יום שני, 31 באוגוסט 2009

השפעת המקרא על הרשות השופטת

פסוק (מויקרא יט לו), שבו מופיעה המילה "צדק" ארבע פעמים, מתנוסס על קיר בבית המשפט העליון
למען יידעו ויושפעו
באדיבות Ori229 מויקיפדיה "ביאור:ויקרא יט"


בול "בית המשפט העליון" של רשות הדואר משנת 1992 בעיצובו של דוד בן הדור

המשפט העברי מבוסס אמנם בעיקר על התלמוד אך גם, במידת מה, על התנ"ך. למשל חוק "לא תעמוד על דם רעך" שמחייב אדם להושיט עזרה למי שנמצא בסכנת חיים, מבוסס על ספר "ויקרא" (יט, טז).

שופטים מרבים לצטט את התנ"ך בפסקי הדין שלהם.

באתר האינטרנט "דעת" מופיעים עשרות מאמרים תחת הכותרת: "סקירות על נושאים משפטיים בזיקתם למקרא". מיכאל ויגודה פרסם שם מאמר תחת הכותרת "מי מפחד ממשפט עברי?" ובו הוא מעיר שלמרות שחוק יסודות המשפט (1980) מורה לשופטים להיעזר בתנ"ך ובשאר מקורות מורשת ישראל בבואם להכריע בשאלות חדשות, לא ניכר שינוי בפסיקות בעשרות השנים שחלפו מיום פרסום החוק לעומת התקופה שקדמה לפרסום זה.

באתר האינטרנט של בית המשפט העליון מופיעה תמונה של חצר הקשתות שבה נאמר כי "האבן, שנחצבה מן האדמה, והמים שבהם נשקפים השמים, מציבים זה מול זה שני ניגודים ברוח המקרא: "אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף" "תהילים: (פה ‏יב).

התמונה באדיבות ידידי אספן הבולים גדעון

על השובל מופיע פסוק מזכריה (ח טז)

אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם

פסוק זה הוא המקור לביטוי "בית משפט השלום"

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה