יום שבת, 29 באוגוסט 2009

השפעת המקרא על סמלי המדינה- ההמנון

ההמנון הלאומי מכיל שני בתים (מתוך תשעה) שחיבר נפתלי הרץ אימבר בשנת 1878. השורה "עוד לא אבדה תקוותנו" נשענת על "חזון העצמות היבשות": "הנה אומרים יבשו עצמותינו ואבדה תקוותנו" (יחזקאל לז יא). השורה המסיימת את ההמנון, "ארץ ציון ירושלים", נשענת על המלים המקראיות "ציון" ו"ירושלים". בנוסח המלא של השיר, בשבעת הבתים שהושמטו, נזכרים: דוד, בית המקדש, הירדן, והצרי בגלעד: השורה של נפתל הרץ אימבר:

לך עמי לשלום שוב לארצך הצרי בגלעד בירושלים רופאך
נכתבה בהשראת הפסוק בירמיהו (ח כב)

הצרי אין בגלעד אם רופא אין שם כי מדוע לא עלתה ארוכת בת עמי

התמונה היא של גליונית מזכרת של רשות הדואר ועליה מודפסות מילות ההמנון הלאומי. עיצוב הגיליונית: ברוך נאה (ענת).
התמונה מתפרסמת כאן
באדיבות דובוש

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה