פסיפסים מקראיים של יעל פורטוגז

שנים עשר השבטים, בסוכת אחדות עם ישראל, פרויקט הגן המקראי בכפר יונה

"וגר זאב עם כבש" בשילוב עם "איש תחת תאנתו" (מלכים-א, ה,ה; מיכה ד,ד)

צדיק כתמר יפרח (תהילים צב, יג)

יבנה- פסיפס שבעת המינים – חיטה

כל הזכויות על התמונות לעיל שמורות ליעל פורטוגז

ואהבת לרעך כמוך

ואהבת לרעך כמוך

(c)

צילם: עודד ישראלי 2010

ואהבת לרעך כמוך

צילם: זקו (c)

-

המימרא "ואהבת לרעך כמוך" מוכרת כמעט לכל ישראלי, אבל רבים נוהגים לייחס אותה להלל הזקן (תלמוד בבלי, שבת לא:א) או לרבי עקיבא (ירושלמי נדרים, ל:ב) ושוכחים שמקורה במקרא (בויקרא יט, יח).

ידידתי היקרה חנה אדר כתבה על הפסוק הזה בספרה "זרעים להפריית המחשבה"

שהכוונה היא שאם נאהב את עצמנו נוכל לאהוב גם את האחר.

בשנת 2006 פרסם מנחם זהרי ספר בשם " ואהבת לרעך כמוך :המושג אהבה, שימושיו ושגירותו בכתבי המקרא" בהוצאת כרמל.

הפסוק מוכר בין היתר בגלל שהוא כלול במילות הפזמון הפופולרי "אמר רבי עקיבא".

סטיקר על אופנוע

מודעה הקוראת להפגנה בנושא מצעד הגאווה בתל אביב

התמונה באדיבות idansof מפליקר

בול בעיצובו של ע. בלאושילד משנת 1958 בסדרת זכויות האדם

באדיבות אספן הבולים גדעון

תכשיט בעיצוב שגית לוי

צילום: מריסה נינה גולדברג

כל הזכויות שמורות

סמלי השבטים מאת מרים רייך

במדרשה שבמכון לב שבירושלים מופיעים סמלי השבטים בויטראז' מאת מרים רייך תושבת קדומים.

התמונה באדיבות דניאל ונטורה מויקיפדיה ערך " שבטי ישראל"

גד בנימין יוסף

דן נפתלי אשר

שמעון זבולון יששכר

יהודה לוי ראובן

שלושת האבות ליד באר הזיכרון

ציור של עודד ישראלי (כל הזכויות שמורות ) שכתב לי :

פעם ציירתי תמונה עם שלושת האבות ליד באר - 'באר הזיכרון' קראתי לה.

זה עם הכלוב הוא יעקב המביא קרבן.

ברקע האמהות.

הכתרים - גם קריצה למלך גרר.

האיכות לא הכי טובה - אז הייתי עני וצילמו לי את התמונות בדרך כלל במצלמה ביתית ופיתוח סטנדרטי שהלך ודהה עם השנים...

מוסיקה ישראלית

"היום השביעי", שמו של הרכב שמבצע "מוסיקה ישראלית מוסיקה יהודית ומה שביניהן", מקורו בבראשית (ב, ב-ג)

בעקבות הסיפור המקראי אודות האשל שנטע אברהם אבינו

אשל - שלט עם פסוק בגן הבוטני בירושלים

צילום שלי

-

עקבות הסיפור המקראי (בראשית, כ"א, ל"ג) אודות האשל שנטע אברהם בבאר שבע ניכרים בתופעות הבאות:

בסמל העיר באר שבע מצויר אשל מלבנים ומתחתיו רשום הפסוק המקראי העוסק בו. הסמל עוצב מחדש בשנת 1972 בידי מורה לגרפיקה בשם חזי מור. הסמל הקודם, שגם בו הופיע אשל, עוצב בשנת 1950 בידי העיתונאי אברהם חלילי.

סמל העיר באר שבע

בית הכלא "אשל" (לשעבר כלא "באר שבע") נקרא על שם האשל שנטע אברהם.

הישוב היהודי בית אשל היה אחד משלושת המצפים שהוקמו בנגב ב-1943. הישוב נחרב במלחמת העצמאות, והוא משמש כיום כמרכז הדרכה.

מצפה בית אשל , בסמוך לעלייתו על הקרקע

באדיבות אלמוג מויקיפדיה ערך "בית אשל"

מקור: חוברת הגלגל 2.8.1944

רחוב בית אשל בצפון יפו ורחוב בית אשל בירושלים נקראים על שם אותו ישוב שנחרב ב 1948. בנוסף יש רחוב בשם אשל אברהם ברמת השרון.

בתוך חצר כנסיה רוסית (מוסקוביה) בחברון צומח עץ אלון עתיק שנקרא "אשל אברהם".

אשל אברהם בחברון

התמונה באדיבות CopperKettle מויקיפדיה באנגלית ערך Mamre

באר

היום המים זורמים אלינו מן הברז וקצת קשה לנו להבין עד כמה הבאר הייתה חשובה בתקופת המקרא.

המלה "באר" מופיעה עשרות פעמים בתנ"ך, ובעקבות מופעים אלה אנו משתמשים בה בימינו אלה באופנים שונים ומגוונים.

שם ישוב:

1. באר שבע מופיעה פעמים רבות בסיפורי האבות: אברהם נטע שם אשל ( בראשית כא, לג), יצחק חפר שם באר ( בראשית כו, כג), יעקב זבח בה (בראשית מו, א).
2. באר טוביה- מועצה אזורית באזור אשדוד.
3. באר אורה- בסיס גדנ"ע (כיום נטוש).
4. בארות יצחק - קיבוץ דתי ליד יהוד.
5. בארותיים - מושב עובדים ליד נחל אלכסנדר.
6. באר יעקב - מועצה ליד נס ציונה.
7. שמות ישובים ערביים רבים מתחילים במלה "ביר" שתרגומה לעברית "באר": ביר נבאללה (באר האצילים) כפר באזור רמאללה; בארות – אחת מארבע ערי הגבעונים (שמואל-ב, ד,ב) מזוהה כיום עם הישוב הערבי אל בירה הסמוך לרמאללה; הכפר הבדואי ביר עסלוג' (באר משאבים) דרומית לקיבוץ רביבים; "ביר-מלקה". (באר המפגש) ליד נחל ניצנה; באר אסנת ("ביר אבו סנע") באזור באר שבע...

ביטוי: במקום לומר מהקצה הצפוני של ארץ ישראל עד לקצה הדרומי אומרים מדן ועד באר שבע (שופטים כ, א)

פתגם: לא יורקים לבאר ממנה שותים.

שם פרטי: הושע בן בארי (הושע א,א).

שם משפחה: חיים באר (הסופר)

מלה נרדפת: באר נפט - בגלל שהמלה "באר" קרובה בצליל ובמשמעות למלה "בור".

שירה: "הבאר: שירים" מאת זרבבל גלעד (1912-1988), הקיבוץ המאוחד, תשמ"ג.

להיט: שירו של עמנואל זמיר (מלים ולחן) בביצועים זמרים רבים (כגון אריק איינשטיין, עופרה חזה):

באר בשדה חפרוה רועים

ועדרי זרים יעטרוה.

נדדו, הלכו בעקבי הרים

רועים אשר כרוה.

השיר מקורו בפסוק:

אז ישיר ישראל את השירה הזאת, עלי באר ענו לה באר חפרוה שרים כרוה
נדיבי עם (במדבר כא, יז-יח)

ריקודי עם:

1. מים מפי הבאר -מאת ספי אביב.
2. אל בארות המים - מאת יואב אשריאל.
3. צל ומי באר - מאת חיים שריון.
4. באר בשדה - מאת רבקה שטורמן.

סמל המועצה המקומית באר יעקב

באדיבות Kippi70 מויקיפדיה ערך "באר יעקב"

באר אברהם - אתר ארכאולוגי שמיוחס לאברהם אבינו ונמצא בבאר שבע

באדיבות בית השלום מויקיפדיה ערך "באר אברהם"

גן צמחי התנך - ויגל את האבן מעל פי הבאר

כל הזכויות שמורות לעודד ישראלי 2009

כתונת פסים

"כותונת הפסים של יוסף" מאת סבינה סעד

מיניאטורה; דיו על נייר; גודל: 7*10 ס"מ

כל הזכויות שמורות

-

"יוסף מבקש את אחיו"(כשהוא לבוש בכתונת הפסים)

אהובה קלייןc) ) 2009

1. מקור הביטוי: וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא לוֹ, וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים [בְּרֵאשִׁית לז ג].

2. להיט: "כתונת פסים" הוא שמו של להיט מאת מאיר אריאל וארקדי דוכין, שהופק על ידי גלי צה"ל (1995) במטרה לעודד את ותיקי החברה הישראלית להתייחס בסובלנות כלפי העולים החדשים (להלן קטע:)

לפני כמה וכמה שנות אלף

נפרדנו אני ואחי...

מה הם עשו לך אתה בכלל לא דומה לי

בבכי צחק לי אחי

אתה לא נראה כל כך ישראלי

בטח שלא תנכי

3. אמנות: "כתונת פסים", יצירה של מיכאל סגן כהן (1981) שכוללת דיוקן עצמי על ריבוע פח שאליו מחובר בד מפוספס. היצירה עוסקת בזהות עצמית על רקע מוראות השואה.

4. ספר ילדים: מאת מיריק שניר עם איורים כרמית גלעדי פולארד שמתחיל במשפט "אלוהים ברא את הזברה פשוט ערומה, הביט בה ושאל: את מרוצה זברה, מה?" בהמשך נושאת ונותנת הזברה עם האל עד שהיא מקבלת כתונת פסים.

5. מחזמר: "יוסף וכתונת הפסים המשגעת" מאת אנדרו לויד וובר וטים רייס, הוצג על ידי תיאטרון "הבימה" לציון חגיגות השישים למדינה. המחזמר הוצג לראשונה בתיאטרון "הקאמרי" בתרגומו של אהוד מנור.

6. שיר: "כתונת איש המחנות" מאת אבנר טריינין (1957):

ולא קנאו בו האחים

‫על כותנת הפסים,

‫שבה הלבישו גם אותם

‫כשהורדו מן הפסים.

7. שיר (שלומדים לבחינות בגרות בספרות): "כותנות פסים"- משה אבן עזרא
"כתנות פסים לבש הגן/ וכסות רקמה מדי דשאו/ ומעיל תשבץ עטה כל עץ/ ולכל עין הראה פלאו"

8. ספר: "כתונת פסים" מאת חיים אליאב, הוצאת פשר. חיים אליאב הוא שם העט של הרב הירושלמי משה גרילק.

עמלק

בהשפעת התנ"ך מזוהים אתרים היסטוריים רבים עם שמות של מקומות מקראיים. ה"אופנה" הזאת אינה פוסחת גם על זיהוי של עמים מודרניים עם שמות של עמים מקראיים, וכך ישמעאלים הם מוסלמים, יהודים הם בני שם (ולכן שונאי היהודים נקראים אנטישמים), ועמלקים הם הנאצים.

בתנ"ך השם "עמלק" נזכר פעמים רבות למשל בבראשית לו, יב (כנכדו של עשו); בתיאור מלחמת בני ישראל עם עמלק; בנבואת בלעם; במלחמת שאול ושמואל עם עמלק.

לא ברור מי היה הראשון שזיהה את הנאצים עם עמלק. אליעזר ירושלמי בספרו "ילדי השואה" (1963) כתב כי בתקופת השואה ילדים בגטו שיחקו משחק בשם "מלחמה בעמלק" שבו עמלק היו הנאצים.

מנחם בגין בנאום בכנסת בנושא השילומים מגרמניה ב- 7 בינואר 1952 פנה למנהיגי המפלגות הדתיות וניסה לשכנעם להצביע נגד השילומים בטענה שהצבעה בעדם תוביל למחיקת "פסוק שלם, קדוש ומקודש בתורה - 'מלחמה לה' בעמלק מדור דור'".

בתמונה פסוק מדברים כה, יז על כרזה של משרד החינוך ליום הזיכרון והגבורה:

"זכור את אשר עשה לך עמלק... לא תשכח".

החיבור ליום הזיכרון לשואה מזהה כמובן את עמלק כנאצים.

כל הזכויות שמורות לעודד ישראלי

"המלחמה בעמלק" - ציור שמן של הפולני קזימיר לסוצקי שתלוי בבית התנך בת"א

צילמה: ניצה וולפנזון

התמונה מתפרסמת באדיבות דני אופיר מנהל בית התנ"ך

"המלחמה בעמלק" - פרט מתוך פסל של בנו אלקן משנת 1956

התמונה מועתקת מויקיפדיה. כל הזכויות שמורות לתמר הירדני

"זכור את אשר עשה לך עמלק" עך לוח זיכרון

צילם עודד ישראלי (c)

בית המקדש נגד הבית הלבן

בית המקדש והמוזיקה בשרות הפוליטיקה - מודעה של הימין הקיצוני, שעליה תמונת בית המקדש מעל (בטח בכוונה) לבית הלבן, כאיור למשפט "בטחון בה' ולא באובמה".

המחשה לדמות השרף שבחזון ישעיהו

בחזית הבניין הראשי של ימק"א בירושלים, מול מלון המלך דוד, על קיר מגדל שמתנשא לגובה של כחמישים מטרים, יש תבליט מאת זאב רבן (1890- 1970) שממחיש את השרף שמתואר בספר ישעיהו ו, ב, ו). התבליט הוא בגובה של כ- 5 מטרים וברוחב של למעלה משני מטר.

פסוק כמאפיין זהות

אביבה בייגל, יצרה מיצב דו-צדדי מפסיפס בשם "ככה בונים חומה".

הפסיפס מורכב משלושים לוחות, כל אחד בגודל שלושים על ששים ס"מ.

אביבה בייגל מתמודדת ביצירתה זו עם גדר ההפרדה שאותה בונה מדינת ישראל משנת 2002, במטרה למנוע פעולות טרור.

במיצב יש צד ישראלי וצד פלשתינאי, ובכל אחד מהם מופיעים מאפייני זהותו התרבותית הלאומית והדתית.

בצד הישראלי מאפיינים כמו צבר ומגן דוד... וגם פסוק מהמקרא שמסמל את כיבוש הארץ:

ויריעו העם תרועה גדולה ותפל החומה תחתיה (יהושע ו,כ).

התבוננות ביצירה זו עוררה בי את הזיכרון של החומה שהייתה בירושלים בין העיר הערבית לעיר העברית, חומה שעליה אמרה נעמי שמר ב"ירושלים של זהב": "העיר אשר בדד יושבת ובלבה חומה". אותה חומה נפלה במלחמת ששת הימים בעקבות הכיבוש הישראלי, אבל חומת השנאה בין שני העמים נבנתה חיש מהר מחדש, ועם בניית חומת ההפרדה היא קיבלה ייצוג פיזי. הפסוק "ויריעו העם תרועה גדולה ותפל החומה תחתיה" מבטא את השאיפה להפלת החומה (והפעם להפלת חומת ההפרדה) ואביבה בייגל מפנה אותנו ביצירה זו לשורשים הפסיכולוגיים של ההפרדה - הזהות וההזדהות.

אביבה בייגל - ככה בונים חומה - הצד הישראלי

כל הזכויות שמורות

פרט מתוך הצד הישראלי ביצירתה של אביבה בייגל - "ככה בונים חומה"

כל הזכויות שמורות

סיפורי התנך- אדם וחווה

ציור מאת בנימין פלג שנקרא: בריאת העולם - אדם וחוה

כל הזכויות שמורות לבנימין פלג 2009

הביטוי "חזק ואמץ" מקורו במקרא

הביטוי "חזק ואמץ" כשם של שני רחובות

התמונה היא CC באדיבות Sharon G מפליקר

הביטוי "חזק ואמץ" מקורו במקרא והוא מופיע שם במקומות הבאים:

דברים לא ו; לא, כג;

יהושע א ו; א, ז; א,ט; א-יח;

ישעיהו כח,ב;

דברי הימים כב,יג; כח,כ

הביטוי "חזק ואמץ" משמש לעידוד.

הוא מופיע בשירו של ביאליק (באדיבות פרויקט בן יהודה)

חֲזַק וֶאֱמַץ, עֲמֹד אָבֵל!

הֱיֵה מֵחַלָּמִישׁ!

אַל תִּמּוֹג בִּדְמֵי הַהֲרוּגִים,

הַקְּבוּרִים תַּחְתֶּיךָ!...

וְסָפַרְתָּ הַקּוֹרוֹת

לַבָּנִים הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ...

וכן בפזמון החוזר בשיר "יהושע" מאת אורי סלע ויוחנן זראי בביצוע אריק לביא:

חזק ואמץ ואל תחת
כי לך הארץ הזאת האחת

סטיקר חזק ואמץ

כל הזכויות שמורות לזקו

שלט חזק ואמץ

צילום: חיים שטייר

כל הזכויות שמורות לחיים שטייר 2009

בול "חזק ואמץ" שהנפיקה רשות הדואר בשנת 1967 בעיצובו של ר. אראל

באדיבות גדעון