יום שני, 31 באוגוסט 2009

כאפייה כחול לבן

צבעי הדגל הישראלי תכלת ולבן, שמקורם בספר "במדבר" (טו לח "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת"), ובתיאור בגדי הכוהנים בספר "שמות" (בפרק כח).

למרות שאזרחי ישראל המוסלמים בפרט, ודת האסלם בכלל, מכבדים את התנ"ך, קשה להם להזדהות עם הצבעים האלה, שנתפסים בעיניהם כצבעים ליהודים בלבד.

בתמונה (עיצוב שעשיתי בפוטושופ): כאפייה לבנה עם עקאל (עיגול) כחול

השפעת המקרא על מוסד הנשיאות

המקור למלה "נשיא" (המדינה) הוא מקראי. מלה זו מופיעה למשל בפסוק כז בפרק כב בספר "שמות": "נשיא בעמך לא תאור".

בית הנשיא נמצא בשכונת טלביה בירושלים.

בדירת המגורים יש מרצפות ארמניות המתארות בין היתר אריה, מנורה ואת חזון קץ הימים.

בלשכת הנשיא, על התקרה, ניתן לראות את הפסוקים: "שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך" (תהילים קכב, ו), "אל תירא עבדי יעקב נאום ה' ואל תחת" (ירמיה ל י), "ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד" (ירמיה מו, כז), "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" ( ישעיה ב, ד).

בתוך בית-הכנסת שבחצר בית הנשיא הפסוק "והנשיא בתוכם, בבואם יבוא, ובצאתם יצאו" (יחזקאל מו, י). על ארון הקודש יצירת אמנות שנושאת את המלים מ"בראשית": "ויהי אור".

בטרקלין חלונות ויטראז, מעשה ידי ראובן רובין, בגובה שישה מטרים כל אחד, שמתארים את יעקב אבינו את דוד המלך (ראה פרט מתוך התמונה לעיל) ואת אליהו הנביא

התמונה באדיבות "בית השלום" מויקיפדיה (ערך משכן הנשיא).

השפעת המקרא על הרשות השופטת

פסוק (מויקרא יט לו), שבו מופיעה המילה "צדק" ארבע פעמים, מתנוסס על קיר בבית המשפט העליון
למען יידעו ויושפעו
באדיבות Ori229 מויקיפדיה "ביאור:ויקרא יט"


בול "בית המשפט העליון" של רשות הדואר משנת 1992 בעיצובו של דוד בן הדור

המשפט העברי מבוסס אמנם בעיקר על התלמוד אך גם, במידת מה, על התנ"ך. למשל חוק "לא תעמוד על דם רעך" שמחייב אדם להושיט עזרה למי שנמצא בסכנת חיים, מבוסס על ספר "ויקרא" (יט, טז).

שופטים מרבים לצטט את התנ"ך בפסקי הדין שלהם.

באתר האינטרנט "דעת" מופיעים עשרות מאמרים תחת הכותרת: "סקירות על נושאים משפטיים בזיקתם למקרא". מיכאל ויגודה פרסם שם מאמר תחת הכותרת "מי מפחד ממשפט עברי?" ובו הוא מעיר שלמרות שחוק יסודות המשפט (1980) מורה לשופטים להיעזר בתנ"ך ובשאר מקורות מורשת ישראל בבואם להכריע בשאלות חדשות, לא ניכר שינוי בפסיקות בעשרות השנים שחלפו מיום פרסום החוק לעומת התקופה שקדמה לפרסום זה.

באתר האינטרנט של בית המשפט העליון מופיעה תמונה של חצר הקשתות שבה נאמר כי "האבן, שנחצבה מן האדמה, והמים שבהם נשקפים השמים, מציבים זה מול זה שני ניגודים ברוח המקרא: "אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף" "תהילים: (פה ‏יב).

התמונה באדיבות ידידי אספן הבולים גדעון

על השובל מופיע פסוק מזכריה (ח טז)

אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם

פסוק זה הוא המקור לביטוי "בית משפט השלום"

יום ראשון, 30 באוגוסט 2009

השפעת המקרא על הרשות המחוקקת

הכנסת נקראת אמנם על שם "הכנסת הגדולה", שאיננה נזכרת בתנ"ך, אבל המלה "משכן" בביטוי הנפוץ "משכן הכנסת" לקוחה מספר "שמות", מן הפסוקים המתארים את המשכן (אוהל מועד).

באולם מליאת הכנסת יש מאחורי בימת הנואמים תבליט גדול ממדים שעיצב הפסל דני קרוון ושמו "שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך" (על פי תהילים קכו, ו). בשל מיקומו התבליט מופיע כמעט מדי יום בשידורי הטלוויזיה.

טרקלין הכנסת, שבו מתקיימים אירועים ממלכתיים, עוצב על ידי מארק שגאל, ויש בו שטיחי קיר (גובלנים),

‎שעוסקים באחרית הימים ובדמותם של משה רבנו ודוד המלך, ופסיפס קיר בהשראת הפסוקים מתהילים : "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו...אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני' (קלז, א,ו).

ליד הטרקלין הוצב ממצא ארכיאולוגי מן המאות השלישית-רביעית לספירה - אבן ועליה תבליט מנורה.

על הקיר שבין הקומה השנייה לשלישית הציב הפסל בוקי שוורץ תבליט גדול בנושא החושן.

יש בכנסת פסל של אליעזר ויסהוף, מנורת שבעת המינים, שמבוסס על הפסוק מספר "דברים" (ח, ח): "ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש".

בכניסה לכנסת ניצב פסל המנורה הענקית של בנו אלקן ובו מוטיבים תנכיים לרוב.

בתמונה: פרט מפסל המנורה של בנו אלקן ובו דמות דוד הנושא בידיו את ראשו של גוליית.

התמונה מועתקת מויקיפדיה באדיבות תמר הירדני.

השפעת המקרא על סמלי המדינה- מגן דוד

המגן דוד שבמרכז הדגל הלאומי משמש כסמל ליהדות, לציונות ולישראליות. על פי המסורת היהודית הוא:

א. נקרא על שמו של כלי המלחמה ששימש את דוד המלך במלחמותיו

ב. צורתו הייתה חקוקה על טבעתו של שלמה המלך, בנו של דוד.

בתמונה: לוגו של הוצאת "מערכות", ההוצאה לאור של מערכת הביטחון, שנקראת כך בהשראת מלותיו של דוד לגוליית:

אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא-אליך בשם ה' צבאות אלוהי מערכות ישראל אשר חרפת

(שמואל א יז מה).

השפעת המקרא על סמל המדינה - המנורה

סמל המדינה - המנורה על מטבע של עשר אגורות
כל הזכויות שמורות לעודד ישראלי
-

רפליקה תלת ממדית של סמל המדינה מעשה ידי הפסל חנוך בן דוב
כל הזכויות על התמונה שמורות לו

המנורה המופיעה בסמל המדינה מקורה במנורת המשכן המתוארת בספר "שמות" (כה, לא-מ) והיא עטורה בענפי זית שמסמלים את השלום – רעיון שמקורו בפסוק מפרשת המבול בספר "בראשית" (ח יא). בנוסף נזכרת מנורת זהב עם שני זיתים בנבואת זכריה (ד, ב-ג)


פסוק ו מזכריה (שבהמשך לחזון המנורה והזיתים): "לא בחיל ולא בכוח"...

חקוק על פסל המנורה של בנו אלקן משנת 1956 שמוצב בכניסה למשכן הכנסת.

באדיבות תמר הירדני מויקיפדיה ערך "מנורת הכנסת"


יום שבת, 29 באוגוסט 2009

השפעת המקרא על סמלי המדינה - הדגל

צבעי דגלנו, תכלת ולבן, מקורם בספר "במדבר" (טו לח): "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת", ובתיאור בגדי הכוהנים בספר "שמות" (בפרק כח).

