לפני ימים אחדים נפטר הסופר, המשורר, הפסל, הוגה הדעות ואוהב התנ"ך עמוס קינן.
בשירו "לקראת סוף האלף" הביע קינן את אכזבתו מן ההישגים של תחיית העם היהודי בארץ ישראל:
התחלתי להטיל ספק באפשרות שבארץ ישראל נכתוב כולנו תנ"ך חדש, שיהיה מפץ חדש, שממנו ייוולד יקום אנושי חדש... שעליו חלמתי, ושגם אותו כנראה אחמיץ...
המשפט של קינן מנוסח על דרך השלילה, אך משתמע ממנו שבארץ ישראל נכתב התנ"ך (הישן) שהיה בבחינת מפץ (מלה שמשמשת לתיאור בריאת העולם, ובאנגלית: ביג בנג), שממנו נולד היקום האנושי הישן, שאנחנו עדיין נמצאים תחת השפעתו. לו היה איש דתי כותב את המשפט הזה לא הייתי מתפלא, אבל די נדיר לשמוע מחילוני מובהק כמו עמוס קינן שהתנ"ך הוא לדעתו המשפיע החשוב ביותר על חיי היום יום בישראל.
בתמונה: פסל המשיח (משנת 1966) של עמוס קינן
התמונה מתפרסמת כאן באדיבות יאיר טלמור מויקיפדיה ערך "עמוס קינן"
הרעיון של כתיבת תנ"ך חדש צץ ועולה מדי פעם , אולי בעקבות
1. הצלחת התנ"ך החדש של הנוצרים (הברית החדשה)
2. או זה של המוסלמים (קוראן)
3. יאנוש קורצ'אק
"אם רוצה אני לבוא לארץ ישראל, הרי זה לשם שיחה עם האלוהים ועם העבר. – נחוץ תנ"ך חדש לאנשים." ("מ"ט אגרות", דת הילד, עמ' 211, מתוך מכתב לאדווין מרקוזה, 14/9/1937) התפרסם באתר האינטרנט של אורנים תחת הכותרת: "ארץ ישראל - ארץ התקווה כיצד חווה קורצ'אק את ארץ ישראל? מה המשמעות שמצא במפעל ההתיישבות?"
4. יהודה עמיחי
בשיר ללא כותרת המתחיל במלה "סיננתי" מונה עמיחי את שמות ספרי התנ"ך שמתוכם בחר חלקים שמהם הרכיב לעצמו תנ"ך חדש: "מתוך מגילת אסתר...שמחה גסה... מירמיהו... כאב...משיר השירים...אהבה...אני חי מצונזר ומודבק ומוגבל ובשלווה".
5. הרב פרופסור נריה גוטל, ראש מכללת אורות ישראל בקדומים, כתב במאמרו "בשל מה שיש בתנ''ך, ובשל מה שאין בו" (הצופה, ט"ו באלול תשס"ו) ש"התנ"ך לבדו אינו יכול לגבש זהות יהודית וישראלית מלאה" למרות אמירות כמו "אמירת דוד בן גוריון, בשעתו: 'במלחמת הקוממיות התקרבנו לימי יהושע בן נון, ופרקי יהושע נעשו יותר קרובים ומובנים לנוער, מכל הנאומים של הקונגרסים הציוניים'" ולמרות שירו של עמיחי (שהוזכר לעיל) שמבטא בעצם את הגישה החילונית ליהדות, שבוחרת את מה שמתאים ונוח לה, ומתעלמת מן השאר. זהות יהודית יכולה להתגבש רק על יסוד חכמת ישראל לדורותיה.
6. נתן אלתרמן: " מי שיחזיר את חלקי הארץ הללו יצטרך לפני כן לכתוב תנ"ך אחר"
נהנתי לקרוא
השבמחקדני
אורנים