שבעת המינים

מגזרת ניר - שבעת המינים

גודל 16.5*11

1994

מאת

(c) סבינה סעד

-

הביטוי "שבעת המינים" הוא בתר מקראי (משנה, ביכורים, א, ג), אבל הוא מתייחס לצמחים שנזכרים בדברים ח, ח:

1. חיטה
2. שעורה
3. גפן
4. תאנה
5. רימון
6. זית (במקור מופיעה גם המילה "שמן")
7. תמר (במקור "דבש")

שבעת המינים הוא מוטיב נפוץ בקרב אמני היודאיקה לדורותיהם, ובעיקר אצל אמני בצלאל שפעלו בתחילת המאה שעברה.

נהוג לתלות מפירות שבעת המינים לקישוט הסוכה (כיום גם כפירות מפלסטיק).

במטבעות ישראל מופיע לעתים קרובות אחד משבעת המינים

למשל,

על גבי המטבע הישראלי הראשון בן 25 מיל מתנוססים ענבים בצד הנושא ועלי זית בצד הערך.

על גבי מטבעות שהונפקו ב 1949:

חמישים פרוטה - עלה גפן בצד הנושא וענפי זית בצד הערך.

מאה פרוטה: עץ תמר בצד הנושא וענפי זית בצד הערך.

חמש מאות פרוטה: שלושה רימונים בצד הנושא וענפי זית בצד הערך...

בהשפעת האר"י מצפת (בן המאה השש עשרה) נוהגים לאכול בט"ו בשבט משבעת המינים.

שלט שבעת המינים בגן צמחי התנך ברחובות - שבעת המינים

כל הזכויות שמורות לעודד ישראלי 2009

-

שדרת שבעת המינים בקיבוץ אור הנר
ציורי קיר (מוראלים) של שני אמנים מהעיר קוריינטס בארגנטינה

קרדיט: תמונת CC מס' 5558 מאת ד"ר אבישי טייכר מויקישיתוף

-

רשות הדואר הנפיקה בתשי"ט –תש"ך סדרה של שבעה בולי מועדים לשמחה

לכל אחד משבעת המינים בעיצוב צבי נרקיס

תמונת הבול באדיבות אספן הבולים גדעון

בנוסף הנפיקה רשות הדואר בשנת 1983 סדרה של 12 בולי "עתודה שקל - שבעת המינים" בעיצוב אליעזר ויסהוף עם כיתוב על השובל: וימלאו אסמיך שבע ותירוש (משלי ג, י) ועם ציור של שבעת המינים.

בכנסת מוצבת משנת 1999 מנורת שבעת המינים מעשה ידי אליעזר ויסהוף שבנויה כך שעל כל קנה שלה יש אחד משבעת המינים