בשנת 1864 הציע הסופר האוסטרי היהודי לודוויג אוגוסט פרנקל להשתמש בצבעים אלה בדגלנו בשירו "צבעי ארץ יהודה":

צבעי הארץ האהובה הם תכלת-לבן הם גבולות יהודה

גם המלה "דגל" מקורה מקראי (למשל במדבר ב,ב)

השפעת המקרא על סמלי המדינה- ההמנון

ההמנון הלאומי מכיל שני בתים (מתוך תשעה) שחיבר נפתלי הרץ אימבר בשנת 1878. השורה "עוד לא אבדה תקוותנו" נשענת על "חזון העצמות היבשות": "הנה אומרים יבשו עצמותינו ואבדה תקוותנו" (יחזקאל לז יא). השורה המסיימת את ההמנון, "ארץ ציון ירושלים", נשענת על המלים המקראיות "ציון" ו"ירושלים". בנוסח המלא של השיר, בשבעת הבתים שהושמטו, נזכרים: דוד, בית המקדש, הירדן, והצרי בגלעד: השורה של נפתל הרץ אימבר:

לך עמי לשלום שוב לארצך הצרי בגלעד בירושלים רופאך
נכתבה בהשראת הפסוק בירמיהו (ח כב)

הצרי אין בגלעד אם רופא אין שם כי מדוע לא עלתה ארוכת בת עמי

התמונה היא של גליונית מזכרת של רשות הדואר ועליה מודפסות מילות ההמנון הלאומי. עיצוב הגיליונית: ברוך נאה (ענת).
התמונה מתפרסמת כאן
באדיבות דובוש

השפעת המקרא על סמלי המדינה – המטבע

ב-4 ביוני 1969 קיבלה הכנסת חוק שקובע כי שמו של המטבע הישראלי הוא "שקל", אך רק משנת 1980 החליף השקל (שם מקראי) את הלירה (שם לועזי) הישראלית. השקל נקרא על שם יחידת משקל ומטבע שנזכרת במקרא. למשל, ב"בראשית" (כג טו) עפרון אומר לאברהם:

אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבור

ב"יחזקאל" (מה יב) :

עשרה וחמישה שקל

ב"שמות" (ל יג):

זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה'

יום שישי, 28 באוגוסט 2009

בראשית – יצירה של יואל מילר

התמונה מתפרסמת כאן באדיבות הצייר יואל מילר, המתגורר בקרית שמונה, וכל הזכויות עליה שמורות לו

עץ החיים - יצירה של יואל מילר

התמונה מתפרסמת כאן באדיבות הצייר יואל מילר, המתגורר בקרית שמונה, וכל הזכויות עליה שמורות לו

רזי גן עדן

רזי גן עדן- מאת מרי בליאן מראה כללי
-


רזי גן עדן- מאת מרי בליאן - פרט מתוך היצירה
-

רזי גן עדן- מאת מרי בליאן- חתימת האמנית
-
פסיפס על קיר בשם "רזי גן העדן" ברחוב כורש 14 בירושלים, מעשה ידי האמנית הארמנית מרי בליאן; גודלו ארבעה על ששה מטרים, והוא כולל אלף אריחי קרמיקה. הציור הוזמן על ידי עיריית ירושלים, ונחנך בסוף שנת 2004, לאחר חצי שנה של עבודה. התהליך של הכנת יצירה זו תועד על ידי פרופסור יעל קציר בסרט שהוצג בפסטיבלים ברחבי העולם. הצילומים שלי.

יום חמישי, 27 באוגוסט 2009

תיבת נוח וטרינרית

שלט פרסומת לעסק וטרינרי כדוגמה ליציקת תוכן חדש למטבע לשון מקראית, או לחילופין, כדוגמה לניצול פופולריות התנ"ך לצרכים מסחריים. עסק בשם שכזה אינו היחיד בארץ- דוגמאות נוספות: יש גם באותו שם חנויות לחיות מחמד בגבעתיים בכיכר כצנלסון; בירושלים, ברחוב מאיר גרשון (בפסגת זאב); בקרית טבעון ("אוניית תיבת נח").

התמונה צולמה בידי עודד ישראלי והיא מתפרסמת כאן באדיבותו.

פסיפס אדם וחווה של יעל פורטוגז

יעל פורטוגז יצרה קיר פסיפס בגלרית בית הבד ברחוב היהודית 33 ברובע היהודי בירושלים ועליו כמה וכמה סיפורי תנ"ך. כאן אנו רואים את אדם, את חווה, את הנחש ואת עץ הדעת.
התמונה באדיבות יעל פורטוגז וכל הזכויות עליה שמורות לה.


"לא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיה ב, ד)

פסיפס של יעל פורטוגז

התמונה באדיבות michalska1 מפליקר


תערוכת "חיה תנכית" בתיבת נוח

בתשיעי לינואר 2009 נערכה במרכז המבקרים בתיבת נוח בגן החיות התנכ"י בירושלים תערוכת "חיה תנכית" מטעם אגודת המאיירים בישראל בהשתתפות:

אביבה אבן זוהר, לוסי אלקויטי, איריס בירן, תהילה גולדברג, נורית יובל, דב לוין, דניאל פוירשטיין, ענת קדם, ניר קסוטו, יעל רדושקביץ, סרגיי רובינשטיין, אורה שוורץ, אריאלה שחר ומרינה גרצ'אניק, שאת הציור שלה אתם רואים כאן (וכל הזכויות עליו שמורות לה).

ניתן להתייחס לתערוכה זו כמעין חלק מקמפיין פרסום ענק, שנועד לשווק את התנ"ך לציבור היהודים החילונים בישראל; קמפיין שכולל תערוכות, קונצרטים, סטיקרים, שלטי רחובות, סיורים בעקבות התנ"ך, פסטיבלים ומה לא; קמפיין שממומן בעיקרו על ידי יהודים חילונים, אבל אינו יזום על ידי הנהגה כלשהי; קמפיין שעלות ההפקה שלו עשרות מיליוני שקלים לשנה.

נ.ב.

לאחר פרסום כתבה זו קבלתי את שני האיורים הבאים מן התערוכה הנ"ל מן המאיירת איריס בירן (וכל הזכויות עליהם שמורות לה):



שימו לב שגלי המבול מעוצבים כספירלות, כמו שראינו בציורים של סבינה סעד, אבל בהבדל מסבינה (שהעירה בבדיחות שהדינוזאורים נעלמו מכיוון שלא היה להם מקום בתיבה) אצל איריס בירן הדינוזאור יוצא מן התיבה זקוף קומה בין הג'ירף לבת היענה.

יום רביעי, 26 באוגוסט 2009

מתרגם התנך לרומנית

כל כך חשוב היה התנ"ך בעיני אותם פרנסי ציבור ירושלמים עד שהחליטו להקדיש שם של רחוב למתרגם התנ"ך לרומנית. מאחר והתנ"ך תורגם לאלף שפות יש לצפות לכך שהמאגר של שמות מתרגמי ספר הספרים ינוצל גם לשלטי רחוב נוספים.

שמות חודשי השנה מקורם במקרא

חודש אלול על לוח שנה
צילום שלי
-

אמנם, כחילונים רבים אחרים, אינני משתמש בלוח השנה העברי, וברוב ימות השנה אינני יודע מהו התאריך לפי החודש העברי, אבל, למרות זאת, הלוח העברי מודפס על יומן השנה שנמצא על שולחני באורח קבע. בנוסף, כחילונים רבים אחרים, אני יודע את שמות החודשים העבריים בעל פה, עוד מימי בית הספר היסודי:

תשרי - חשוון - כסלו - טבת - שבט - אדר - ניסן - אייר - סיוון - תמוז - אב – אלול

שמות חודשי השנה מקורם במגילת אסתר (למשל, בפרק ב, א;) בזכריה (בפרק א, ז) ובנחמיה (למשל, בפרק א, א)

שמות החודשים העבריים מקורם בפרסית ואכן עובדה זו תואמת את הסיפור על נחמיה שעלה לישראל מפרס, ואת סיפור מגילת אסתר שמתרחש בפרס . מה שמדהים אותי בכל פעם מחדש הוא הצליל הכל כך עברי של שמות החודשים, ובעיקר בשירה של נעמי שמר "בתשרי ירד יורה"...

בתמונה אנו רואים את פסיפס חודשי השנה בבית הכנסת בגבעת מרדכי שבירושלים. התמונה באדיבות יעל ניצן.



יומן השנה עם סמל היינג יאנג
צייר: אליהו סידי
צילם: אברהם חי
(c)

השפעת התנך על שמות יישובים ומקומות ברחבי ישראל

השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל בולטת בעיקר בתחום של הענקת שמות, בין אם מדובר בשמות ליישובים ובין אם מדובר בשמות לאנשים. לכאורה התנ"ך משרת את היהודים הדתיים בארץ יותר מאשר את היהודים החילוניים, אך מסתבר (להפתעתי) שבתחום שמות היישובים השתמשו בתנ"ך דווקא האחרונים.

ד"ר לאה מזור חקרה את השפעת התנך על שמות יישובים, חבלי ארץ, ויחידות אדמיניסטרטיביות ברחבי ישראל. היא פרסמה את ממצאיה בסדרת מאמרים בכתב העת "קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה" בשנת 2003. לדבריה, לתושבים כמעט ולא הייתה השפעה על קביעת שמות אלה, והם נקבעו (ועדיין נקבעים) על ידי גוף ממשלתי בשם "ועדת השמות הממשלתית" (שבו ישבו אנשים חילוניים). גוף זה שימש כלי אידיאולוגי ופוליטי. מטרותיו היו לבסס את הריבונות היהודית בארץ, לחזק את זכותו של העם על הארץ, ולעזור בבניין האומה. אמנם כבר לפני הקמת המדינה שימש ספר הספרים כמקור החשוב ביותר לקביעת שמות היישובים, אבל לאחר הקמת המדינה התגברה תופעה זו והגיעה בערך לרבע מכלל השמות.

כך למשל, על מנת להביע את הזיקה של ישובים חדשים לנחלות השבטים נקבעו השמות של חבלי הארץ הבאים:

רמת מנשה, רמת יששכר, עמק זבולון, הרי נפתלי, הרי אפרים, הרי יהודה, שפלת יהודה, מדבר יהודה.

וכן לגבי שמות של המועצות האזוריות: זבולון, מנשה, בני שמעון, מטה יהודה, מטה בנימין, מטה אשר.

וכן לגבי שמות היישובים (על פי שמות שמרוכזים בספר יהושע): קריית יערים, כסלון, בית שמש, עקרון, דביר, דימונה, צקלג, אשתאול, צרעה, זנוח, עדולם, לכיש, עקרון, אשדוד, שורש, עין גדי, גזר, עין דור, מגידו, בית לחם, בית העמק, חוקק, חצור, יראון, שעלבים, יהוד, בני ברק, אשקלון.

בתמונה: צומת אשתאול

יום שלישי, 25 באוגוסט 2009

"פרפר" הוא שם של נהר בסוריה

המלה "פרפר" מקורה בספר מלכים ב, פרק ה, פסוק יב

"הלוא טוב אמנה ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל"

אך כיום אנחנו משתמשים בה במשמעות שונה.

תודה לדובוש שהפנה אותי לסוגיה זו וראו מלים דומות לזו בויקיטקסט ערך: "ביאור: מילים שמשמעותן השתנתה".

בתמונה: פרפר נוי ממוגנט למתקן מתכתי

השפעת התנ"ך על חידושי מלים בעברית


מחדשי השפה העברית (אנשים חילוניים ברובם), בבואם להרחיב את השפה על מנת שנוכל להתמודד עם המציאות המודרנית, לקחו לעתים מלים מהתנ"ך ויצקו לתוכן תוכן עדכני.

"חשמל"- ענבר או מלאך, על פי יחזקאל א, ד "כעין החשמל מתוך האש".

המלה "אקדח" במקראית היא אבן יקרה על פי ישעיהו נד יב: " אבני אקדח... אבני חפץ".

"פחם" – חום או אש על פי משלי כו כא: " פחם - לגחלים, ועצים - לאש, ואיש מדיינים - לחרחר ריב".

"פוך" – אבן יקרה, על פי ישעיהו נד יא: "כי אני מרביץ בפוך אבנייך".

"פרפר" שם של נהר על פי מלכים ב ה, יב "הלוא טוב אמנה ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל"

אני מודה לדובוש על ההפניה לנושא זה.

ראו: ויקיטקסט ערך: "ביאור: מילים שמשמעותן השתנתה"


הביטוי "עלה תאנה"

בעקבות השימוש בעלה תאנה להסתרת חלקי הגוף המוצנעים בספר בראשית (ג ז: ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות) משמש הביטוי "עלה תאנה" לתיאור הסתרה של דבר שראוי להתבייש בו.

הביטוי הר געש

ביהושע (כד, ל) "הר געש" מופיע כשם של מקום מסוים, ואילו אצלנו זה שמו של כל הר שפולט לבה להנאתו

נ.ב.

הערה של ניצה וולפנזון:

בשמות כ''ח 4 - ''ומעיל וכתונת תשבץ''. הכוונה לרקמת אריג קלועה, מעשה משבצות. היום תשבץ הוא חידת תשבץ.
בשיר השירים ז'1 -'' שובי שובי השולמית.... ''. מפרשים את המלה "שולמית" כבת העיר שולם או שונם. בימינו זה שם פרטי.

המילה נס מופיעה בתנ''ך כמוט, תורן, דגל ומופת. גם כאשר מדובר על ''ותפתח הארץ את פיה'' (במדבר כו י) מוסבר שזה מופת ודוגמא לענשם של חוטאים כמו קורח ועדתו ולא מעשה בניגוד לחוקי הטבע. היום אנו מדברים על נס=פלא

השפעת התנך על התודעה של היהודי החילוני

אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח?

אם אסק שמים - שם אתה

ואציעה שאול – הנך!

תהלים קלט 7-8

ההשפעה של התנ"ך על התודעה של היהודי החילוני, ועל אחת כמה וכמה על התודעה של היהודי הדתי, היא כה עמוקה עד שאינו יכול להתייחס למציאות בלעדיה. כל מיני דברים מזכירים לו את סיפורי התנ"ך, את שפת התנ"ך ואת ערכי התנ"ך. שינון התנ"ך לאורך אלפי שנים הטביע את חותמו על המציאות היום יומית שלנו באלפי קורים דקים, (מטריקס). מאחר והתנ"ך הוא גם הבסיס לנצרות ולאסלם מלותיו חוזרות אלינו כהד גם משמות כמו איברהים, עבדאללה (=עובדיה) ומוסה, סול (שאול), סם (שמואל) ומוזס. אולי בסין הגדולה אפשר לנוח מההשפעות של ספר הספרים שמקורן במציאות החיצונית, אך לא מאלה שאדם נושא עמו בלבו. כך או כך לסינים יש ודאי התמודדות דומה עם השפעת כתבי מאו צה טונג על חיי היום יום שלהם...

את הצילום צילמתי אתמול ורואים בו לוגו שמתנוסס על מכונית שככל הנראה שייכת לצי המכוניות של מטריקס, חברה ישראלית גדולה שמתמחה בטכנולוגיות מידע. המלה "מטריקס" (כאן בתמונה אולי במובן של מטריצה, תבנית יציקה) שמשכה אותי לצלם את הלוגו הזה, מזכירה לי את הסרט "מטריקס", שעוסק בשאלה של כבלי התודעה, שבה, כפי שראיתם לעיל, אני מתעניין לאחרונה.

יום שני, 24 באוגוסט 2009

פרט מתוך פסיפס תיבת נוח של יואב דסה

התמונה מתפרסמת כאן באדיבות יעל ניצן. מעניין לציין שעיצוב גלי המים הסוערים בצורת ספירלה מופיע גם בציורי תיבת נוח של סבינה סעד שפרסמתי לאחרונה

ילדים מציירים את תיבת נוח

קולאז' זה הוא תוצר של עבודה קבוצתית של ילדים שלמדו ציור בסדנה של סבינה סעד. רואים בו מצד ימין את יונת השלום ובפיה עלה של זית. אני מתאר לעצמי שעבודות מעין אלה ציירו ומציירים ילדים רבים בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים. התמונה מתפרסמת כאן באדיבות סבינה סעד.

תיבת נוח בציורים של סבינה סעד

התמונה מתפרסמת כאן באדיבות סבינה סעד. משמאל מוצגות שתי מיניאטורות שמצויירות בצבעי גואש בגודל תשעה סנטימטרים מרובעים כל אחת. שימו לב להבדל שבין המים הרוגעים יחסית בתמונות העליונות - לאחר הופעת הקשת בענן - לבין המים הסוערים בתמונה התחתונה שמתארת את המבול בעיצומו. בכל התיבות שבכל התמונות יש לתיבה גג אדום, שמזכיר גג רעפים בבית כפרי.

יום ראשון, 23 באוגוסט 2009

תיבת נוח שציירה סבינה סעד

ציור תיבת נוח הנישאת על גלי מי המבול מתפרסם כאן באדיבות סבינה סעד. מה שמעניין בו, מבחינתי, הוא ההבלטה שלה זוכים הפילים והג'ירפות, שאינם מופיעים בתנ"ך, למרות שעל הפילים כבר כתבתי כאן בבלוג שמאחר ומופיעים במקרא השנהבים שלהם ניתן להחשיבם כחיה מקראית. מצד ימין מופיעה יונת השלום שהפכה לסמל השלום, שמקורו בפרשת נוח. מצד שמאל מופיעה הקשת בענן שהיא סמל לברית שבין האל לבין האדם, שאף היא מופיעה בפרשת נוח.
הערה מבודחת אך מעוררת מחשבה של סבינה סעד:
הדינוזאורים נעלמו בגלל שהם היו גדולים מכדי להיכנס לתיבה של נוח.

הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב

התמונה מתפרסמת כאן באדיבות ידידי, אורי אופיר, יוזם ומפעיל מוזיאון "מקראור" ביבנה, והיא צולמה בידי ציון דוד, מנהל כותר יבנה. רואים בה נחש צפע ארסי בתנוחה שלפני הכשה, והיא נועדה להמחיש את הפסוק בבראשית ג ט"ו:
"הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב"

יום שבת, 22 באוגוסט 2009

תחרות מקורה במקרא

תחרות תחפושות- מודעה

כל הזכויות שמורות לעודד ישראלי 2009

יש פסוק בירמיה (יב, ה) שמדבר על תחרות ריצה עם אנשים ועם סוסים. בפסוק אחר (כב, טו) ירמיהו מדבר על מלך יהודה שמתחרה בארז, והמפרשים מבינים את המלה "מתחרה" כמקנא בארז, או כרצון להיות יותר גבוה מהארז, מה שמזכיר את הסיסמה הספורטיבית "מהר יותר גבוה יותר רחוק יותר". תהלים (ז, א) פותח בהצעה לדוד המלך שלא יתחרה במרעים, ואותו פסוק ממש מופיע גם במשלי (כד, יט).

כיום המלה "תחרות" מופיעה בתחומי הספורט למיניהם, באמנות לסוגיה, בעסקים, ואנחנו מדברים על תחרות תחפושות, תחרות שחמט, תחרות בניית אתרים ומה לא.

תחרות עיצוב דגמי סוכות מקוריים

חג סוכות מקורו בספר ויקרא (כג, לד-לו) ובספר במדבר (כט, יב)

צילום שלי