תערוכה – עבודות חדשות של זאק יתרו בנושא השבת

מקדש בזמן - פרט מתוך עבודה גדולה שתוצג בתערוכה

ביחד עם עבודות חדשות אחרות של זק יתרו בנושא השבת

בחנות הספרים הולצמן ברחוב יפו 91 ירושלים

הפתיחה

ברביעי למאי 2010 בשמונה בערב

©

Zak Yitro

website:

/http://zakyitro.com

התאמת פסוק לשם פרטי

התאמת הפסוק "ואברהם זקן בא בימים: (בראשית כד, א)

למצבה של נפטר ששמו הפרטי אברהם

צילם ברחובות : עודד ישראלי

(c)

-

הביטוי המקראי "אבשלום-בני" מקורו בקינת דוד על בנו אבשלום, שעליה מסופר בספר שמואל-ב ( יט,א; וכן יט, ה).

על המצבה מופיע הביטוי המקראי בהשאלה לציון האבל של האב משה על פטירתו של אבשלום גיסין שנהרג בהגנת פתח תקווה במאורעות 1921.

צילם: עודד ישראלי

(c)

אלתור על פסוק לקידום מכירות

אלתור על פסוק מעמוס ג, ג

("הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו")

לקידום מכירות של מטפל הוליסטי

צילום שלי

סטיקר הרכב מושבת ביום השבת

סטיקר שמטיף לשמירת שבת

"הרכב מושבת ביום השבת"

צילום שלי

המנורה של בית"ר ירושלים

המנורה של בית"ר ירושלים

מתנוססת על חולצה צהובה

בציור בפתח של חנות פלאפל

בשוק מחנה יהודה

צילום שלי

-

המנורה של בית"ר על מרפסת שיכון

צילום שלי

-

המנורה של בית"ר בגרפיטי

צילום שלי

שמיטה

שמיטה - שלט כתוב בכתב יד

שמפקיר את הפירות לרגל שנת השמיטה

תמונת CC שהעלה

Drork

לויקיפדיה ערך " שמיטה"

-

שמיטה - סטיקר

תמונת CC שהעלה

Segal

לויקיפדיה ערך " שמיטה"

"גם אני חקלאי שומר שמיטה"

שלט אזהרה לכוהנים בבית עלמין בחולון

שלט אזהרה לכוהנים בבית עלמין בחולון

תמונת CC שהעלה דוד שי לויקיפדיה ערך "כהן"

ביטוי נפוץ: "מה לכהן בבית הקברות?" שמשמעותו קרובה לביטוי "מה עניין שמיטה אצל הר סיני?" דהיינו ביקורת על מי שמחבר עניינים חסרי קשר.

ביטוי מקראי על נר נשמה סולרי

הביטוי "נר ה' נשמת אדם" מקורו במשלי כ כז

צילום: עודד ישראלי

ביטוי מקראי לקידום ערב שירה

הביטוי "זמרת הארץ" מופיע בבראשית (מג, יא)

במובן של פירות משובחים

ואילו כאן ניתן לו פירוש חדש בגלל המשמעות הנוספת (שירה בקול)

שיש למילה זמרה בעברית

צילום שלי

סטיקר שמבטא את התקווה להקמת בית המקדש השלישי

סטיקר- בנה ביתך כבתחילה

אמנם המילים שעל הסטיקר לקוחות מהתפילה במוסף של שלוש רגלים

אבל הכוונה היא להגשמת חזון הנביאים

כמו למשל בישעיהו ב,ב-ד.: יחזקאל לז,כה-כח, זכריה יד,טז.

צילום שלי

ניסיונות למצוא את שורשיהן של תופעות מודרניות בתנ"ך

הניסיונות למצוא את שורשיהן של תופעות מודרניות בתנ"ך הם בבחינת תופעה שראויה למחקר.

ניסיון שכזה מופיע במאמרו של חיים מזר "הדמוקרטיה מוצאה בתנ"ך" (שהתפרסם בדצמבר 2009 באתר האינטרנט "היקום של אלי אשד").

בראש המאמר צילום הכריכה הקדמית של ספר בשם "דמוקרטיה ראשונית במקרא : יסודות קדומים של ערכים דמוקרטיים" מאת אמנון שפירא (2009).

בגוף המאמר חיים מזר טוען שניתן ללמוד על יסודות אחדים של הדמוקרטיה בת ימינו

א. מסיפורי המקרא

ב. מחוקים מקראיים

ג. מביקורת (הנביאים)

ד. מחזון אחרית הימים

למשל:

על אחריות אישית ניתן ללמוד מפסוק ביחזקאל יח, כ.

על השלטון לגלות שקיפות בנושאי מס - על פי שמות כה, א- ט; ל, ה-ט.

מותר לבקר בעלי סמכות - על פי בראשית יח, כ-לג (אברהם חולק על החלטת האל להעניש את סדום)

נדרש יחס שווה לזר ולגר - על פי ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט, יח)

בהערות למאמר מופיעות כמה הסתייגויות מעניינות:

א. הערה של עידו לם: האל ולא העם משמש כמקור הריבונות בתנ"ך.

ב. הערה של עמרם: קורח חלק על מעמדם המיוחס של משה ואהרן – ונענש על כך.

ג. הערה של סמולן: תומס פיין המריד את האמריקאים באמצעות פסוקים מספר שמואל בנושא המלוכה.

ד. הערה של לאוקדמון: היוונים חיו בשכנות ליהודים והעבירו להם את רעיונות הדמוקרטיה שלהם.

פסוק שמשמש לניחום אבלים

פסוק שמשמש לניחום אבלים

צילם: עודד ישראלי (c)

למרות שמסופר במקרא (בראשית, לז לה) שבני יעקב באו לנחמו כשנודע לו שיוסף נטרף, מקור המנהג של ניחום אבלים הוא בתר מקראי.

עם זאת הפסוק מירמיהו לא יא "ולא יוסיפו לדאבה עוד" השתרבב לנוסח המקובל בימינו לצורך ניחום אבלים.

שושנה מעוז: שירת דבורה בציורים על משי

ארבעה ציורים מתוך הסדרה "שירת דבורה" (שופטים פרק ה) מאת שושנה מעוז (c)

"מבעד לחלון נשקפה אם סיסרא"

-

אם סיסרא וחכמות שרותיה

-

יעל וסיסרא -

"נחל קישון גרפם נחל קדומים"

ופרצת

הביטוי "ופרצת" מופיע בבראשית כח, יד

ברור שבעל המקצוע דתי, אבל לא ברור אם הביטוי המקראי מקדם את העסק

כך או כך קל לזכור את שם העסק

שמאיר את הפסוק כולו באור חדש ומבודח

צילום שלי

מרכז ופרצת של חב"ד

צילם: עודד ישראלי

(c)

סגנון תנכי אצל יורם קניוק

ניצה וולפנזון כתבה לי:

'

'... היינו חלק. הכול היה טבעות בשלשלת.... אצלנו הרצל ילד את בן גוריון. בן גוריון את הזקן. הזקן את יגאל ועבדו. עבדו יגאל ומשה את יצחק. יצחק את הלאה והלאה...'' .

מתוך ''נבלות'' מאת יורם קניוק, יצא בתג הוצאה לאור.

זה מזכיר את הנוסח התנכ''י של רשימות היחס.

לדוגמא ''ויחי אדם שלושים ומאת שנה... ויולד...את... שת. ויחי שת ...ויולד את אנוש. ויחי אנוש...ויולד את קינן.... '' (בראשית פרק ה' מפסוק 4 עד פרק ו' פסוק 1).

עשר המכות בציור של סבינה סעד

עשר המכות שנחתו על מצרים הפרעונית

שימו לב שכל איור נשען על איזה פירוש:

דם- נהר מלא דם

ערוב- תערובת של חיות טרף

דבר- מעין כלבת...

סבינה סעד (c)

שימוש בביטוי מקראי לקידום מכירת משקפיים

ביטוי מקראי על מודעה לקידום מכירת משקפיים

שהודבקה על עמוד חשמל בירושלים

צילום שלי

-

מקורו של הביטוי "אשא עיני" בתהילים קכא, א.

הפסוק הולחן ושרו אותו כמה וכמה זמרים ידועי שם

סיפור יציאת מצרים במיניאטורות של סבינה סעד

סיפור יציאת מצרים במיניאטורות של סבינה סעד

גואש על ניר

כל מיניאטורה היא בגודל 9*9 ס"מ

(c)

סבינה סעד

משה בתיבה

משה מכה בסלע

חיילי פרעה טובעים בים

פסוק בגרפיטי

פסוק בגרפיטי

מקור הביטוי "אל נקמות הופיע" בתהילים צד, א ובתהלים ג, ט.

הפסוק הולחן לפני עשרות שנים (לחן עממי). המתנחלים מרבים לשיר אותו, ולא קשה לנחש מדוע.

פסוק זה התנוסס על מודעת האבל של בנימין וטליה כהנא שנרצחו בידי מחבלים ליד הישוב עופרה ביום האחרון של שנת 2000.

התמונה באדיבות ygurvitz

©

מפליקר

לקט פסוקים על תריס של חנות

לקט פסוקים על תריס של חנות

למשל, "שובו אלי ואשובה אליכם" לקוח ממלאכי ג, ז

"אנכי אנכי הוא מנחמכם" מישעיהו נא, יב

התמונה באדיבות ygurvitz

©

מפליקר

החנות בירושלים

ביטוי מקראי כשם של ארגון דתי

הביטוי המקראי "צמאה נפשי" (תהילים מב, ג) כשם של ארגון דתי בבני ברק

הארגון עוסק בעזרה למשפחות נזקקות

התמונה באדיבות ygurvitz

(c)

מפליקר

שם מוצר על שם מקום מקראי

יין גולן

תמונת CC שצילם C. Frank Starmer ©

השם "גולן" מופיע במקרא בכמה מקומות:

דברים ד, מג

יהושע כ, ח

יהושע כא, כז

דברי הימים-א, ו, נו

ובכולם אינו חבל ארץ כבימינו (רמת הגולן) אלא עיר בחבל ארץ שנקרא בשן. באחד הפסוקים הוא נזכר כעיר מקלט ולכן גם כעיר לוויים.

המילה "גולן" היא רב שימושית שכן היא משמשת גם כשם פרטי וכשם משפחה.

"ביתי אל מול גולן" הוא שיר מאד פופולרי שכתבו יוסף נצר וחיים ברקני

"העם עם הגולן" הוא סטיקר מאד ידוע שהונפק לרגל הקמפיין הפוליטי לשמירת רמת הגולן בתחומי מדינת ישראל.

העם עם הגולן

תמונת CC באדיבות ygurvitz

©

מפליקר

-

יין ירדן - שם המוצר הוא על שם מקום מקראי

תמונת CC מאת lev_cap© מפליקר

סבון ירדן - שם המוצר הוא על שם מקום מקראי

צילום שלי

פסוק על האנדרטה לנספים בשואה בקיבוץ גבעת חיים

הפסוק "...והעליתי אתכם מקברותיכם..." (יחזקאל לז, יב)

מבטא את התקווה לתחיית המתים באחרית הימים

תמונת CC שהעלה לויקימדיה Rickjpelleg ©

Category: Givat Haim Ihud

שפכי על הגויים את חמתך/אהבתך ומחקי את המיותר

תמונת CC של הגדה מהמאה השתים עשרה

שהעלה לויקיפדיה Bender235 © לערך "הגדה של פסח"

-

בהגדה של פסח אנו קוראים מדי שנה את הפסוק שמופיע גם בתהילים עט, ו-ז וגם בירמיהו י, כה

"שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו. כי אכל את יעקב ואת נווהו הֵשַמוּ"

כמו רבים אחרים, פרופ' שלמה זנד, מרצה להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, מתקשה לקרוא את הפסוק הזה בפסח, כי לדעתו הפסוק הזה מטיף לשנאה מיותרת ( YNET , 11.04.06, "לפסוח על ההגדה")

אורי ישראל פז באתר האינטרנט שלו שנקרא "פאזל" טוען כי "שפוך אהבתך על הגויים אשר ידעוך" זו השורה הראשונה בהוספה שנמצאה בכתב יד של הגדה לפסח מ-1521 המיוחסת לנכדו של רש"י.

"שפכי אהבתך על הגויים"

גרפיטי שצילמתי ליד צומת פת בירושלים