הגאולה היא שאלה של אופטיקה -שלט שצילמתי בשכונת גאולה בירושלים
-
המלה "הומור" היא מלה חדשה, לועזית, ולא-מקראית.
למרות שהמילה "צחוק" מופיעה בתנ"ך היא איננה מסמנת שם צחוק של הומור.
גם המילה "בדיחה" איננה מקראית.
אין אף ספר קומי בתנ"ך.
הפסוק הפותח את ספר תהילים "אשרי האיש אשר... במושב לצים לא ישב" (תהילים א,א) וודאי דיכא את ההומור היהודי לאורך הדורות, כמו שהדיבר "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" (שמות כ, ד) דיכא את האמנות הפלסטית.
למרות זאת, היהודים מפורסמים בחוש ההומור שלהם, וגם לישראלים יש הומור בשפע, ולראייה סיפרו את מספר הסטנדאפיסטים ביחס לאוכלוסייה.
בדיחה טובה היא ההצעה לקרב את התנ"ך לתלמידים באמצעות קומיקס.
התנ"ך משמש מקור השראה להומור של חילונים וגם להומור של דתיים.
דוגמאות:
יונה הנביא שמח כשאשתו קנתה את הסיפור עם הדג.
תלמיד בבית ספר הביע דעתו שנס גדול יותר היה אם יונה היה בולע את הדג.
תשובה של תלמיד בבית ספר על השאלה "איפה התרחשה יציאת מצרים": בעמוד שלושים ושנים.
לומדים תנ"ך כדי להכיר את תוכנת הדוס.
המכנה המשותף לאנשי ציבור ולקריאת התורה- כל שבוע יש פרשה חדשה.
משה לפרעה: "רוצה מכות"?
רדיו במקרא: וישמע האל את קול ישראל
חידה: שואלים איזו עיר כבש יהושע? צובטים את הנשאל, והוא צועק את התשובה: "עי".
הביטוי: "עיניים להם ולא יראו אוזניים" שמתבסס על תהילים (קטו, ה-ו) ומשנה את הפיסוק המקורי.
הביטוי "בעיטה אחישנה" מבוסס על הביטוי המקראי: "בעיתה אחישנה" (ישעיה ס, כב) ועוד נוהגים להוסיף הסבר: זכו אחישנה; לא זכו- בעיטה.
בויקיפדיה בערך "הומור בתרבות היהודית" מצאתי שבתשבץ הגיון נתבקשו הפותרים לענות על השאלה
"הרמזור הדובר במדבר". התשובה היא: "ויאמר אליו אֶדום, לא תעבור בי" (במדבר, כ, יח).
בדיחה שסיפר אבשלום אליצור: בני ישראל הסתובבו במדבר ארבעים שנה, במקום כמה שבועות, בגלל שהגברים הובילו ולא היה נעים להם לשאול את המקומיים איפה כנען.
חילונית נותנת תפוח עץ לבחור ישיבה. לשאלתו מדוע היא נותנת לו את התפוח היא עונה שרק אחרי שאדם אכל מהתפוח נודע לו שצריך לעבוד.
כשאלוהים חיפש עם שיקבל את לוח הברית סרבו הערבים בגלל "לא תרצח", הצרפתים בגלל "לא תנאף" הרומנים בגלל "לא תגנוב". היהודים שאלו "כמה זה עולה" וכששמעו שזה בחינם - ביקשו שניים...
גרסה שנייה: למה שני לוחות הברית ולא אחד? - היה מבצע שיווק 1+1
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
השבמחק