חילונים רבים כל כך נוהגים ללכת בראש השנה וביום כיפור לבית הכנסת עד שניתן לענות בהגזמה לשאלת "מיהו חילוני" - מי שנוהג ללכת רק בראש השנה וביום כיפור לבית הכנסת. מבחינה זו כמעט כל ישראל דתיים, וההבדל בין היהודים הדתיים לבין היהודים החילוניים הוא רק בכמות המצווות שהם מקיימים. בנוסף ניתן לומר שראש השנה ויום הכיפורים הם חגים של התקרבות בין שני הגושים הללו, ומיד לאחריהם הריחוק חוזר לשגרתו.
יהודים חילוניים נוהגים לשלוח לבני משפחתם, לידידיהם ולמכריהם, ברכות לשנה טובה (כיום בעיקר באי-מייל או באס.אם.אס) גם בראש השנה העברית שחל בתשרי וגם (ליתר ביטחון) בראש השנה האזרחית שחל בינואר. מקורו של מנהג זה אינו בתורה, וגם מקורם של מנהגים מסורתיים רבים אחרים הקשורים לראש השנה, אלא בהתפתחויות שחלו להן במהלך אלפיים שנות גלותנו. יוצא מן הכלל הוא מנהג התשליך שאותו תולים היהודים הדתיים בפסוק ממיכה (ז, יט). אפילו המנהג לחוג את ראש השנה במשך שני ימים אין מקורו במקרא.
הבסיס המקראי לראש השנה מצומצם ביותר:
א. הביטוי "ראש השנה" נזכר בתנ"ך (יחזקאל מ, א)- אך שם הוא חל בעשירי לחודש שזה בעצם יום כיפור.
ב. במקור המקראי נקרא ראש השנה בשם "יום תרועה" (במדבר כט, א וכן ויקרא. כג, כד), והוא מוכרז שם כיום שבתון.
ג. בתהילים (פא, ד) הוא מכונה "כסה" בגלל שהירח מכוסה בו לגמרי. התקיעה בשופר שמאפיינת חג זה מקורה בפסוק הנ"ל.
בתמונה שנה טובה מאוסף חיים שטייר שמתפרסמת כאן באדיבותו.
בסדרת מועדים לשמחה תשט"ז 1955 יצא לאור בול של רשות הדואר בעיצובה של מרים קרולי עם כיתוב על השובל:
"תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו" תהילים מא, ד
ועם ציור של כלי נגינה מתקופת התנ"ך
התמונה באדיבות ידידי אספן הבולים גדעון 1991
-
בסדרת מועדים לשמחה תשנ"ב 1991 יצא לאור בול בעיצובם של אורה ואליהו שורץ
עם כיתוב על השובל: "ראש השנה"
הציור שעל הבול מדגיש את השופר, שמקורו באיל, ואת התקיעה בשופר, שעומדת במרכז החג.
התמונה באדיבות ידידי אספן הבולים גדעון 1991
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה