יהודים דתיים מצווים מדאורייתא (ויקרא כג, מ) לקחת להם את ארבעת המינים ולשמוח לפני האל בשבעת ימי סוכות.
בין המצווה המקורית לבין מימושה העכשווי יש הבדל ניכר:
נאמר במקרא "כפות תמרים" ולאו דווקא לולב שהוא פירוש בתר מקראי.
"ענף עץ עבות", ולאו דווקא הדס שהוא פירוש בתר מקראי. (למרות שצמח ההדס נזכר במקרא (ישעיהו נה, יג).
"פרי עץ הדר", ולאו דווקא אתרוג שהוא פירוש בתר מקראי.
ו"ערבי נחל" (ערבה)
גם החיבור של ארבעת המינים לאגודה אחת באמצעות קוישקלך אין לו זכר בתנך. אבל כל זה רק להשכלה כללית, כי ליהודים החילונים זה לא משנה (לקראים זה משנה, אבל כמה קראים כבר יש?).
יהודים חילוניים משתתפים במצווה הזאת בראייה (כי הם רואים את הדתיים הולכים עם ארבעת המינים לבית הכנסת, או כשהם מסיירים, בכוונה או בלית ברירה, בשוק ארבעת המינים לקראת החג). ילדים חילונים לומדים על מצווה זו בבתי הספר.
מוטיב ארבעת המינים נפוץ במוצרי יודאיקה.
שורה מן השיר "שלומית בונה סוכת שלום" מאת נעמי שמר: "היא לא תשכח לשים לולב והדסים ענף של ערבה ירוק".
ארבעת המינים - אתרוג בגן צמחי התנך ברחובות
באדיבות עודד ישראלי
ארבעת המינים - הדס בגן צמחי התנך ברחובות
באדיבות עודד ישראלי
ארבעת המינים על מטבע של חמש אגורות שיצאה בשנת תשמ"ח
באדיבות עודד ישראלי
שוק ארבעת המינים
באדיבות רון אלמוג מפליקר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה