ידוע לכל כי לשון המקרא השפיעה מאד על העברית המדוברת - אך נדמה לי שנתונים מספריים יכולים לחדד את הרושם הכללי הזה. אז הנה המספרים:
במילון אבן שושן (קרית ספר, תש"ל, כרך 7 מוסף ה) נרשמו 2,099 שרשים מקראיים מתוך 3,407. מספר המלים המקראיות שם הוא 7,238 מתוך 34,171 ולסכום זה יש להוסיף 960 מלים יחידאיות מתוך 3,089. המספרים האלה אינם כוללים את צירופי המלים.
מי שבקיא בתנ"ך (הדתיים) יודע מה מקורו של כל צירוף שכזה, אבל לחילוני כמוני, שיוצא לבדוק מי נגד מי, מזומנות הפתעות; לא רק מההקשר המקורי, אלא גם מעצם העובדה שמדובר בצירוף מלים מקראי. למשל, "שברת לי את הלב" - היה נדמה לי שזה תרגום מאיזה פזמון באנגלית, אבל לא – המקור הוא מתהילים (פט כא: "חרפה שברה לבי"); "שוק על ירך" דווקא זכרתי שזה מפרשת שמשון שהכה את הפלשתים (שופטים טו ח), אבל "שאל את נפשו למות" (יונה ד, ח) חשבתי שזה משירת ספרד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה