גלעד צוקרמן פרסם ב"הארץ" ביום 09/12/09 מאמר בשם "רוביק רוזנטל מצרף מילים" שמתייחס ל"מילון הצירופים" ספרו החדש של רוביק רוזנטל.
לדברי צוקרמן 40% מהצירופים שבחר רוביק רוזנטל לכלול בספרו מקורם בטקסטים עבריים וארמיים. מתוכם 20% מקורם בתנ"ך - כלומר מתוך 18000 צירופים 7200 הם מקוריים "שלנו" ומתוכם 1440 מקראיים
צוקרמן מקדיש פרק במאמרו לצירופים שנדדו מהעברית ללשונות אחרות וחזרו אליה כמו:
"נהיה לו חושך בעיניים" שבא לדעת צוקרמן מ"חשכו עינינו" העברי. (איכה ה, יז) [ וגם "חשכו הרואות בארובות" – קהלת יב, ג).
"דם על הידיים" (ישעיה א, טז: "ידיכם דמים מלאו")
"לבו נשבר" (ירמיה כג, ט: "נשבר לבי בקרבי")
"הבטיח הרים וגבעות" (ישעיה מב, טו)
במקום אחר (באתר של כתר) משער רוביק רוזנטל, שהביטוי "מצא את מותו", למרות שהוא קיים בצרפתית, מקורו בפסוק "את כל התלאה אשר מצאתנו" (במדבר כ, יד)
צירופים עכשווים אחרים שמקורם מקראי שנזכרים באתר של כתר:
"בתוך עמי אני יושב" (מלכים-ב, ד, יג) שבו משתמשים פוליטיקאים כדי לומר שהם יודעים על מה הם מדברים
"וכולם מחרים מחזיקים אחריו" (המקור בספר נחמיה)
"ימים יגידו" (המקור בספר איוב)
"חריץ גבינה" (המקור בספר שמואל-א, יז, יח)
"יצא בשן ועין" (המקור בספר שמות כה)
"שועי עולם"- הביטוי אינו מקראי אך הוא בהשראת המילה המקראית "שוע" שמשמעה אדון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה