, ונגמר בבריאת העולם

וילך – עוסק בסיפור יציאת מצרים וכיבוש הארץ ומסתיים בציווי של אלוהים לאברהם אבינו: "לך לך".

וישתחו- עוסק בדמויות של שאול שמואל ודוד

וירא- עוסק בגלות ובשאיפה לבנות מחדש את בית המקדש

הסופר א.ב. יהושע התייחס להצגה זו בספרו "הכלה המשחררת" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001, עמוד 142).

מושגים גיאומטריים שמקורם במקרא

מחוגה

צילום שלי

נקודה

"תורי זהב עם נקודות הכסף" (שיר השירים א, יא)

"כל שה נקוד וטלוא" (בראשית ל, לב)

משתמע שהנקודה המקראית היא מוחשית ולא מופשטת.

קו

"נטה קו יתארהו בשרד" (ישעיהו מד, יג)

"קו לקו" (ישעיהו כח, י)

ישר

"ורגליהם רגל ישרה" (יחזקאל א, ז)

זווית

"ומלאו כמזרק כזווית במזבח" (זכריה ט, טו)

שטח

"ושטחום לשמש ולירח" (ירמיה ח, ב)

מדובר על פיזור עצמות תושבי ירושלים ופרישתם לשמש

צלע

"והבאת את הבדים בטבעות על צלעות הארון" (שמות כה יד)

נפח

סיר נפוח (ירמיהו א, יג)

אנך (ניצב)

"ה' ניצב על חומת אנך ובידו אנך" (עמוס ז, ז)

מחוגה

נטה קו...יעשהו במחוגה (ישעיהו מד, יג)

משולש

"החוט המשולש" (קהלת ד יב)

רבוע

"רבוע יהיה המזבח" (שמות כז, א)

מלבן

"וטמנתם במלט במלבן" (ירמיהו מג, ט)

מדובר כנראה במכשיר לעשיית לבנים

עיגול

"ויעש את הים... עגול סביב" (מלכים א ז, כג)

כדור

"כדור אל ארץ רחבת ידיים" (ישעיהו כב, יח)

הוכחה

"הוכח תוכיח את עמיתך" (ויקרא יט, יז)

יום שלישי, 22 ביוני 2010

כותרת ליצירה גרפית

עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם

אותו פסוק בשני מקומות: מלכים-ב, יח כא וכן ישעיה לו ו

באדיבות יורש (c)

2010




אני ואפסי עוד (ישעיהו מז, ח)
באדיבות יורש (c)
2010

יום שני, 21 ביוני 2010

אמנות ודת

כיסוי לספר תורה בתערוכה בבצלאל
צילום של nicasaurusrex
(c)
שפורסם בפליקר תחת הכותרת

Torah scroll covers

מתחת לתמונה הסבר שהיוצרת הייתה בהריון סמוך לסיום הפרויקט

דת ומסחר

פרשיות המזוזה מוצעות למכירה בעיר העתיקה
צילום של גולדברג
(c)
מפליקר
תחת הכותרת

Mezuzah scrolls

פסוק על מוצר


פסוק על מוצר
התמונה באדיבות "הרצל"
(c)
2010
שפרסם אותה בפליקר תחת הכותרת

Izhar olive oil tin can

מתחת לתמונה הסבר ש"יצהר" היא מלה מקראית שמציינת שמן זית
על הקופסה פסוק מספר יואל:
"הנני שולח לכם את הדגן והתירוש והיצהר"
עיצוב גרפי של הקופסה: רודי דויטש

סדום

תפוח סדום

תמונת CC שצילמה יהודית גולן והעלתה לויקיפדיה ערך פתילת המדבר הגדולה


"תפוח סדום" הוא שמו העממי של עץ בשם פתילת המדבר הגדולה. הסיבה לכך היא האגדה המספרת שבאירוע המקראי של סדום ועמורה נעשו עצי הפרי לעצי סרק והתפוח - לעץ רעיל.


דנאית הדורה (דנאית תפוח-סדום)

תמונת CC שצילם ערן פינקל מפליקר תחת הכותרת דנאית הדורה

להלן רשומות בנושא "סדום" ממסד הנתונים שלי בנושא השפעת המקרא על חיי היום יום בישראל


פרטים

מושפע

משפיע

רות בן ישראל

אמנות

סדום

ק.א. ברתיני

שירה

סדום

אנדה פינקרפלד עמיר

שירה

סדום

מירון ח. איזקסון

שירה

סדום

אבנר טריינין

שירה

סדום

אברהם חלפי

שירה

סדום

אברהם שלונסקי

שירה

סדום

סרט זוהי סדום

סרט

סדום

אגדה

מוסלמית

סדום

טיול

עסק

סדום

מעשה סדום

עברית

סדום

אהוד בן עזר

ספר

סדום

חרדים נגד מצעד הגאווה

פוליטיקה

סדום

נחל סדום

מקום

סדום

דנאית תפוח סדום

בעל חי

סדום

הר סדום

מקום

סדום

תפוח סדום

צומח

סדום

מערת סדום

מקום

סדום