אחת ההשפעות העיקריות של התנ"ך על חיי היום יום בישראל ניכרת בשפה שבה אנו מדברים ושומעים, קוראים וכותבים. מדובר בהשפעה שבדרך כלל איננה מודעת לנו, והבלוג הזה נועד, בין היתר, להפנות אליה את תשומת הלב.
מהעברית המקראית ירשנו בעיקר מלים שמציינות דברים שלא נשתנו מאז ועד היום, כמו שמות אברי גוף, שמות צמחים, חיות, מקומות... ושני שליש מהפעלים.
בהבדל ממוצרים מודרניים עתירי טכנולוגיה, שלא היו לאבותינו, אנחנו לובשים עדיין פחות או יותר את אותם הבגדים – כך שמלים רבות שמציינות בגדים מקורן מקראי. להלן שמות כמה בגדים בני ימינו שמקורם מקראי עם מראה מקום אחד לדוגמה:
בגד- בראשית כד, נג. היו לכוהנים גם בגדי שרד (שמות לט, א).
חגורה- בראשית ג,ז
חליפה- שופטים יד, יג
קובע – שמואל א, יז, לח. קובע במקרא במובן של קסדה, קובע מתכת (קפל"ד).
כתונת - שמות כח, ד.
לבוש - תהילים כב, יט
מגבעת – שמות כט, ט
מדים – שמואל- ב, כ, ח
מטפחת – רות ג, טו
מכנסיים – שמות כח, מב. המכנסיים (שכיום לובשים גם גברים וגם חלק מהנשים) שימשו בתקופת המקרא רק את הכוהנים, וגם להם היו רק מכנסיים קצרים, מהמותניים עד הירכיים.
מעיל – שמות כח, לא-לה
נעל- שמות ג, ה
צעיף- בראשית כד, סה
שמלה- בראשית ט, כד
אפוד- ויקרא ח, ז (כיום מוכר הביטוי "אפוד קרב").
כפתור (ירמיה מז, ד) במקרא מדובר בשם של אי, או בשם של חלק מקושט במנורת המשכן, אבל כנראה לא בשם של חלק מבגד.
בנוסף נציין שהמלה "כביסה" מקורה במקרא (בראשית מט, יא).
לבוש אופייני של יהודים חרדים: מגבעת מעיל ונעליים
למרות שהחרדים רואים עצמם כשומרי החומות של היהדות לבושם, ככל הנראה, רחוק מלהיות דומה ללבושם של אבותינו בתקופת התנ"ך.
התמונה באדיבות naamanus מפליקר
מדים של משטרת ישראל
צילם חיים שטייר וכל הזכויות שמורות לו
נעליים
באדיבות avitaleshel מפליקר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה