תנ"ך ותלמוד ביצירת אמנות

ביצירה "ענני" של הציירת דבורית בן שאול מופיעים פסוקים מן התנ"ך לצד מדרש גאולה מן התלמוד הירושלמי (מסכת יומא דף מ ע"ב הלכה ב) שמופיע פעמיים (פעם בצד ימין על רקע גיהינום אדום, ופעם בצד שמאל כמסגרת לציורי עופות גן עדן על רקע תכלת השמיים).

באותיות גדולות מופיע הפסוק מתהילים (קיח ה) בשני חצאים: מימין –"מן המצר קראתי יה" ומשמאל - "ענני במרחב יה".

בנוסף מופיעים מימין למעלה קטעי פסוקים יא-יב-יג מתהילים קיח. פסוקים אלה מופיעים לצד פס שחור שלאחריו, עדיין באפלה, מתחילות מילות מדרש הגאולה.

בסך הכל מתארת דבורית תהליך של גאולה אישית ולאומית שמתחיל בחושך גדול ונגמר באור גדול; מתחיל בגיהינום של נחשים ודבורים (מה שקשור לדבורים הוא מוטיב שחוזר ביצירות רבות של דבורית) עובר דרך אפלה גמורה... ואחר כך האפלה דועכת, ומתחיל גן עדן מלא שמחה ואור.

פסוקי התנ"ך כמסגרת

ביצירות אחדות של דבורית בן שאול מופיעים פסוקי תנ"ך כמסגרת לציור, אך לא מדובר במסגרת קישוטית אלא ביחסים מורכבים של משמעות שנוצרים בין הטקסט לבין הצורות שאותן הוא אופף.

ביצירה שלפנינו, שנקראת "דבש אוהבים", מדובר לכאורה באיור לפסוק שמופיע למעלה "ויאהב שמשון אישה בנחל שורק ושמה דלילה" (שופטים טז, ד), אך ל"מסגרת" נכנס גם פסוק (מימין למטה) מ"שיר השירים" (ח,ג) ובהמשכו פסוק משיר השירים (ז, ח) ומשמאל פסוק משיר השירים (ד, יא). על פי ההקשר נדמה כי את משפטי האהבה האלה משמיע שמשון לדלילה, כאשר שמשון מייצג "כל-גבר" ודלילה מייצגת "כל-אישה" (ולאו דווקא "שיקצה" פלשתית) וכך יוצא "שיר השירים" מן המסגרת הלאומית, שבה אנו רגילים להתייחס אליו, ונעשה ל"שיר השירים" הבינלאומי.

התזכורת הזאת, שהתנ"ך הוא בינלאומי, בהחלט עכשווית על רקע השימוש הלאומני בתנ"ך שהוא השימוש הבולט באמצעי התקשורת.

התנ"ך כפנייה לילד הפנימי שבתוכנו

"הילד/ה הפנימי/ת" הוא מושג בפסיכולוגיה פופולרית שמשתמשים בו כיום לעתים קרובות בסדנאות לפיתוח המודעות העצמית. בציור של דבורית בן שאול שנקרא "יום הולדת לילדה הפנימית" או "דיוקן עצמי עם מלאכים" מופיעים פסוקים מהתנ"ך שעוסקים בהתעוררות, ופונים, לגרסת היוצרת (בגוף שני, יחיד, נקבה) אל אותה "הילדה הפנימית" שבה, שבנו:

לבשי בגדי תפארתך...התנערי מעפר קומי (ישעיהו נב,א-ב)

עורי עורי שיר דברי (שופטים ה, יב) - פנייה לדבורה הנביאה שהציירת נקראת על שמה.

קומי אורי (ישעיהו ס, א)

עצם הופעתם של פסוקים אלה בכתב ידה של היוצרת מייצג אותנטיות, כי לכל אחד יש כתב יד אישי ייחודי משלו שמבטא את ה"ילד הפנימי" שבו. בנוסף, ניתן לפרש את בחירת הטקסטים המקראיים המסוימים האלה כעוסקים בקריאה להתעוררות לא רק של בתולת ישראל הנרדמת, או השכינה, או הרוחניות הציבורית, אלא גם של ה"ילד הפנימי", הפרטי, האישי; או כקריאה להתבוננות עכשווית בזיכרונות המוקדמים ביותר שיש לכל אחד מאתנו, כולל בזיכרונות הראשונים של המפגש עם התנ"ך... כך למשל, ההפטרה שלי בבר מצווה הייתה מאותו פרק ס' בישעיהו שנזכר לעיל.

התמונה מתפרסמת כאן באדיבות דבורית בן שאול וכל הזכויות עליה שמורות לה

פסוקי מקרא ברקמה

מצד ימין ולמעלה "הנך יפה רעייתי" משיר השירים

מצד שמאל ולמטה: "וכובע נחשת על ראשו"- שמואל א, יז, ה

"פלשתים אוהבים"

כל הזכויות שמורות לדבורית בן שאול 2009

שני פלשתים מתבוננים המומים זה בזה לנוכח חידת שמשון:

"מה מתוק מדבש ומה עז מארי" - שופטים יד יח

כל הזכויות שמורות לדבורית בן שאול 2009

פסוקי מקרא בחימר

ברכת כוהנים ( במדבר ו, כב-כז) ו"שיוויתי" (תהילים ט"ז, ח')

שיר השירים (א, א)

שיר המעלות - תהילים קכד

הנה לא ינום - תהילים קכא, ד

תהילה רונית, מהסטודיו לאומנות בחימר ב"בית אות המוצר הירושלמי" נוהגת לעטר יצירות רבות שלה בפסוקים מן התנ"ך. השילוב של הפסוק עם החימר מקשר אותנו אסוציאטיבית לכלי החרס המקראיים, ובעקיפין לשיבת ציון, כאומרת: שבנו ליצור כלי חרס כבראשונה.

התמונות מתפרסמות כאן באדיבות תהילה רונית

טלפון: 4311070 077 או 4311070 054

וכל הזכויות עליהן שמורות לה

לולא התנ"ך לא הייתה לנו מדינה

ציור של אבנר בר חמא משנת 2005.

אמנם המלים "מקדש מלך עיר מלוכה" (שמופיעות בהבלטה במרכז) הן מן הפיוט "לכה דודי" מאת רבי שלמה אלקבץ (מן המאה השש עשרה, צפת), אבל מאחורי ציור המקדש מופיע קטע ובתוכו פסוק מישעיהו (ב,ג): "לכו ונעלה אל הר ה'...". בתחתית היצירה צילום של טקס הכרזת המדינה.

ציור המקדש מכסה את הטקסט ויוצא ממנו, וממחיש את הקשר שבין הקמת המדינה לבין התנ"ך, כאומר: לולא התנ"ך לא הייתה לנו מדינה.

לדברי אבנר בר חמא

בין החלק העליון הצבעוני לתחתון בשחור לבן (הכרזת המדינה) ישנו קטע המתאר נחלי דם - זה ממחיש את המציאות. למרות ההבטחה שעם ישראל יחזור ויירש את הארץ כמו שהובטח לאברהם - למרות זאת הארץ נקנית ביסורים. זה מוטיב שחוזר הרבה בעבודות שלי- ההבטחה מול המציאות.

התמונה מתפרסמת כאן באדיבות אבנר בר חמא וכל הזכויות עליה שמורות לו

פסוקי מקרא ביצירות אחדות מאת אבנר בר חמא

מפת ארץ ישראל השלמה בעבודותיו של האמן אבנר בר חמא

אבנר בר חמא על רקע מפת התפוזים-בית האמנים בתל אביב 2005

פרט ממפת התפוזים

תפוזי jaffa-היום גוש קטיף מחר יפו -2005

avner bar hama --In Salem also is his tabernacle, and his dwelling place in Zion

אבנר בר חמא-עקירה.קרע.קריעה מתוך תערוכה במשכן לאמנות בחולון על ההינתקות-2005

אם תרצו-מפה הרצל

-בר חמא אבנר הארץ המובטחת1

גחלים בונים ארץ משואה לתקומה-מנגטיב לפוזיטיב

ה באייר תש-ו-אחדות-היום בו זרחה השמש-אבנר בר חמא

הארץ אשר אתה שוכב עליה-אבנר בר חמא

הארץ המובטחת (1)

אבנר בר חמא מרבה להתייחס ביצירותיו לתנ"ך ואף זכה

בשנת 1986

בפרס ראשון בתחרות "אמני ישראל מציירים תנ"ך"

ובשנת 2004

בפרס היצירה לאמנות יהודית מטעם משרד החינוך

לפנינו כמה יצירות שבהן חלק מפסוק מקראי

מופיע על גבי מפת ארץ ישראל

תהילים קה, יא

היצירה היא משנת 2007

זהו שולחן עם ארבע רגליים שאבנר בר חמא הציג בגלריה "טובה אוסמן" בתל אביב כמחאה על התערוכה שנקראה "40 שנות כיבוש"

במקביל לתערוכה שהוצגה בירושלים ובתל אביב הציב שולחן שדן בא"י ואין סביבו כיסאות כי לטענתו "אין פרטנר לדיון כשא"י מונחת לדיון על השולחן".

של נעליך מעל רגליך- שמות ג,ה

היצירה היא משנת 2005

דברים יא, יב

שם היצירה: זהירות שביר!-אחדות עם ישראל (2005)

תהילים קה, יא

היצירה ("גבולות מקודשים") היא משנת 2005

ארץ זהב חלב ודבש על פי שמות ג, ח ומקומות רבים נוספים

אבנר בר חמא שינה מלה אחת ("זהב" במקום "זבת") בפסוק "ארץ זבת חלב ודבש" שמופיע בשמות ג, ח ובמקומות רבים נוספים. שם היצירה: "השם גבולך שלום חלב חיטים ישביעך" (2005). אל מול המלה "ארץ" הציב את מפת ארץ ישראל. אל מול המלה "חלב" את שדה החיטה, שהרי המשמעות המקורית של המלה "חלב" במקורה המקראי הוא "חלב חטים" ולא חלב של פרה. נשאלת השאלה איה הדבש? - והיא הפואנטה שבגללה היצירה מקבלת משמעות של ביקורת 
אקטואלית על המצב המדיני-חברתי, ביקורת שמאפיינת את יצירתו של אבנר בר חמא.

כל התמונות לעיל הן באדיבות אבנר בר חמא

וכל הזכויות עליהן שמורות לו