פרופסור יאירה אמית, שמלמדת תנ"ך באוניברסיטת תל-אביב, כתבה ברבעון להיסטוריה בשם "זמנים" (גיליון 95) מאמר ביקורת על "התנ"ך והזהות הישראלית", ספרה של פרופסור אניטה שפירא (שיצא לאור בהוצאת מאגנס בשנת 2005). מן המאמר הזה דליתי כמה שאלות בנושא חקר השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל.
א. האם, אכן, החל משנות השבעים, פחתה ההשפעה המוכרת והניכרת שהייתה לתנ"ך על עיצוב הזהות של הישראלי?
ב. איך מודדים השפעה?
ג. האם השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל היא תוצאה של מדיניות שהוביל ראש הממשלה, דוד בן גוריון? האם פרישתו מהחיים הפוליטיים גרמה לירידה בהשפעת התנ"ך?
ד. האם הגשמת יעדים חלקית של הציונות גרמה לירידה בהשפעת התנ"ך?
ה. האם השימוש של המתנחלים בתנ"ך, לאחר מלחמת ששת הימים, גרם לירידה בהשפעת התנ"ך על הציבור שסולד מדרכם המדינית?
ו. האם הירידה בהשפעת התנ"ך על עיצוב הזהות של הישראלי קשורה לתנועה הכנענית? לחוקרים הפוסט ציונים?
ז. האם העלייה בחשיבות נושא השואה כמעצב זהות אלטרנטיבי, בעקבות משפט אייכמן, גרמה לירידה בחשיבות התנ"ך כמעצב זהות?
ח. מה גרם למשרד החינוך להפחית את שעות לימוד התנ"ך בבתי הספר הממלכתיים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה