עד כמה עצומה השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל ניתן לראות בברור ממקרה ירושלים, כדוגמה.
לכאורה מה יותר פשוט מלתת לפלשתינאים חצי מירושלים תמורת שלום אמת? שהרי אם "שניים אוחזים בטלית... זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי... יחלוקו"
(המשנה הראשונה במסכת "בבא מציעא").
אבל אם ניתן להם את ירושלים, עיר דוד, איזו משמעות תהיה לפסוק המפורש "והקימותי את סוכת דוד הנופלת"
(עמוס ט, יא)?
ואם נפרק את ירושלים, ונחזיר ללבה את החומה, איזו משמעות תהיה לפסוק המפורש "העיר שחוברה לה יחדיו" (תהילים קכב, ג)?
הפסוקים האלה (ודומיהם) עובדים לא רק על הדתיים, אחרת הפוליטיקאים לא היו שבים ומנגנים אותם.
לפעול נגד הוראות המקרא זה צעד מסוכן שכרוך בעונש. אסור לעשות את הרע בעיני השם. בקיצור, אם נחזיר להם את ירושלים... שוב נצא לגלות. ובנוסף לא יאריכון ימינו על פני האדמה, כי לא כיבדנו את ירושלים, שהיא האימא והאבא של העם היהודי.
ומאחר והשפעת התנ"ך נצחית - לא יהיה שלום, לא תוחזר מחצית העיר, לא נזוז מפה. ואם יקרה שבכל זאת, משום מה, תוחזר מחצית העיר - לא נפסיק לקוות לחיבורה מחדש, כי בשביל דבר כזה זה שווה אפילו להילחם, אם אין ברירה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה