אתרים רבים מזוהים כאתרים מקראיים על סמך מסורות עתיקות. מסורות אלה מתנגשות לעתים עם גילויי הארכיאולוגיה, ומתברר שאינן אלא אגדות. עם זאת, לאורך הדורות, האגדות הופכות להסטוריה מציאותית בהחלט.
לדוגמה, הזיהוי של יד אבשלום עם אבשלום בן דוד המלך מקורו בפסוק:
ואבשלום לקח ויצב לו בחייו את מצבת אשר בעמק המלך (שמואל ב, יח)
מכיוון שאבשלום מרד בדוד אביו הפכה דמותו במסורת היהודית לסמל הבן הסורר, ולכן נהגו עוברי אורח לחנך את בניהם לידות אבנים ולירוק על קבר אבשלום. יידוי האבנים לאורך הדורות גרמו לטשטוש הכתובת היוונית שמתנשאת מעל לפתח המבנה בגובה תשעה מטרים, כך שדורות של חוקרים לא שמו לב לקיומה. לפי כתובת זו מדובר באתר נוצרי שהוקם לזכר זכריה, אביו של יוחנן המטביל. את הכתובת גילה, לאחר מאמצים רבים, האנתרופולוג הירושלמי ג'ו זיאס.
התמונה באדיבות Eman מויקיפדיה ערך "יד אבשלום"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה