ב. ממזר בסלנג הישראלי הוא איש תחבולות, פיקח, ממולח (כמו מלח) חריף (כמו פלפל).
בהלכה היהודית דיני ממזר מבוססים על (דברים כג, ג): "לא יבוא ממזר בקהל ה' גם דור עשירי לא יבוא לו בקהל ה'". ממזרים אינם יכולים להינשא בגלל דינים דתיים ארכאיים, לדעתם. הם אינם מבינים מאיפה נפל עליהם התיק הזה- אבל הוא נפל עליהם מהתנ"ך. נישואים במדינת ישראל מתנהלים על פי ההלכה, ולכן ממזרים ושאר פסולי חיתון אינם יכולים להינשא בישראל.
ג. גם מי שמבקשים להינשא בנישואים אזרחיים יכולים לזכות בהכרת המדינה רק אם התחתנו בחו"ל. הראש היהודי (החילוני) המציא את "נישואי קפריסין", שבהם מתחתנים כמה מאות זוגות מדי שנה. מסביב ל"נישואי קפריסין" התפתחה "תעשייה" של חברות נסיעות שמציעות להקל על הזוגות האלה את התהליך.
ד. טקס "חתונה יהודית-חילונית" מאפשר נישואים אזרחיים בארץ, אך אינו מוכר על ידי המדינה. בכל זאת יש מדי שנה כמה מאות זוגות שנישאים בשיטה זו.
ה. בשנת 1997 הציגה האמנית רחל גלעדי את יצירתה "ממזר", בובת תינוק שעל פרק ידו במקום פרטי היולדת, כמקובל, סרט לבן שנושא את האותיות השחורות "ממזר" באנגלית. גלעדי מוחה על כך שהממזר נענש בנידוי חברתי על חטא שלא הוא חטא, ובנוסף היא מוחה על חוסר השוויון בין הגבר לאישה במקרה זה, כי מאיימים על האישה (ולא על הגבר הבוגד באישתו) שאם תבגוד בבעלה - ילדה ייענש.
ו. לאה שנער פרסמה בהוצאת רשפים, בשנת 1987 רומן בעל רקע אוטוביוגרפי שנושא את השם "נישואי קפריסין".
חתונה בירושלים
חרוזים על בד
גודל 15*15
כל הזכויות שמורות לאנני שקולניק 2009
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה