יום חמישי, 20 בדצמבר 2012

פסוק על מצבה לזכר מאורעות תרפ"ט

 וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי
יחזקאל טז, ו 
באדיבות עודד ישראלי

יום רביעי, 19 בדצמבר 2012

ספרי החדש, בהשפעת התנ"ך, יצא לאור

 

ספרי החדש, בהשפעת התנ"ך, יצא לאור במהדורה מקוונת וניתן כעת לקריאה בקישורית הבאה:

יום חמישי, 13 בדצמבר 2012

סמל שבט יהודה דומה לסמל של חברת פיג''ו


מימין:  סמל חברת פז'ו על רכב פרטי    

משמאל: סמל שבט יהודה בלוגו של עיריית ירושלים (על לוח מודעות עירוני)

הסמל של חברת פיג'ו עוצב [כמאה שנים לפני הלוגו של עיריית ירושלים] בידי ג'סטין בלייזר
(Justin Blazer) בשנת 1847 והופיע לראשונה שלוש שנים לאחר מכן על שלט המפעל.


הלוגו של עיריית ירושלים עוצב אחרי הקמת המדינה בידי "אגודת הציירים הירושלמים לגרפיקה שימושית" שכללה את: פרנצ'סקה ברוך, עמנואל גראו, איתמר דוד, עלי גרוס, צבי נרקיס ואליהו קורן. האריה בלוגו מקורו בתנ"ך (בראשית מט, ט) גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ.


יום שני, 19 בנובמבר 2012

מבצע עמוד ענן

וַה' הולֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, 
לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ, 
לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה.  
לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי, הָעָם.  
(שמות יג, כא- כב)



תמונה זו של ענן מוזר (שנראה כמו יירוט טיל של כיפת ברזל) פורסמה בפליקר בבוקר היום שבו צילמתי אותה, ב 18 לאוקטובר 2011, תחת השם "קו ענני שירה" (באנגלית), אבל שיניתי אותו שם ל"עמוד הענן - שמות יג, כא" בעקבות "מבצע עמוד ענן" שהחל ב -14 בנובמבר 2011.
במקור עמוד הענן ליווה את בני ישראל במדבר בשעות היום בלבד, ועמוד האש החליפו בשעות הלילה. לעומת זאת ב"מבצע עמוד ענן" הולך לפני בני ישראל עמוד של אש עזה ביום וגם בלילה.
ברחבי העולם שמו לב לכך ששם זה הוענק למבצע בהשפעת התנ"ך, וכבר החלו לשער השערות לגבי התכנית האלוהית העומדת מאחוריו.  

יום שלישי, 2 באוקטובר 2012

יהודי מברך על ארבעת המינים


ציירה: אהובה קליין © [שמן על בד]
הציור מבוסס על הפסוק:
"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים"  [ויקרא כ"ג,מ]
בציור ניתן לראות: יהודי נמצא בתוך סוכתו ומנענע את ארבעת המינים, הנענוע של ארבעת המינים מסמל
 את היות האדם מכבד את דעת חברו גם אם אינו מסכים לדבריו
על השולחן יש סידור - תפילה ונרתיק  לשמירת האתרוג ועליו מגן דוד.

יום שלישי, 25 בספטמבר 2012

יום הכיפורים- ציור חדש של אהובה קליין


אהובה קליין © [שמן על בד]
הציור מבוסס על הפסוק:
"וידבר ה' אל משה לאמור: אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא,
מקרא קודש יהיה לכם, ועניתם את נפשותיכם..." [ויקרא כ"ג, כ"ו- כ"ח]

יום רביעי, 19 בספטמבר 2012

מגן דוד ותנ"ך - מה הקשר?

שילוב של חלקי מלים מן המקור המקראי של שמע ישראל (דברים ו ד-ו) אשר מודפסות בגופן מקראי על גבי המגן דוד הכחול על רקע לבן שבדגל ישראל כשכל זה משולב באמצעות רוכסן (ריצ'רץ') שמחבר בין היהדות לבין הציונות.
 צילם: זאב ברקן במתחם ישיבת ההסדר תורה מציון ברחוב ניקנור בירושלים.

יום שישי, 15 ביוני 2012

פסוק על תעודת אזרחות כבוד

תודה לעודד ישראלי ששלח לי תמונה זו

יום שישי, 8 ביוני 2012

בראשית- ביצוע נפלא לשיר נפלא

שרון עזריה שרה את "בראשית"-  שירם של אהוד מנור וצביקה נוי 
להלן הפזמון:
גן בעדן גן בלי שער 
משמיים גשם טוב ניתך 
אלוהים היה רחום עם שחר 
ולמשמרת נתן הוא לי אותך 

יום שני, 4 ביוני 2012

תהייה לגבי מקורו של סמל המנורה

בתבליט בשער ארמון דריווש הראשון, ששלט בממלכת פרס בין השנים 522 - 486 לפני הספירה, נראה המלך דריווש מלווה במשרת שנושא מטרייה בצורת משולש שבבסיסה מה שנראה כמו מנורה בת שבעת קנים. תמונה זו עוררה אצלי את השאלה אם המנורה היא סמל מקורי יהודי, או שמא מנורת המקדש השפיעה על אמני החצר של דריווש?
מנהל ספריית רשות העתיקות במכון רוקפלר, ברוך ברנדל, ענה לי על שאלה זו באומרו שהרשל שנקס כתב על כך מאמר בשם 
A Menorah at Persepolis
 ?
בכתב העת הפופולרי שלו:

Biblical Archaeology Review 37/6 (2011) 18
המאמר נפתח בציטוט מהמלט (להלן הציטוט בתרגום של דורי פרנס)
המלט:       אתה רואה את הענן הזה שם בצורת כמעט גמל?
פולוניוס:    חי אלוהים, הוא באמת כמו גמל.
המלט:       נדמה לי שהוא כמו סמוּר.
פולוניוס:    הוא מתפתל כמו סמור.
המלט:       או כמו לוויתן.
פולוניוס:    בדיוק לוויתן.
ומציטוט זה כבר ניתן להבין ש(בינתיים) אין כל קשר בין המטרייה הזאת לבין מנורת המקדש. 

תמונת CC מפליקר וכל הזכויות עליה שמורות ל
sorosh
 (c)


נ.ב.
19-9-2012

לאחרונה שלח אלי ידידי ד"ר יגאל בן נון תמונה שצילם במוזיאון ביפו ובה אבן שעליה חרוטה מנורה מן המאות הראשונות לספירה. שימו לב שגם בעיצוב זה מופיע קונספט דומה לתבליט בשער ארמון דריווש: שני משולשים שאחד מהם מנורה, אלא שכאן הרמז למגן דוד בולט עוד יותר מכיוון שהמנורה היא חלק מכוכב בעל ששה קצוות: 

יום שישי, 25 במאי 2012

חג שבועות


 ציירה: אהובה קליין ©
שמן על בד.
הציור מבוסס על הפסוק:
"וחג שבועות תעשה לך.." [שמות ל"ד,כ"ב]

יום רביעי, 2 במאי 2012

תמצית הבלוג

התנ"ך זה אני
בלעדיו לא הייתי
נימול ניצול שואה דובר עברית
ואם הייתה לי מדינה
לא היה שמה ישראל
ולא היה לה במרכז הדגל
המגן דוד

יום חמישי, 26 באפריל 2012

סמל המדינה מהותו ומקורו- מאמר מאת: אהובה קליין

ציירה : אהובה קליין (c)



סמל מדינת ישראל מצטיין ביופיו, ייחודו ותוכנו. הוא מכיל עומק רוחני  ומקפל בתוכו מקורות מהתנ"ך, היסטוריה שלמה  וקדושה.
מבחינה אמנותית- יש בו סימטריה נהדרת, הוא פשוט נראה מושלם.
האם שאלתם את עצמכם, כיצד נוצר סמל זה? ומה מקורו?
מתברר, כי  הסמל עוצב כאן בארצנו הקדושה על ידי שני אחים,ששמם גבריאל ומקסים שמיר. יחד עם הצעתם הובאו עוד הצעות של אנשי מקצוע אחרים אל מועצת המדינה הזמנית.
אך הצעתם של האחים  נבחרה  בתאריך: י"א שבט תש"ט.
כאשר הם  נשאלו: מדוע בחרו באלמנטים אלה- המנורה ועלה הזית, תשובתם הייתה בזו הלשון:
"המנורה מייצגת את עברו המפואר של העם היהודי, ובניגוד למגן דוד-הוא סמל שאינו מופיע אצל עם, או אומה אחרת בעולם"
תוך כדי התבוננות  בסמל, אנו מבחינים בציור המנורה בעלת שבעת הקנים-עשויה זהב וממוקמת במרכז, היא מוקפת עלי  זית משני צידיה.
בתנ"ך אנו נפגשים  עם המנורה לראשונה  בחומש שמות:
"ועשית מנורת זהב טהור,מקשה תיעשה המנורה,ירכה וקנה, גביעיה, כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו ושישה קנים יוצאים מצידיה שלושה קני מנורה מצידה האחד ושלושה קני מנורה מצידה השני... כולה מיקשה אחת זהב טהור ועשית את נרותיה שבעה, והעלה את נרותיה והאיר על עבר פניה" [שמות כ"ה,ל"א—ל"ט]
מתוך הכתובים ניתן להבין: כי המנורה הייתה עשויה זהב טהור- המתכת המשובחת והיקרה ביותר מבין המתכות, כמו כן, היא עשויה מיקשה אחת ולא חלקים חלקים.
דבר זה מרמז על אחדות עם ישראל, ממש כפי שהתאחדו במעמד הר סיני כאיש אחד בלב אחד.
המנורה תפקידה להאיר, בכך היא מסמלת את עם ישראל: העם הנבחר
-תפקידו להיות אור לגויים, עליו לחיות באחדות לנצח.
המנורה תחילה הייתה במשכן ואחר כך בבית המקדש.
בבית המקדש הראשון אשר בנה שלמה- היו עשר מנורות זהב כפי שמתואר: "ויעש שלמה את כל הכלים אשר בית ה'...ואת המנורות חמש מימין וחמש משמאל לפני הדביר זהב סגור והפרח והנרות והמלקחיים זהב"[מלכים א,מ"ח-מ"ט]
בבית המקדש השני הייתה רק מנורה אחת. אך בשנת 70 לספירה כאשר לחמו הרומאים- הם החריבו את ירושלים ובית המקדש, טיטוס מפקד הצבא הרומאי, לקח איתו את כלי המקדש –כולל המנורה, כאשר הגיע לרומי הוא הציג את המנורה לראווה יחד עם היהודים השבויים בתהלוכת חוצות.
תהלוכת ניצחון זאת עם המנורה הונצחה בתבליט המפורסם בשער טיטוס ברומא.
המנורה אשר מופיעה בסמל מדינת ישראל- היא על פי אותה מנורה בשער טיטוס ולא על פי הדגם שהיה בבתי המקדש והסיבה לכך:
הייתה מטרה לקחת את המנורה ממקום ששם הושפלה למקום גבוה -לסמל המדינה  אשר מוכיח  לכל את הריבונות היהודית בארצנו, בה אנו חיים כעם חופשי.
לעניות דעתי, האחים שמיר אשר עיצבו את סמל המדינה עשו זאת ברוח הקודש. למה הדבר דומה? להורים  הקוראים בשם לתינוק, ידוע כי את השם הם נותנים ברוח הקודש כי שם  האדם  הוא-המהות שלו.
כך גם כאן: הסמל עוצב בדמיון מפליא לחזון שראה זכריה הנביא:
"..ראיתי והנה-מנורת זהב כולה וגולה על-ראשה ושבעה נרותיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על-ראשה:ושניים זיתים עליה אחד מימין הגולה ואחד על-שמאלה." [זכריה ד,ב-ד]
מעניין כי זכריה ראה את המנורה  בחודש  שבט- זה החודש שבו נבחר הסמל בישראל! האין זה דבר נפלא? אין מקרה בעולם- הכול בהשגחת הקב"ה, הוא המנהיג של העולם, אין עוד מלבדו.
  חודש שבט = ראשי תיבות: שיהיו בשורות טובות.
 מדהים לראות צמח שנקרא: מוריה ישראלית, דומה להפליא למנורה, זה פשוט לא יאומן. ניתן לראותו על גבעת המנורה בנאות קדומים.
בתורה, המנורה ומזבח הקטורת מופיעים בדרך כלל יחדיו, הקטרת הקטורת קרובה להטבת הנרות:
"והקטיר עליו אהרון קטורת סמים, בבוקר בבוקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה: ובהעלות אהרון את הנרות בין הערביים יקטירנה,קטורת תמיד לפני ה' לדורותיכם"
[שמות ל,ז-ח]
במנורה משתקפת המוריה אשר  מעלה קטורת בשמים בעיקר בימים חמים מאד.
האור והבשמים הולכים יחדיו אצל בורא עולם וכך התרחש גם במקדש.
ענפי הזיתים משני צידי המנורה מסמלים: מצד אחד את כהונת הכהן הגדול - ממשפחת אהרון הכהן ומצד שני: מלך ממלכות דוד.
ומדוע דווקא ענפי זיתים?
 התשובה, כמה סיבות לדבר:
א]כי שמן  הזית הזך - שימש להדלקת המנורה.
ב] בשמן זה היו נמשחים המלך לתפקיד המלוכה והכהן לתפקיד הכהונה.
ג] עלה הזית מזכיר לנו את  הופעת היונה:" ועלה זית בפיה" –כסמל לשלום בתום המבול- וזאת  לבשר כי יבשה הארץ, תם המבול והשלום בפתח.
ד]דוד המלך אומר בתהלים:"בניך כשתילי זיתים" הכוונה- כשם שגזע עץ הזית מסתעף ומתפצל לכוונים רבים, כך גם  דוד המלך מייחל כי הבנים בקרב עם ישראל יהיו חכמים ונבונים-אנשי אשכולות.
ה] הזית שייך גם לשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל.
ו] לשמן יש תכונה לא להתמזג עם נוזלים אחרים, כאשר  מערבבים אותו עם נוזל מסוג אחר, תמיד השמן יצוף למעלה  מעל שאר הנוזלים.
כך גם עם ישראל- יהודים נשארים –העם הנבחר שאינו מתמזג עם עמים אחרים.
ז] "נקראו ישראל:"זית רענן"[ירמיהו י"א,ט"ו] שהם מאירים לכול"[שמות רבה ל"ו,א]
ח] שרה אימנו כאשר נתבשרה על ידי המלאכים על הולדת בנה יצחק.
"האירו פניה כזית" [בראשית רבה נ"ג,ג]
והכוונה כי עלה הזית הוא עשוי גוון מיוחד, מצד אחד ירוק כהה ומצד שני ירוק מוכסף.
צבע זה נותן הרבה  אור.
ט] בחזון נאמר לזכריה משפט חשוב  במיוחד לעם ישראל:"לא בחיל ולא בכוח אמר כי אם ברוחי .."לכן יש דעה שאומרת: כי ענף אחד של הזית מסמל את  רוחו של אלוקי ישראל  והצד השני- תורתו,"תורה אורה" אשר תתגבר על החיל והכוח.
לסיכום,לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי סמל המדינה שעוצב בארצנו הקדושה, מקורו בתנ"ך.
יהי רצון ועם ישראל יהיה מאוחד כאיש אחד בלב אחד- ממש  בדומה למנורה שהייתה מקשה אחת, ישמש אור לגויים- כאור המנורה במקדש, השקט והשלווה יהיו מנת  חלקו לעד- כעלה הזית בפי היונה בתום המבול אשר סימל את השלום.

יום שני, 23 באפריל 2012

יבוא לו כשיבוא לו

יבוא לו כשיבוא לו
מודעת רחוב בירושלים בענין המשיח ועליה פסוק מישעיהו נג, ג
    "נבזה וחדל אישים, איש מכאבות וידוע חולי, וכמסתר פנים ממנו, נבזה ולא חשבנהו"    
ושאלה: על מי מדבר הנביא?

גרפיטי- יחזקאל לג- כה

גרפיטי עם אותיות בצבע דם 
 לָכֵן אֱמֹר אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה': 
עַל-הַדָּם תֹּאכֵלוּ, וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל-גִּלּוּלֵיכֶם,
וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ - וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ ?

(יחזקאל לג- כה)

יום שבת, 21 באפריל 2012

ויקרא ו יד תופינים

ויקרא ו יד תופינים
צילם: זאב ברקן

יום רביעי, 18 באפריל 2012

שיר וציור בהשראת שיר השירים



שלמה המלך - מביט בפריחת האביב.
ציור מאת: אהובה קליין (c)


ניחוח אביבי
שיר מאת: אהובה קליין (c)

ניחוח אביבי משכר חושים
ניצנים צצים בגנים ובוסתנים
כמרבד  ססגוני רחב ידיים
מעליו ציפורים פורשות כנפיים.

שלמה המלך ישקיף למרחקים
יתבשם כולו ריח בשמים
רוחו  כמשברי ים אדירים
גלי שמחה נפשו מציפים.

מתפעל מיופי הבריאה
מתרגש מפאר היצירה
מעומק ליבו יתפלל
שתפרח שלווה בישראל.

ממעל יתאספו מלאכי שמים
עיניהם דומעות כמפלי מים
פה אחד תחנונים ובקשות
די למלחמות תפרחנה ישועות.


לשמיעת השיר אנא הקליקו 
http://www.f2h.co.il/2bk0j33337mc
שם המלחין: גדי רוט© 


לצפייה במצגת ווידאו בנושא שיר השירים שכוללת את שירם של גדי רוט ואהובה קליין הקליקו:

יום שלישי, 17 באפריל 2012

מי יתנני במדבר מלון אורחים

ירמיה פרק ט' פסוק 1 
מִי-יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם
 כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים עֲצֶרֶת בֹּגְדִים
צילם בירושלים: זאב ברקן

יום שני, 16 באפריל 2012

השפעת התנ"ך על תנועת צדק חברתי

השפעת התנ"ך על "תנועת צדק חברתי"
"עבדים היינו לפרעה במצרים" (דברים ו, כא)
=
תמונת CC מאת qafziel מפליקר
ראו גלריה שלי בפליקר בנושא השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל


השפעת התנ"ך על  מחאת האוהלים
 צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ
(דברים טז כ)

יום חמישי, 12 באפריל 2012

סעודת משיח

סעודת משיח

יום שישי, 6 באפריל 2012

כוסו של אליהו הנביא

כוסו של אליהו הנביא
ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
הציור מבוסס על הפסוק:
"הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא
לפני בוא יום ה' הגדול והנורא: 
והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.." 
[מלאכי ג,כ"ג- כ"ד]

יום רביעי, 4 באפריל 2012

נעשה אדם בצלמנו

 נעשה אדם בצלמנו
(בראשית א-כה)
צילם: זאב ברקן


מקור המילה העכשווית "מצלמה" במילה המקראית "צלם", שמדגישה את האלמנט של הצל בצילום, אבל מאחר ועיקרו של הצילום רישום אור, ראוי היה לקרוא למצלמה רשמאור, כפי שקוראים למכונת הקלטת הקול "רשמקול". המילה "מצלמה" מזכירה לחובבי התנ"ך את עבודת האלילים (צְלָמים), וביחד עם האיסור על עשיית תמונה  (שמות כ, ג) גוררת את העיסוק בצילום אל מחוזות החטא והעונש. המילה מצלמה היא חידוש לשוני של ח.נ. ביאליק, וחבל שלא התקבלה הצעתו  של אליעזר בן יהודה לקרוא למצלמה בשם "ציור אור". 

יום רביעי, 21 במרץ 2012

גרפיטי בכתב העברי הקדום

גרפיטי בכתב העברי הקדום- כתב דעץ
הכיתוב: "אהיה אשר אהיה"  (שמות ג, יד) ומתחתיו מגן דוד
ברחוב דוד ילין בירושלים
צילם: זאב ברקן

יום שבת, 11 בפברואר 2012

מציץ מן החרכים - שיר השירים ב ט

מציץ מן החרכים - שיר השירים ב, ט