התאמת פסוק לאירוע שעל סדר היום

השפעת המקרא על חיי היום ים בישראל ניכרת בתופעה של התאמת פסוק לאירוע שעל סדר היום. תופעה זו נפוצה בעיקר אצל הדתיים (כנראה משום שהם, ככלל, בקיאים יותר במקרא) אבל גם החילונים מרבים להתאים פסוקים לנושאים שונים ומשונים. נדמה שכל הידע המקראי שרכשנו חייב למצוא לו איכשהו נתיבי פליטה. למשל,

אורי ברייטמן בבלוג שלו "חופש החיפוש" (כותרת משנה: "על מנועי חיפוש, ישראלים חסרי סבלנות ומה שביניהם") כתב כתבה בשם "יהללך זר ולא פיך; נכרי, ולא שפתותיך" (משלי כז, ב) שבה הוא מתאים את הפסוק לשיטת דרוג האתרים של גוגל שמבוססת על קישורים שהעניק להם אדם זר, רק בגלל שהאתר מעולה לדעתו, ולא על קישורים קונספירטיביים של בעל האתר ושל חבריו.

צילום-מסך של דף הפתיחה של בלוג זה, ומעליו הדרוג של גוגל

-

יש בפייסבוק אתר באנגלית בשם "פסוקים" שמיועד להתאים אמנות או טקסט או וידיאו לכל פסוק מקראי. הפסוקים כבר שם צריך רק להתאים אליהם את האירוע.

לאחר אסון המסוקים (ברביעי לפברואר 1997 בשאר-ישוב) יצא חוזר מיוחד של משרד החינוך למנהלי בית הספר עם פסוק (מותאם לאסון) מספר ויקרא (י, ו).

פסוק מתהילים (מה, יד) שימש במאבק של החרדים נגד גיוס נשים לצה"ל.

פסוק משמות (יט, יב) שימש לאיסור העלייה להר הבית.

אני עצמי נוהג לצטט את הפסוק "כמים לים מכסים" (מישעיה יא, ט) כביטוי להתפעלות מהאינטרנט, שמאפשר לכל גולש בור, באופן הכי דמוקרטי, להפוך לידען. המים (כמשל למידע) הם גם התוכן של הים וגם הכיסוי שלו. הם מסמלים את אחדות הניגודים שבין מכסה למכוסה, בין בור לידען. מבחינה זו האינטרנט הוא אחד מסימני התגשמות הגאולה, שכן הפסוק לעיל לקוח מחזון אחרית הימים.