יום שני, 31 במאי 2010
שם דמות מקראית כשם עסק
מצבת מישע
מצבת מישע
תמונת CC שצילם והעלה לפליקר wallyg תחת הכותרת
Paris - Musée du Louvre: Stèle de Mesha
מצבת מישע מהווה הוכחה ארכיאולוגית ראשונה (1868) לאמיתות התנ"ך. המצבה היא בגובה מטר והיא מתוארכת למאה התשיעית לפנה"ס. גילה אותה הכומר הגרמני פ.א. קליין ליד הכפר דיבאן שבעבר הירדן המזרחי.
מישע עצמו נזכר בתנ"ך בספר מלכים ב (ג,ד-ה).
הכתובת שעל המצבה כוללת 36 שורות. מופיע בה השם "אריאל-דודה", שאותו מייחסים החוקרים לדוד המלך או לגיבור מבית דוד. מופיע בה שמו של עומרי מלך ישראל.
יום ראשון, 30 במאי 2010
דן ליש ולשם
דן נזכרת כבר בתחילת התנ"ך, בבראשית (יד, יד), בקשר לאברהם אבינו.
בשופטים (פרק יח) מסופר על כיבוש ליש בידי בני שבט דן ששינו את שמה לדן.
בספר יהושע היא נקראת לשם בגלל שזה היה שמה של אבן החושן שייצגה את שבט דן.
כיום יש לכל אחד משלושת השמות האלה שימושים נוספים
דן משמש גם כשם פרטי, גם כשם משפחה, גם כשם של אזור במרכז הארץ (גוש דן), גם כשם של נחל, גם כשם של רחוב, גם כשם של חברת נסיעות, וגם כשם של רשת מלונות.
ליש משמשת כשם משפחה וכשם נרדף לאריה.
לשם משמשת כשם משפחה.
חומת העיר ליש בתל דן
עם שלט הסבר ועליו פסוק רלוונטי מספר יהושע
תמונת CC של Anita363© מפליקר תחת הכותרת Dan
לכיש
תבליטי המצור על לכיש
פרט מתוך תמונת CC שהעלה לפליקר © oligopistos
תחת הכותרת
The Siege of Lachish
בנינווה, בירת אשור, (כיום צפון עיראק) גילה ארכיאולוג אנגלי בשם לאירד בארמונו של סנחריב תבליט של המצור על לכיש (701 לפנה"ס) וכתובת: "סנחריב מלך אשור והעולם כולו יושב על כיסא משען ושלל העיר לכיש עובר לפניו".
התבליט מוצג כיום במוזיאון הבריטי בלונדון.
לכיש נמצאת באזור בית גוברין.
בימינו: על שם העיר המקראית לכיש נקראים חבל לכיש (הנמצא בין הרי יהודה במזרח ובין אשקלון) ומושב לכיש שבצפון הנגב. המושב מפורסם בגלל "ענבי לכיש" שגדלים בו.
פסוק על גלויה
יום שבת, 29 במאי 2010
ארכיאולוגיה של השפה העברית
2. בחפירות שנערכו בתל זית שנמצאת באזור קריית גת גילו בשנת 2005 אבן בקיר של בית ועליה אותיות האלפבית העברי – 22 בשורה העליונה ועוד שתיים בשורה התחתונה
תיארוך: המאה ה-10 לפני הספירה
תמונת CC שהעלה Yclorfene לויקיפדיה ערך "תל זית"
תמונה שהעלה "רועים" לויקיפדיה ערך "לוח גזר"
שם דמות מקראית כשם מדינה
תירס
צילם:
arimoore
מפליקר
תחת הכותרת
Corn
יעקב עציון כתב באתר שלו "השפה העברית" על גלגולי צמח התירס. מקורו ביבשת אמריקה, ומשם התגלגל בחמש מאות השנים האחרונות עד שהגיע, בין היתר, לתורכיה , וממנה לאירופה. ביידיש נקרא אז בשם שתרגומו לעברית "חיטה תורכית" . תורכיה נקראה במסורת היהודית בשמות תוגרמה או תירס. עם הזמן נשמטה המלה חיטה מן הביטוי "חיטה תורכית" ונותר השם התירס. מקור השם "תירס" בבראשית (י, ב) שם הוא משמש כשמו של אחד מבני יפת. התירס הוא דוגמה לרב-תפקודיות של שמות: שם של דמות מקראית שהפך לשם של מדינה שהפך לשם של צמח או מאכל.
באופן דומה:
אשכנז הוא במסורת היהודית שמו של האזור שכולל את מערב גרמניה ואת צפון צרפת. במקרא זה שמה של ממלכה (ירמיה נא, כז) שנקראה על שמו של אחד מבני גומר (בראשית י, ג). כיום אשכנז היא מלה שימושית ביותר שנועדה בעיקר להבחין בין אשכנזים לספרדים.
מדינת מצרים נקראת על שם בנו של חם בן נוח (בראשית י, יג)
מדינת יוון נקראת על שם בנו של יפת בן נוח (בראשית י, ד)
מדינת תימן נקראת על שם בנו של אליפז (שהיה נכדו של עשו)
מדינת ישראל נקראת על שם יעקב אבינו
כנען נקראה על שם בנו של חם (שהיה בנו של נוח)
"נחמו נחמו עמי" ככותרת לציור
יום חמישי, 27 במאי 2010
חרש או חרס
שרב היא מלה מקראית
צילומים של רון אלמוג עם כותרת מקראית
יום רביעי, 26 במאי 2010
כי האדם עץ השדה
צילומים עם כותרת מקראית
תמונת CC בפיקסה מאת The Lanzkrons
תחת הכותרת "על חומותיך ירושלים" שלקוחה מישעיה (סב, ו)
-
עוד דוגמאות בגלריה שלי בפליקר
http://www.flickr.com/photos/zeevveez/galleries/72157624006841865/
תמונת CC שהעלה לפליקר Sharon G
תחת הכותרת
"מגדל בבל"
באנגלית
תמונת
CC
של שער ביפן מאת
Ruthie
מפיקסה
תחת הכותרת:
זה השער לה'
שמקורה בתהילים (קיח, כ)
יום שלישי, 25 במאי 2010
האופרה שמשון ודלילה
תפילין
מקורה של מצוות התפילין בספר שמות (יג, ט), אך השימוש העכשווי בתפילין הוא תוצאה של פירוש מאוחר לפסוק זה (מן המאה השתיים עשרה).
בתוך כל תפילין כתובים על קלף הפסוקים הבאים :
שמות יג, א- י
שמות יג, יא- טז
דברים ו, ד- ט
דברים יא, יג- כא
יהודי מאמין מניח תפילין מדי יום מלבד בשבתות ובחגים, אבל רוב היהודים החילונים לומדים להניח תפילין לקראת הבר מצווה שלהם. בנוסף רואים לעתים בחוצות הערים אנשי חב"ד משדלים עוברים ושבים להניח תפילין, תופעה שגוררת לעתים התנגדות של גופים פוליטיים שפועלים נגד כפייה דתית.
חייל מניח תפילין בכותל
תמונת CC שהעלה LegalFiction לויקימדיה באנגלית ערך תפילין
-
תפילין וטלית
תמונת CC שהעלה AngerBoy לפליקר תחת הכותרת Tallit & Tefillin 1
-
תיק תפילין
תמונת CC שהעלה Effib לויקיפדיה ערך
-
יום שני, 24 במאי 2010
מקור המילה "מדע" בדברי הימים
יום ראשון, 23 במאי 2010
גולן כשם משפחה
יום שבת, 22 במאי 2010
יום שישי, 21 במאי 2010
יום חמישי, 20 במאי 2010
המלים "ראי" "מוח" "ערוץ" "זכוכית" - מקורן באיוב
תשעה באב
יום שלישי, 18 במאי 2010
פיצול התרבות הישראלית ויחס החברה הישראלית לתנ"ך
הרושם שלי הוא שבדרך כלל כאשר מדברים על תרבות ישראלית בכלל, ועל היחס של החברה הישראלית לתנ"ך בפרט, מתמקדים בחילונים, ונוטים להתעלם מן הפיצול שיש בתרבות הישראלית, ו"לשכוח" כמה קבוצות חשובות כגון:
ערבים (כולל חלוקות משנה כגון ערבים נוצרים, בדווים...)
עולים מבריה"מ לשעבר (בקיצור: רוסים)
אתיופים
בנוסף, ראוי להבחין בין תרבות ישראלית לבין תרבות בישראל, שכן יש בארץ קבוצות שיש להן תרבות שאינה ישראלית.
ניתן לומר כי מבחינת היחס לתנך מתחלקת החברה הישראלית לשתי קבוצות עיקריות:
א. אלה שחיים פחות או יותר על פי התנ"ך: דתיים/ חרדים/ מזרחיים/ אתיופים
ב. אלה שהתנ"ך אינו קובע את אורחות חייהם: חילונים/ ערבים/ רוסים
לאור הפיצול בתרבות הישראלית מעניין יהיה לחקור בעתיד לא רק את יחסו של המעמד הבינוני החילוני לתנ"ך (כפי שנעשה עד כה) אלא גם את יחסן של כל הקבוצות האחרות אליו; תחילה את היחס לתנ"ך של כל קבוצה בנפרד- ורק לאחר מכן את היחס לתנ"ך של כל הקבוצות ביחד....