יום שני, 7 בדצמבר 2009

מכוניות בדגם מקראי

העולם המודרני אילץ את מחדשי השפה העברית להמציא מלים תואמות לחידושים הטכנולוגיים הרבים. בחלק מן המקרים הם הסתפקו בהוספת משמעות למלה מקראית שהייתה "קיימת על המדף". למשל:

המלה "מכונה" מופיעה פעמים אחדות בספר מלכים א פרק ז:

ויעש את המכונות עשר נחושת ארבע באמה אורך המכונה האחת

(מלכים א, ז, כז)

המשמעות של המכונה המקראית היא כן לכיור, או בסיס או יסוד. המלה "מכונה" נגזרת מן השורש "כון" (שממנו נגזרו המלים: כן, נכון, תכונה, מוכן, לכונן, מוכן, מכינה). היא קיבלה את משמעותה המודרנית בתקופת ההשכלה בעקבות הדמיון שלה לצליל של המלה הלועזית MACHINE. מלה לועזית זו מקורה ביוונית עתיקה שם משמעותה המצאה או מכשיר.

המלה "מכונית" היא חידוש של אליעזר בן יהודה כמו גם "רכבת" שנגזרה מן המלה "רכב" שמופיעה עשרות פעמים במקרא, למשל (במלכים ב, ב, יב): "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו".

ראובן סיון במאמרו "התפתחותה של העברית המדעית והטכנית" מספר שבשנת 1906 אליעזר בן יהודה קרא לאוטמוביל "עגלה-מכונית" והמלה נקלטה בעיקר תודות למשוררנו הלאומי חיים נחמן ביאליק שכתב בשנת 1932 את שירו "המכונית" (המכונית היא במעופה/הרודפת הרדופה/גלגיליה כסופה).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה