יום רביעי, 11 בנובמבר 2009

גדעון

כמעט לכל הדמויות המקראיות (אבות, אמהות, שופטים, נביאים, מלכים) יש זכר

א. בבול של רשות הדואר

ב. בשלט רחוב

ג. באתר היסטורי המזוהה עם שמם

ד. בשמות פרטיים (לעתים בגרסאות שונות)

ה. באמנות לסוגיה ולדורותיה.

כך גם לגבי דמותו של גדעון (או גידי) ששמו משמש כשם פרטי, ויש על שמו רחובות ברחבי הארץ, ויש לא רק מערה באזור מעין חרוד שנקראת "מערת גדעון" אלא גם מבנה בסמוך לישוב איתמר שנקרא "קבר גדעון".

בול מועדים לשמחה 1975 בעיצוב דרור בן דב

באדיבות ידידי אספן הבולים שבמקרה שמו גדעון


שלט רחוב בירושלים


דמותו של הלוחם הנועז גדעון שימשה כמקור
השראה לצעירי זיכרון-יעקב (שיסדו בשנת 1913 את אגודת-הסתר "הגדעונים") וגם ל
קצין הבריטי הנוצרי צ'ארלס אורד וינגייט (1903 - 1944) שהשפיע על גיבוש תורת הלחימה של הפלמ"ח [1]. כשמלמדים דוגמא אישית בצה"ל מתבססים על דברי גדעון: "ממני תראו וכן תעשו" (שופטים ז).

שלומית רוזינר פרסמה בשנת 1984 בהוצאת "מסדה" ספר לנוער בשם "תרועה ואש באישון ליל: סיפורו של השופט גדעון".


להיט היסטרי בשנות הששים היה שירה של נעמי שמר "זמר לגדעון" בביצוע נחמה הנדל:

ברוך גדעון בן עם עני
אשר הכה במדיני
הכה ולא חדל
וירדפם ויפחידם
הרחק מעבר לירדן
בשלוש מאות חייל
[1] תכלת 10, חורף התשס"א / 2001 אורד וינגייט: ידידות במבחן מאת מיכאל אורן
http://www.tchelet.org.il/article.php?id=64&page=all

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה