יום שבת, 9 בינואר 2010

שמות מהתנ"ך לאמ"לח (אמצעי לחימה)

ניתן להתרשם מהיקף ומעומק השפעת התנ"ך על השפה העברית העכשווית מבחינה של תחום מצומצם, כמו שסופרים את מספר המלים בדף אחד על מנת להעריך את מספרן הכולל בספר. למשל, מלים "צבאיות"...

כאז כן גם כיום "נשק" הוא שם כולל לכלי קרב (למשל ביחזקאל לט ט), ה"מלחמה" (מילה שמופיעה במקרא פעמים רבות) היא אותה "מלחמה", ה"קרב" אותו "קרב" (זכריה יד,ג) וה"שלום" אותו "שלום".

אמצעי הלחימה המקראיים אמנם חלפו מן העולם, אבל השם של אחדים מהם עבר הסבה, והוא משמש כעת כשם של אמצעי לחימה מודרניים.

"שריון" היה אז לבוש הגנה לגוף שהיה עשוי מקשקשי מתכת. לקראת הקרב עם גוליית הלביש שאול את דוד בשריון (שמואל- א, יז, לח) ובקובע נחושת, כדי שיהיה שוויון כוחות בינו לבין גוליית, ששריונו וקובעו תוארו כמה פסוקים קודם לכן. השריון של ימינו הוא מעטה הגנה לרכב (רק"מ = רכב קרבי משוריין).

סמל חיל השריון

באדיבות רוני ב. מויקיפדיה ערך "חיל השריון"

-

קובע (או כובע) הנחושת שנזכר לעיל הפך לקפל"ד (קובע פלדה או קסדת פלדה) הצה"לי.

נאמר על ישמעאל (בבראשית כא,כ) שהיה רובה קשת. מכאן המלה "רובה".

אקדח היה פעם שמה של אבן טובה ((ישעיה נד, יב).

הערה של ד"ר יגאל בן נון: "אקדח" במובנו היום הוא חידוש לשוני של יונתן רטוש.


אקדח מצויר על שלט

באדיבות mockstar מפליקר

-

המרכבה המקראית הרתומה לסוסים העניקה את שמה לטנק המרכבה.

ה"חץ" של אז הוא כיום שמה של מערכת נגד טילים בליסטיים.

כידון מותקן כיום בקצה הרובה. בתקופת התנ"ך הוא שימש ככל הנראה להטלה על האויב (שמואל-א, יז, מה). המילה כידון שמציינת את ההגה באופניים באה מהמילה הצרפתית guidon שמשמעותה הגה.

ירי חצים (למשל, שמואל א כ,, לז) הפך לירי נק"ל או מרגמות או תותח.

התותח שנזכר באיוב (מא כא) היה אולי כלי לערעור חומות.

תותח בבית התותחן בזיכרון יעקב

באדיבות Bukvoed מויקיפדיה ערך תותח

-

המרגמה שרגמה את האויב בתקופת התנ"ך באבנים ("כצרור אבן במרגמה", משלי כו, ח) יורה היום פצמ"רים (פצצות מרגמה). סלנג: במקום "מדבר מהר" אומרים "מדבר בצרורות".

"פצצה" קיבלה את שמה, ככל הנראה, בהשראת מילה בספר ירמיהו (כג, כט).

בקלע (כמו הקלע שבו הרג דוד את גוליית) משתמשים גם כיום (ילדים ופלשתינאים), אבל הקלע נתן השראה למלים "מקלע" (ו"תת- מקלע") ו"קליע".

"תחמושת", "חיל חימוש" "אנשים חמושים" – כל אלה מקורם מקראי (למשל, יהושע א, יד; שמות יג, יח).

אמצעי הגנה:

שלט כניסה למקלט שצילמתי בעצמי

-

המקור ל"מקלט" –: ערי מקלט (במדבר לה טו).

"מסכת אב"כ" מקורה במסכה המקראית שהייתה סוג של פסל (למשל תהילים קו יט).

"ביצורים" באים מ"מבצר" (למשל מלכים-ב, י, ב).

צוללת קיבלה את שמה, ככל הנראה, בהשראת מילה בספר שמות (טו, י).

"דלילה" הוא שם של טיל שיוט מתוצרת התעשייה הצבאית.

"יריחו" הוא שם של טיל בליסטי.

"גבריאל" שנזכר בספר דניאל (ט, כא) הוא שם של טיל ים- ים.

בנוסף נזכיר כי:

בסמל צה"ל יש חרב ועלה זית שמסמלים מלחמה ושלום.

מלים נגזרות:

נשָק (זה שמטפל בנשק בנשקייה).

אקדוחן.

תותחן, חיל תותחנים.

מקלען (אבל אין תת מקלען:)

סלנג: בחורה פצצה, בומבה של בחורה.

שריונר, חיל שריון, שריונאי.

רובאי.


ראו מצגת בנושא אמצעים מלחמתיים שמקור שמם מקראי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה