המלה "סמל" מקורה במקרא. משמעותה שם שלילית בגלל שהיא מציינת שם של עצם מוחשי (סוג של פסל) שמשמש לעבודת אלילים.
הביטוי "תמונת כל סמל" מופיע בדברים (ד, טז).
הביטוי "סמל הקנאה" (מופיע פעמיים ביחזקאל ח).
הביטוי "פסל הסמל" מופיע בדברי הימים-ב (פרק לג) ובאותו פרק (בפסוק טז) מציינת המילה "סמל" חפץ של עבודת אלילים שהושלך מבית המקדש.
התורה אוסרת עשיית סמלים (בדיוק כשם שהיא אוסרת עשיית פסלים ותמונות).
לאחר תקופת המקרא התרחבה משמעות המילה סמל למשהו שמייצג משהו אחר, (סימבול וגם לוגו) והמשמעות השלילית והמוחשית של המילה "סמל" נעלמה.
חשוב שנבחין בין סמלים ששימשו כסמלים בתקופת המקרא לבין סמלים מודרניים שמקורם במקרא:
צמחים שונים (שבעת המינים) משמשים במקרא סמלי פוריות ושפע.
ארז- סמל הגאווה.
בעלי חיים שונים מסמלים תכונות אנושיות (אריה – אומץ, שור- כוח, איילה - אהבה, יונה- אהובה...)
סמלי השבטים מייצגים את השבטים: אריה מייצג את שבט יהודה, זאב את שבט בנימין...
נחש מסמל רפואה.
קשת מסמלת שלום.
המלך דוד- סמל לנצח ישראל וסמל למלכות.
סמלים עכשווים בהשפעת התנ"ך (שמשמעותם הנוכחית איננה מצוינת בתנ"ך במפורש) :
מנורה מסמלת אור אלוהי; מייצגת את בית המקדש. לאורך הדורות המנורה שימשה בו זמנית כסמל יהודי וכסמל של היהדות. כיום היא מסמלת את מדינת ישראל.
לוחות הברית- סמל של היהדות.
ספר תורה- סמל של היהדות.
יונה מסמלת שלום - במקרא מדובר ביונה מוחשית, יונת המבול, שחזרה לתיבה עם עלה זית בפיה.
כפות ידיים מסמלות את ברכת הכוהנים, ובעקיפין את הכהונה (על מצבה זה סימן שהנפטר היה כהן).
איוב- סמל שואה, סמל סבל.
עקידת יצחק- סמל שואה, וסמל לנופלים למען המדינה.
המלך שלמה- סמל החכמה.
דוד וגוליית – סמל לניצחון החלש על החזק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה