יום חמישי, 8 באפריל 2010

השפעת שפת התנ"ך על נעמי שמר

אברהם זיגמן בספרו "מדרש נעמי" בהוצאת יד בן צבי (2009) מפרט את השפעות שפת התנ"ך על 108 שירים של נעמי שמר, שאחדים מהם מספרים מחדש סיפור מקראי כמו סיפור גדעון או סיפור מיכל. המלים המקראיות מודפסות בספר בצבע שונה מיתר המלים.

כבר בשיר מוקדם שלה, "אשכולית" מופיעה וו ההיפוך המקראית בביטוי "גדלה ותיף".

בשיר "שלומית בונה סוכה" מופיע הביטוי "מה טוב ומה נעים" (תהילים קלג).

הביטוי "שיר חדש" בשיר "יום ח' בשבוע" הוא ביטוי שמופיע כמה פעמים בתהילים. [הביטוי "שיר חדש" מופיע גם בשירה "יבנה המקדש"].

הביטוי "בחור וטוב" בשיר "כיצד שוברים חמסין" מופיע במקור בשמואל-א, (ט, ב).

בראיון עם רבקה מיכאלי (בתכניתה "באה לשבת עם רבקה מיכאלי") סיפר זיגמן, שנעמי שמר סיפרה בראיון רדיו (עם רבקה מיכאלי) שהשפעת התנ"ך עליה היא תוצאה של שש שנים שלמדה אצל שושנה ועמינדב ישראלי, זוג מורים בעמק הירדן. עוד סיפר שם זיגמן, שבשיר "ירושלים של זהב" המילה "איכה" במשפט "איכה יבשו בורות המים" מקורה במגילת איכה, וכי בשיר "אמצע התמוז" השורה "כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל" היא מישעיהו (טז, ט).

בנוסף ראוי להזכיר כי נעמי שמר תרגמה שיר של מנוס חאג'ידאקיס שבו מופיע הביטוי "איילת אהבים" (מקורו במשלי ה, יט).

בשירה "על נהרות בבל" פירשה נעמי שמר פירוש מודרני את הסצנה שמתוארת בתהילים קלז.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה