יצחק רבין, כן זוכרים אותך
צילמה- ניצה וולפנזון (c)
משנרצח יצחק רבין מיהרו חלק מהמגיבים באמצעי התקשורת לקשר את האירוע לרצח גדליהו בן אחיקם שהתרחש אחרי חורבן בית המקדש הראשון. זוהי דוגמה אחת מני רבות לתופעה של שימוש במקרא על מנת להגיב לאירוע חדשותי מפתיע...
ואכן המסורת היהודית מתייחסת בכובד ראש לאותו רצח פוליטי, והביטוי לכך הוא צום גדליהו, שנקבע ליום השלישי בחודש תשרי. צום זה, שמסמל את תחילת גלות בבל הזכיר לבני עמנו לאורך הדורות את חורבן בית המקדש הראשון, ונועד, אולי, לחנך את היהודים לא לנקוט בשיטה של רצח פוליטי, כי זו שיטה שגוררת בעקבותיה את העונש הנורא מכל העונשים- עונש הגלות.
שמו של גדליהו מונצח כיום בשמות פרטיים, בשמות משפחה ובשם רחוב בשכונת נווה מנחם בבאר שבע.
בדברים שנשא בטקס האזכרה הממלכתי לרבין בהר הרצל בשנת 2008 השווה אהוד אולמרט את רצח רבין ל"רצח גדליה בן אחיקם בידי מתנקש בן-עמו לפני אלפיים ושש מאות שנה".
יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין אמר בישיבה המיוחדת לזכרו של יצחק רבין ביום 14.11.2005 – "לקחו המוסרי של הרצח ההוא [של גדליה בן אחיקם]... לא הרשים כנראה את רוצחו היהודי של ראש הממשלה יצחק רבין".
לאחר שהונח מטען נפץ בבית פרופסור שטרנהל קראו אוהדיו לעצרת שהתקיימה במוצאי צום גדליה בשנת 2008 מול ביתו ברחוב ש”י עגנון 21 בירושלים, במחאה על טרור של יהודים נגד יהודים.
דן מרגלית במאמרו ב"מעריב" ביום 21/12/2004 "זכרו את ירבעם ורחבעם", טען שהמתנחלים "מובילים את ישראל לאנרכיה", והציע להם ללמוד את הלקחים "לפני שנשפך דם. לפני הסיקריקין. לפני הסוף האיום של גדליהו בן אחיקם ויצחק רבין".
רועי זאבי במאמרו "בין רבין לגדליה" מיום 06/11/2008 הביע את חששו, שיום הזיכרון לרבין (שחל מדי שנה בי"ב בחשוון) ישכח, יטושטש, ולקחיו לא ילמדו - כשם שנשכח וטושטש רצח גדליה בן אחיקם.
ח"כ מיכאל בן ארי (באתר האינטרנט שלו) ייצג את עמדת הימין הקיצוני בנאמנות, כשקבע שאין שום קשר בין רצח גדליהו בן אחיקם לבין רצח רבין.
אלי אשד דן בהרחבה באירוע רצח גדליהו במאמרו "רציחתו של נציב יהודה" (באתר האינטרנט "ליטרטורה"). אשד סוקר שם את ההיסטוריה של יצירות ספרות שעוסקות באירוע זה, ומציין, בסוף דבריו, שרצח רבין [ב-4 בנובמבר 1995] "עורר מיד אזכורים בכתבות ומאמרים שונים לרצח גדליהו", וגם הביא לפרסום רומן היסטורי חדש על ימי גדליה "רצח והארץ התרוקנה..." מאת חיים חיימוף.
רומן המתח הפוליטי של אמנון ז'קונט "חידת מותי" (בהוצאת כתר, 2009) פותח בגילוי צוואה של גדליה בן אחיקם.
הערה: השם גדליהו הוא שם תיאופורי עם סיומת ("יהו") על שם האל, ותחילית שהיא תואר (גדל). בתרגום לערבית גדליהו משמעו "אללה אכבר". הביטוי "אללה אכבר" קיבל בקרב הציבור היהודי הישראלי משמעות מאיימת, מאחר ולעתים השתמשו בו מפגעים בעת שביצעו פיגוע טרור ביהודים. התופעה של מתן תוקף דתי למעשי טרור, מסתבר, היא תופעה משותפת לדתות שונות, ואינה ייחודית לטרור הפוליטי הישראלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה