המלה "נס" מופיעה בתנ"ך בכמה מובנים:
תורן (במדבר כא, ח)
דגל (ישעיה ה, כו)
מופת (ישעיה יא, י).
בתנ"ך יש דוגמאות רבות לנסים: לידת יצחק לשרה הזקנה, הסנה הבוער באש ואיננו אוכל, המטה של משה שהפך לנחש, האדמה שפצתה פיה ובלעה את קורח ואת עדתו, עשר מכות מצרים, קריעת ים סוף, עמוד האש ועמוד הענן, המן שאכלו בני ישראל במדבר...דניאל בגוב אריות...
אחת מנקודות המחלוקת העיקריות שבין דתיים לחילונים היא האמונה בנסים, כאשר החילונים מושפעים מהמדע שדוחה את אפשרות הנסים באופן עקרוני. למרות זאת רופאים נוהגים לכנות חולה שניצל ממוות ללא הסבר מדעי בשם "נס רפואי".
חסידי היהדות הרקונסטרוקטיבית, "התנועה לשיקום היהדות" מיסודו של מרדכי קפלן (1881 –1983) אינם מקבלים את הנסים שביהדות. (הערה: דרשני האותיות ודאי יעירו שהמלה "נס" נמצאת בתוך המלה "רקונסטרוקטיביזם" ושזה אומר דרשני).
בגלל "נס פך השמן" נוהגים בחנוכה לברך וגם לשיר (גם החילונים) "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"...
שיר חנוכה ידוע הוא גם שירו של אברהם אברונין (לחן עממי): "על הנסים ועל הנפלאות אשר חוללו המכבים"
נסים מופיעים ב"שיר הטלפון" הידוע של להקת הגשש החיוור (מילים: ירון לונדון לחן: ניקולה פאונה) בשורה:
"עוד אסימון בודד, נשאר לי בכיסים, עכשיו אותו לשים, תמיד קורים נסים"
נסים הוא שם פרטי וגם שם משפחה נפוץ.
בישראל של ימינו פורח המסחר בקמעות וב"מים הקדושים", שהאמונה בהם מבוססת על האמונה בניסים.
בתקופת מלחמת המפרץ הרבו להתייחס כאל נס לעובדה שלא נפגעו אנשים בנפש מטילי סדאם.
גם בתאונות דרכים שבהן הרכב ניזוק קשות ואין פגיעות בנפש נוהגים לומר "ניצל בנס".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה