השפעת התנ"ך על שירי אהוד בנאי

בשנת 2008 יצא לאור "שיר חדש", אלבום של אהוד בנאי שבתוכו חמש עשרה זמירות.

שם האלבום שאוב מתהילים (פרק לג וכן פרק צו)

בין השירים:

"לכו נרננה" מתוך תהילים צה.

"אשת חיל" - משלי לא.

"מזמור לדוד"- תהילים כג.

"השמיעני את קולך" - שיר השירים ב, יד. הלחין: רבי שלמה קרליבך.

"לולי תורתך" - תהילים קיט, צב. הלחין: רבי שלמה קרליבך.

אהוד בנאי פרסם כבר ב 1985 שני שירים שמבוססים על המקרא: עיר מקלט" ו"עגל הזהב".

הביטוי "עיר מקלט" הוא ביטוי מקראי שמקבל בשיר פירוש עכשווי.

השיר "עגל הזהב" מספר את סיפור עגל הזהב המקראי.

בשנת 1992 פרסם אהוד בנאי את השיר "דוד ושאול" שמתאר את מערכת היחסים בין שתי דמויות מקראיות אלה.

בשיר "אסתר" מופיעה שורה ("זוג עיניה זוג יונים") שמבוססת על שיר השירים; וכן מוזכר שם הביטוי "עמוד עשן” בהשראת שמות (יג, כב).

בשיר "דממה דקה" מופיע שבר פסוק מקהלת: "מה שהיה הוא שיהיה" (קהלת א, ט)

השיר "היברומאן" מושפע מאד מהתנ"ך. להלן העניינים המקראיים המוזכרים בו:

העברית היא שפת הנביאים,היא הכתובת על הקיר (בהשראת ספר דניאל).

בבל והר ציון

אברהם אבינו,

"יהי אור",

משה רבנו, "שלח את עמי",

"והיה ביום ההוא" (ביטוי שכיח בחזונות הנביאים)

" קו לקו" (על פי ישעיהו כח י)