בן ציון קפלן, יליד 1916, מתגורר במעון הרופא נווה עמית במוצא עלית, ובחדרו תלויות עשרות מיצירותיו שעוסקות בסיפורי המקרא, וזה מה שנקרא לחיות את התנ"ך, ולהגות בתורה יום ולילה.
צילם והביא לפרסום: מאיר חרמון
כל הזכויות שמורות




אני יהודי שאינו שומר מצוות, חילוני שמתנזר מבשר חזיר. כך או כך, אני הוגה בתנ"ך, שמדבר אלי מן הערוץ הפתוח שבזיכרוני = מאת זאב ברקן
בן ציון קפלן, יליד 1916, מתגורר במעון הרופא נווה עמית במוצא עלית, ובחדרו תלויות עשרות מיצירותיו שעוסקות בסיפורי המקרא, וזה מה שנקרא לחיות את התנ"ך, ולהגות בתורה יום ולילה.
צילם והביא לפרסום: מאיר חרמון
כל הזכויות שמורות
תיבת נגינה בצורת פסנתר בדוכן של שיר ברקן בחוצות היוצר
משרוקית
התמונה באדיבות benklinger מפליקר
"הדם הוא הנפש/ ובך גם הרפש/ בעורקך דם ואש/ כל עוד כוח/ בך יש!"
עץ החיים מופיע בתנ"ך בפרשת גן עדן (בראשית ב, ט) ובכמה מקומות בספר משלי שמציגים אותו כמעין גלגל הצלה
תבליט מתכת- למעלה כתוב: מוסדות תולדות אהרן; למטה - פסוק ממשלי (ג, יח)
כל הזכויות שמורות לגרג'י שמואל 2009
-
בקבלה מוצגות עשר הספירות כעץ החיים. ראוי לציין ש"עץ החיים" (1573) הוא שם של ספר יסוד בתורת הקבלה (של האר"י מצפת) שחיבר הרב חיים ויטאל. בעקבות תרשימי תורת הקבלה צורת עץ החיים משמשת כמוטיב נפוץ בחפצי יודאיקה.
עץ החיים של תורת הקבלה- עשר הספירות
התמונה היא באדיבות ד"ר אשר אדר וכל הזכויות עליה שמורות לו
-
באמנות העולמית והמקומית הוקדשו לאורך הדורות יצירות רבות לנושא עץ החיים.
ביצירה של אורלי שפיר העץ מסמל את העם היהודי, שממשיך לצמוח למרות שבכל דור ודור קמים עליו לכלותו.
התמונה היא באדיבות אורלי שפיר וכל הזכויות עליה שמורות לה
-
ביצירה של רלי וסר עץ החיים מסמל את האיזון בין כל צמד של ניגודים , איזון שיוצר את אחדותם
התמונה היא באדיבות רלי וסר וכל הזכויות עליה שמורות לה
-
יש בירושלים חברה שנקראת בשם "חברה קדישא - עץ החיים".
יש בירושלים שכונה בשם "עץ חיים" (ליד גשר המיתרים) שהוקמה בשנת 1928.
יש בשוק מחנה יהודה בירושלים רחוב בשם "עץ חיים".
יש בקצרין חברה בשם זה שעוסקת במוצרי קוסמטיקה וטיפוח.
לתנ"ך יש השפעה רבה על מתן שמות פרטיים, וזו מתרחבת כאשר לוקחים בחשבון את שמות החיבה. למשל,
אברהם- אבי, אברום, אברמ'לה
אהרן- רוני
אליהו - אלי
אריאל- אריק
גד- גדי
דניאל- דני
יונתן- יוני
יוסף- יוסי
יעל- יולי
יצחק- איציק, צחי
משה- צ'יקו, מושיק, מויש'לה
נוח- נחיק
ציפורה- ציפי
רבקה - רבק'לה
רחל- רוח'לה
שמואל- שמוליק
שרה- שורה'לה
שרוליק- ישראל
מטונימיה:
כשמציינים חלק במקום לציין את השלם; כמו "מפני שיבה תקום" (ויקרא יט, לב) - ציון תכונה (שיבה)במקום לציין את בעליה (הזקן).
אטימולוגיה עממית:
"מסכה" בלשון המקרא היא פסל, אך היא קיבלה משמעות של "תחפושת" בהשפעת המילה הדומה לה בצליל("מסק") בצרפתית.
במקרא המילה "שלט" משמעה מגן (למשל, שה"ש ד, ד). מגן בגרמנית ובאנגלית זו המילה "שילד" שהקרבה שלה בצליל למילה המקראית "שלט" השפיעה על מחדשי השפה העברית להקנות לה משמעות של שלט רחוב או שלט על חנות.
שלט רחוב
עבודה שלי בפוטושופ
-
"מעתק סמנטי":
במקרא המילה "זרם" מתארת בעיקר תנועה של מים (גם של ברד -ישעיה כח, ב). השינוי הטכנולוגי אילץ אותנו להתאים מלים ישנות לתכנים חדשים, וכך קיבלה "זרם" גם את המשמעות של "זרם חשמל". שינוי זה נקרא בלשון הבלשנים בשם "מעתק סמנטי", וכל מעתק סמנטי שמקורו במקרא מעיד על השפעת המקרא על חיי היום יום שלנו.
תוספת על פי ספרו של פרופ' רפאל ניר מבוא לבלשנות (1989):
המילה "רכב" במקרא משמעה מרכבה רתומה לסוסים. בעקבות "מעתק סמנטי" משמעותה כיום: כלי תעבורה ממונע.
במקרא המילה "כבל" משמעה: שרשרת שכובלים בה אסירים. בעקבות דמיונה ל"קייבל" באנגלית (אטימולוגיה עממית) משמעותה כיום: כבל טלוויזיה...
במקרא "לתור" משמעה "לרגל". בעקבות דמיונה ל"תור" באנגלית (אטימולוגיה עממית) קיבלה משמעות של "לתייר".
תוספת על פי רבעון "פנים" יולי 1998 מתוך המאמר "לשון עיתונות ימינו - יין ישן בקנקן חדש"
הביטוי "אורים ותומים" (של הכהן הגדול) עבר תהליך של חילון ומשמעותו כיום: אדם או רעיון הזוכים לאמון.
הביטוי "הכוהן הגדול" ("הכוהנת הגדולה") - עבר תהליך של חילון (בהשפעת האנגלית) ומשמעותו כיום: בעל סמכות עליונה.
בעלת המאמר מצטטת כותרות עיתונים מימי בחירות שבהם אנו מוצפים בסקרים:
המשפטים "סקר, סקר תרדוף", "שקר, שקר תרדוף" ששאולים מן הפסוק "צדק צדק תרדוף".
ארגונים דתיים נוהגים להעניק לעצמם שמות ששאבו מן המקרא. כאן לפנינו סטיקר "אזמרה" על שמשת מכונית.
"אזמרה" (על פי תהלים פרק קד, לג ) הוא ארגון ברסלבי להחזרה בתשובה של הרב אליהו גודלבסקי. חסידי ברסלב מרבים לשיר (ולרקוד!) כך שהארגון בחר לעצמו שם קולע.
כל הזכויות שמורות לעודד ישראלי 2009
כל הזכויות שמורות לעודד ישראלי 2009
הביטוי "הכתובת על הקיר" מקורו בתנ"ך (דניאל, כה, כה)
ומשמעותו שם התעלמות מסכנה מוחשית.
ציורו של מאיר סלומון- "מנה מנה" (כל הזכויות שמורות לו)
ממחיש את הסצנה המתוארת בספר דניאל (כה, כה)
-
גם בימינו המשמעות המקורית משרתת את מנבאי השחורות: את מבקרי הבורסה שמציינים את התמוטטה של מנייה מסוימת או של הבורסה כולה; את מבקרי המתנחלים שאינם מתפלאים על אלימותם; את מבקרי מדיניות ההגירה שזועמים על היחס לעובדים הזרים; את מבקרי הספורט כשהם סוקרים משחק של קבוצה שהפסדה היה ידוע מראש.
הצלמת "ענבל טור שלום" הציגה במזכרת בתיה תערוכת צילומים בשם "הכתובת על הקיר".
כיום הביטוי "הכתובת על הקיר" משמש בנוסף למשמעות המקורית כמלה נרדפת ל"אמרתי לכם", כתחליף לשמחה לאיד, אבל בעיקר לתיאור גרפיטי. למשל נועה קושרק פרסמה ביום 02/10/09 מאמר ב"הארץ" תחת הכותרת "הכתובת על הקיר - רחובות תל אביב מוצפים בגרפיטי". גם מיכאל הנדלזלץ כתב מאמר ב"הארץ" על גרפיטי תחת הכותרת "הכתובת על הקיר".
גרפיטי במסגרת הקמפיין לשחרורו של גלעד שליט
צילם חיים שטייר וכל הזכויות שמורות לו
נושא הגאולה הלאומית הוא נושא מרכזי בדברי הנביאים.
המובן הפשוט של המלה "גאולה" הוא שחרור (גאולת קרקעות, שחרור עבדים), אך המקרא מדבר גם על גאולת דם.
פסוקים מהתנ"ך העוסקים בגאולה, ובפרט פסוקים מספר דניאל, שימשו לאורך ההיסטוריה כמצע לדרשות אסכטולוגיות ולחישובי קץ.
כיסופי גאולה ליוו את העם היהודי מאז שיצא לגלות ועד להקמת מדינת ישראל, אך גם כיום הם צפים ועולים מדי פעם, הן בפוליטיקה והן בחישובי קץ. למשל, מתנגדי המתנחלים מאשימים אותם באידיאולוגיה של גאולה. בציונות הדתית התייחסו להקמת המדינה כאל שלב בגאולה ("אתחלתא דגאולה").
בית משירו הידוע של מנשה רבינא: "מי ימלל":
מי ימלל גבורות ישראל אותן מי ימנה? הן בכל דור יקום הגיבור גואל העם
חוקר התנועות המשיחיות בתולדות עם-ישראל, אריה מורגנשטרן, פרסם בתשנ"ז ספר בשם "גאולה בדרך הטבע : תלמידי הגר"א בארץ ישראל תק"ס-ת"ר 1800-1840: מחקרים ומקורות".
סטיקר שעון הגאולה
בתמונה (לעיל) של סטיקר (דבוק לעמוד חשמל ברחוב עזה בירושלים) שצילמתי היום, רואים את שעון הגאולה המתקתק ומתחתיו תחילתו של פסוק בישעיהו ס, כב ("הקטן יהיה לאלף") שעוסק בנושא הגאולה. בהמשכו של פסוק זה נמצא הביטוי "בעתה אחישנה" שהוא אחד הביטויים היותר מזוהים עם נושא הגאולה בפרשנות המקרא.
גאולה ויגאל משמשים כשמות פרטיים.
יש מושב בשם "גאולי תימן" ליד חדרה.
יש מושב בשם "גאולים" ליד נתניה.
יש מושב בשם "גאליה" ליד רחובות.
יש בי"ס בשם "גאולים"בירושלים.
יש שכונה בשם "גאולה" בירושלים.
כוכב הגאולה 1921
-
"כוכב הגאולה" הוא ספר פילוסופי שכתב פרנץ רוזנצווייג (1886 –1929) בשנת 1921. אצל מיכאל סגן כהן (1944 - 1999) בציור "על הר נבו", מופיע מגן דוד בשלושת צבעי היסוד (אדום, צהוב וכחול) ובשלושת הצבעים המשלימים (ירוק, כתום וסגול). לפי אמיתי מנדלסון, סגן-כהן נתן למגן הדוד הזה את השם "כוכב הגאולה" בעקבות ספרו של פרנץ רוזנצוויג.
-
גאולה-
היימן וו. פרלצוויג צייר בשנת 1922 שער לתווים מוזיקליים של מרש הגאולה ובו דמותה של בת ציון, האנשה של רוח האומה.
-
בול שקל הגאולה
שיחזור מטעם הקק"ל (1980, בעיצובה של רות לוין) של בול שהונפק על ידי התנועה הציונית כדי לשמש כקבלה למי שתרם לרכישת (גאולת) אדמות בא"י.
אני נקרא "יהודי"- על שם יהודה בן יעקב אבינו. המלה "יהודי" מופיעה במקרא פעמים אחדות (זכריה ח, כג; מלכים-ב, טז,ו; אסתר ח,ז; אסתר ח,טז). המושג "יהודי" מפריד אותי מהנוצרים (שנזכרים בירמיהו ד, טז; לא,ה) ומהמוסלמים- בני ישמעאל, אבל בני שלושת הדתות המונותיאיסטיות נקראים בשם "בני אברהם".
אני נקרא "חילוני" משורש "חול" (ויקרא י,י) לעומת הדתיים שהם בעיני עצמם קהילת קודש (כמו ימי החול לעומת שבת קודש); חלק מהם כנראה סבורים שהמלה "חילוני" נגזרת מהמלים "חולי, מחלה".
אני נקרא "ישראלי" בגלל שיעקב אבינו קיבל את השם "ישראל" לאחר ששרה עם המלאך במעבר יבוק (בראשית לב כט).
אני נקרא "בן אדם" על שם אדם הראשון.
אני נקרא "אנושי" או "בן אנוש" על שם אנוש בן שת (בראשית ה, ו)
אני נקרא "ציוני" על שם ציון המקראית.
אני נקרא "ירושלמי" בגלל שזה היה שמה של עיר דוד, ובגלל שזו העיר שבה אני חי.
אשכנז היה בנו הראשון של גומר בן יפת (בראשית י,ג). בספר ירמיהו (נא, כז) נזכרת ממלכה בשם אשכנז. המלה "ספרדי" באה מעובדיה (א, כ) "וגלות ירושלים אשר בספרד יירשו את ערי הנגב".
בעיני האנטישמים אני בן הגזע השמי בגלל שם בן נוח. הנאצים סימנו בתעודות הזהות של היהודים את הגברים בשם "ישראל" ואת הנשים בשם "שרה".
אני נקרא "גבר" בגלל שהמלה "גבר" וההבחנה בינה לבין המלה "אשה" מופיעה בתנ"ך (למשל בדברים כב, ה).
בתעודת הזהות שלי רשום זכר בגלל שההבחנה בין זכר לנקבה מופיעה בתנ"ך (למשל בבראשית א, כז).
קריקטורה מאת יוסף בס שניצבת בחצר המוזיאון לקריקטורה וקומיקס בחולון
התמונה באדיבות אבישי טייכר מויקיפדיה ערך "מיהו יהודי"
הולדת המושג "ישראל" - יעקב אבינו נלחם במלאך במנורת הכנסת שיצר בנו אלקן בשנת 1956
התמונה באדיבות תמר הירדני מויקיפדיה ערך "מנורת הכנסת"